בוריס וסילייביץ' ספאסקי נולד ב-30 בינואר 1937 הוא שחמטאי צרפתי (בעבר היה רוסי - סובייטי) רב אמן ואלוף העולם בשחמט בשנים 1969 - 1972.

ספאסקי נולד בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) לאב יהודי ולאמא רוסיה ולמד לשחק שחמט בגיל חמש, ברכבת בה נמלט מהעיר במהלך מלחמת העולם השנייה.

בגיל 16 ספאסקי סיים במקום רביעי משותף עם 12 נקודות מ-19 משחקים בתחרות חזקה בבוקרשט, רומניה. הזוכה אלכנסדר טולוש התרשם מיכולותיו והפך להיות מאמנו. הישגיו בתחרות זו זיכו אותו בתואר אמן בינלאומי של ארגון FIDE.

העלייה המטאורית של ספאסקי נעצרה בבת אחת והוא החל לסבול ממשבר מקצועי ואישי. הוא נכשל בנסיונו להעפיל לתחרות הבין-אזורית ב-1958 לאחר שהפסיד למיכאל טל במשחק המכריע שהיה הפכפך והיתרון עבר בין שחקן למשנהו מספר פעמים. בשנים 1960-1959 הוא סבל מחוסר יציבות.

ב-1964 הוא ניצח בטורניר האזורי שהתקיים במוסקבה (טורניר שנחשב לאחד מהחזקים שהיו אי פעם) והעפיל לתחרות הבין-אזורית באמסטרדם. רצף ההצלחות שלו לא נקטע והוא סיים במקום ראשון משותף (כשהוא מנצח שמונה משחקים ברציפות) והעפיל בפעם הראשונה בחייו לדו-קרבות "המועמדים".

ספאסקי התמודד בטורניר המועמדים ב-1965, שנה שנחשבה ל"שנה המופלאה שלו". בסיבוב הראשון של הטורניר הוא ניצח את פאול קרס בתוצאה 6-4 (+4 =4 -2). לאחר מכן הוא ניצח את יפים גלר בתוצאה (5.5-2.5, +3 =5 -0) בגמר ה"מועמדים" הוא התמודד עם ידידו הוותיק, אלוף העולם לשעבר, מיכאל טל. ספאסקי ניצח את טל 7-4 (+4 =6 -1) בעיקר בזכות יכולתו לנווט את המשחק לעמדות שקטות בהן טל, הטקטיקן הדגול, לא הרגיש בנוח. מכיוון שניצח בגמר המועמדים עמד ספאסקי לשחק עם טיגראן פטרוסיאן על תואר אלוף העולם.

הדו-קרב עם פטרוסיאן שהתקיים במוסקבה בשנת 1966 היה אחד מהדו-קרבות הצמודים בהיסטוריה, וספאסקי הפסיד בהפרש של נקודה אחת בלבד (+3 =17 -4).

מכיוון שספאסקי היה המפסיד בדו-קרב על אליפות העולם הוא העפיל אוטומטית לטורניר ה"מועמדים" הבא (בלי להשתתף בתחרות האזורית והבין-אזורית). בטורניר הוא שוב ניצח את גלר באותה תוצאה ((2.5-5.5, (+3 =5 -0)). לאחר מכן הוא פגש את בנט לארסן וניצח גם אותו 2.5-5.5. בגמר הוא התמודד נגדו יקטור קורצ'נוי וניצח אותו 3.5-6.5. וכך זכה ספאסקי להזדמנות שנייה נגד פטרוסיאן. בגמר שהתקיים גם הוא במוסקבה בשנת 1969 ניצח ספאסקי בתוצאה 10.5-12.5 וזכה בתואר אלוף העולם.

בשנת 1971 נחלש כושרו והוא מיעט לשחק בתחרויות. בתחרות חשובה לזכר אליוכין הוא סיים רק במקום חמישי משותף. בשנת 1972 ספאסקי ניסה להגן על התואר אלוף העולם כנגד בובי פישר. הדו-קרב שכונה "דו-קרב המאה" (מסיבות שאינן קשורות בהכרח לשחמט) הסתיים בתבוסה מוחצת לספאסקי (12½-8).

הפסדו של ספאסקי לפישר לא סיים את הקריירה השחמטאית שלו. כבר בשנה שלאחר מכן הוא זכה באליפות ברית המועצות, והעפיל לטורניר המועמדים פעם נוספת ב-1974 בנסיון להשיב לעצמו את התואר אלוף העולם. הוא ניצח את רב האמן האמריקאי רוברט בירן 4½-1½ (+3 =3 -0) (המשחק הראשון - 4 בו ספאסקי הקריב את מלכתו בנונשלאנטיות נהיה מפורסם מאוד).

על אף שמעולם לא היה שחקן פתיחות חזק ספסקי תרם תרומה רבה במספר וריאנטים ידועים: בספרדית (וריאנט בריאר ומרשל), בנימצו-הודית (וריאנט לנינגרד) ובסציליאנית סגורה. ישנם מספר וריאנטים הקרויים על שמו (בנימצו הודית, ובהודית של המלך).

קישור לעמוד האירוע - פישר vs ספאסקי, 1972.