זהו איפוא הגמביט הדני, בו משרבב לבן לשחור רגלי שני במסעו השני. הכוונה - פשוטה למדי ומובנת : לאלץ את השחור להוסיף ולהכות ובכך יסע כל הזמן אך ורק ברגלי הזה ויפגר אחרי לבן במירוץ ההתפתחות של הכלים - או, אם יבחר שחור להימנע מכך, הרי ייאלץ לנהיח לרגיל ג3 להכות על ד4 ובכך ישיג לבן את מטרתו לייצב לעצמו זוג רגלים בערוגות המרכז. נמצא כי לשחור אין ברירה אלא לבחור באפשרות השנייה ולהוסיף להכות, שאם לא כן יגשים באמת לבן את חלומו הנכסף ויבצר לעצמו זוג רגלים בערוגות המרכז - דבר שיצמצם מאוד את חופש התנועה לכלים השחורים וידון מלכתחילה את משחקו של שחור לצמצום ניידות הכלים שלו. נחמתו של שחור היא אחת ויחידה : לפי שעה טרם פיתח לבן שום קצין - משמע שעדיין אין ידו של שחור על התחתונה במרוץ ההתפתחות. רק במסע הבא צפוי פיתוחו של הקצין הלבן הראשון - ושחור לא יפגר אחריו לפתח אף הוא אחד מקציניו. 3...ד:ג3 4.ר-ג4 ג:ב2 5.ר:ב2 ד5! מחזיר שלל כדי לפתוח מוצא לרץ הכלוא! 6.ר:ד5 פ-ו6 7.ר:ו7+ מ:ו7 8.מה:ד8 ר-ב4+ 9.מה-ד2 ר:ד2+ 10.פ:ד2 ג5 והסיכויים שווים. זהו נוסח אחד ושיגרתי המתפתח מן הגמביט הדני ובו משיג שחור עמדה שווה לזו של לבן, לאחר שהוא מחזיר ברגע הנכון חלק משללו ומבכר התפתחות של קצינים על פני יתרון חומרי. מסקנה זו ראוי שנחרוט בזכרוננו : לעיתים כדאי להחזיר חלק מהשלל ובלבד שלא נפגר אחרי יריבנו במירוץ התפתחותם של הקצינים, שהרי זוכרים אנו כי התפתחות פירושה - עוצמה.
אולם שחור יכול לנקוט הגנה אקטיבית עוד יותר כנגד הגמביט הדני : במקום להכות במסעו השלישי (ד:ג3) יכול הוא לפרוץ מיד במרכז (ד7-ד5) מבלי לתת ללבן זמן לפתח את קציניו במגמת התקפה. נוסח זה יהיה תוקפני יותר ולוחץ יותר מטעם השחור 1.ה4 ה5 2.ד4 ה:ד4 3.ג3 ד5! 4.ה:ד5 מה:ד5 שים לב שכאן אין שחור חושש להוציא את מלכתו לזירת הקרב בשלב מוקדם, למה? כי הערוגה ג3 אינה חופשית לגיחתו של הפרש - וממילא אין לבן יכול להרוויח טמפו בהתקפת המלכה השחורה. עובדה זו ראוי לנו לזכרה ולהסיק ממנה מסקנה : בכל פעם שעושה לבן מסע הכנה זה ג2-ג3 לתמיכה במרכז או לכל כוונה שהיא במסע הפתיחה - הריהו שולל עורגת גיחה טבעית מאת פ-ב1, ושחור יכול לנצל זאת כדי לבצע במסעי פתיחה המוקדמים את מסעו הנכסף ד7-ד5. חישבותו של המסע ד7-ד5 היא כפולה : גם יצירת פתח בשביל ר-ג8 וגם כפיית הלבן להחליף רגלים במרכז ובכך להשוות את סיכוייו של שחור להבא. חשיבותו ד7-ד5 עוד תתחוור לנו נוספות בכמה פתיחות אחרות ולכן כדאי לזכור עוד שרצוי לבצע מסע זה כל אימת שניתנת לנו הזדמנות לכך - מה גם שלאחר שלבן נוסע ג2-ג3 אין שחור צפוי אח"כ להפסד טמפו, שהרי הפרש הלבן שעל ב1 אינו יכול לצטת אל ג3.
כיצד צריך לבן להמשיך עתה את משחקו ? אם יכה במלכתו על ד4 יביא הדבר לחילופי מלכות וללבן ישאר רגלי חלש ומבודד על ד4. התפתחותו העתידה של לבן תעמוד איפוא בסימן הגנה על חולשתו ד4. אולם גם אם יכה לבן על ד4 לא במלכתו אלא ברגלי - גם אז יהיה לו רגלי חלש ומבודד על ד4. כיוון שכך מעדיף לבן לא להכות במלכתו אלא ברגלי כדי שיוכל להפיק תועלת ממלכתו בהמשכו של הקרב. 5.ג:ד4 פ-ג6 התפתחות במשימת התקפת חולשתו של לבן, התפתחותו של לבן - במשימת הגנה. 6.פ-ו3 ר-ז4 7.פ-ג3 ר-ב4 לשחור עמדה משביעת רצון בהחלט, אף קציניו שרויים בעמדות עדיפות מאלו של לבן. יש להם מרחב פעולה גדול בעוד שקציני הלבן בפותים להגנת חולשתו על ד4.
למדנו איפוא מסקנה חשובה מאוד לאחר למידת פתיחה זו : כדי לכבוש את ערוגות המרכז חייב לבן לעשות מסעי הגנה ואין טעם לשרבב רגלים ללא חשבון ותיכנון. הקרבת רגלי המרכזי על ד4 בגמביט המרכזי ושיפור הדבר ע"י מסע ההכנה ג3 בגמביט הדני לא הנחילו ללבן את התוצאה המבוקשת.