"גמביט מרשל" (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 א6 4. רא4 פו6 5. 0-0 רה7 6. צה1 ב5 7. רב3 0-0 8. ג3 ד5), אחת מהתשובות היותר התקפיות שיכול השחור לעשות בהן שימוש בפתיחה הספרדית. מרשל הציג הקרבת רגלי זו כחידוש במשחקו מול קפבלנקה ב-1918 - אך הפסיד, לאחר שקפבלנקה הצליח לסכל את הכנתו הביתית תוך כדי המשחק, בהפגנה מרשימה של הגנה וירטואוזית. אך ערכו של הגמביט הוכח פעמים רבות גם ברמות הגבוהות ביותר: פטר לקו ניצח עימו בשחור את ולדימיר קראמניק במשחק השישי בדו-קרב ביניהם על אליפות העולם ב-2004. הרעיון של מרשל הפך לפופולרי, כאשר שחור מקבל סיכויי התקפה טובים ומגיע לתוצאה של כמעט 50%, תוצאה מצוינת לשחור. שחקנים מהשורה הראשונה מכבדים התקפה זו כל כך, שרבים בוחרים להימנע ממנה על ידי מסע "אנטי-מרשל" כגון 8. א4.