אלוף העולם בשחמט, עמנואל לאסקר (וכן אחרים) נקטו בפתיחה זו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 ובדרך כלל המשחק נמשך 4. 0-0 ד6 בסגנון של הסתעפות שטייניץ. בגישה זו השימוש נהיה נדיר משום שנחשבה לפסיבית. רב אמן ארתור ביסגייר שיחק פתיחה זו במשך עשרות שנים, אך תמיד העדיף את ההסתעפות 4. 0-0 פ:ה4. בשנת 2000 השתמש ולידמיר קראמניק בהגנה הברלינאית כדרך להוציא תיקו מול גארי קאספרוב באליפות העולם בשחמט, לאחר דו קרב זה זכתה הפתיחה לתחייה ואפילו שחקנים עם סגנון דינמי כאלקסיי שירוב ווסלין טופאלוב ניסו אותה.

משום שמסעו השלישי של השחור לא מאיים לזכות ברגלי ה' (אם השחור מכה אותו, הלבן יכה את הרגלי ב-ה5), הלבן בדרך כלל מצריח באגף המלך. לאחר 4. 0-0 שחור יכול לבחור או במסע הסולידי 4...פ:ה4 או במסע הלוחמני 4...רג5 (ההסתעפות הברלינאית הקלאסית). לאחר 4...פ:ה4 5. ד4 (5. צה1 פד6 6. פ:ה5 גם מתקבל על הדעת) פד6 6. ר:ג6 ד:ג6 7. ד:ה5 פו5 8. מה:ד8+ מ:ד8 מעריכים כי ללבן יתרון קטן בהתפתחות לאור מבנה טוב יותר של הרגלים שלו ולאור מיקומו המפוקפק של המלך השחור. מנגד לשחור זוג רצים ולעמדתו אין חולשות, וכך קשה ללבן לייצר לחץ אמיתי על עמדתו, ואמנם, כל ארבעת המשחקים בהם שיחק קרמניק בשחור מול קספרוב הסתיימו בתיקו.