הגנת קארו-קאן (ECO: B10-B19) שייכת לסוג הפתיחות בשחמט ברגלי של המלך, בהן השחור אינו מגיב בצורה ישירה, אלא בדרך עקיפה. בסוג פתיחות זה (ההתמודדות העקיפה) כלולות גם הגנת אלכין, ההגנה הסיצליאנית וההגנה הצרפתית
הגנה זו קדומה בזמנה להגנה הצרפתית; עוד ב-1590 השתמשו בה שחמטאים איטלקיים, אולם מבחינה טאקטית היא שיכלול של ההגנה הצרפתית. השינוי העיקרי בה הוא השארת הנתיב של רג8 פתוח, אך חסרונה בולט בהפקרת המרכז ללחץ הכלים הלבנים. הגנת קארו-קאן מתאפיינת בפסיביות לעומת ההגנה האקטיבית-לוחמנית של הצרפתית.
שני החסרונות הבולטים בהגנה זו הם: א. אם השחור ירצה להתקיף באגף המלכה, ייאלץ להסיע את הרגלי ג6-ג5 וזהו בזבוז טמפו לטובת הלבן. ב. הערוגה ג6 - שהיא מקום התפתחותו הטבעי של הפרש ב8 - חסומה על ידי הרגלי. למרות זאת הגנת קארו-קאן נותנת לשחור אפשרות להתבצר בצורה בטוחה.
נוסחים נפוצים בקארו קאן:
1.וריציאה קלאסית
2.וריציאת שטייניץ/נימצוביץ'/סיסמסלוב
שחקנים שהרבו להשתמש בהגנה זו: מיכאל בוטוויניק, אנאטולי קארפוב ועוד רבים.