מלכודות בפתיחה

מאת: shaireshef   עדכון אחרון: 19/01/2014 15:41   דירוג הצופים: טרם ניתן   דירוג הצופה שלך: טרם ניתן

כתבה זו היא כתבת פתיחה לסדרת כתבות אשר בכל אחת מהם אקח פתיחה והראה לכם בה מספר מלכודות עם הסברים על המסעים, אבל שלא תחשבו שכתבה זו פחות חשובה! בכתבה זו אסביר מהי מלכודת? איך לבנות מלכודת? ואיך לא ליפול במלכודותיו של יריבך?   למידה מהנה!

אנו מכנים בשם מלכודת תמרון המפתה את היריב לעשות מסעים אשר לכאורה יזכו אותו ביתרון חומרי או בעמדה עדיפה כביכול או בעמדת התקפה. יסודה של המלכודת בכך, שהצד המכין אותה ראה מראש את תוצאתה הסופית, אשר תביא לכך שהיריב שנתפס לה יקבל מט או - ישיב את היתרון החומרי שזכה  לו בצירוף רבית; העמדה העדיפה שזכה בה לכאורה תגרום לערעור כללי של עמדתו ואילו ההתקפה שיזם - נדונה לכישלון.

קיימים שני סוגי מלכודות, שנציין אחת מהן כ"חיובית" ואילו את רעותה כ"שלילית".

במלכודת חיובית המסע המכין אותה הוא כזה, שאם היריב יתפס במלכודת שהוכנה עבורו וילכד בה - מה טוב! אך מאידך גיסא, גם אם יראה היריב מראש וימנע מליפול בפח - גם אז לא החליש המסע המכין, את עמדתו של מתכנן המלכודת, ולא עוד אלא שאין סתירה בין המסע לבין הקו הכללי של משחקו, ותכניתו האסתרטגית הכללית; והואיל ואנו עסקינן במלכודת בשלב הפתיחה פירושו של הקו הכללי לדידנו הוא פיתוח כלים לפי עקרונות הפתיחה.

יש לעומת זה שחקנים המבססים לעתים את תכניתם על שגיאה אפשרית של היריב. אל נמשכים אחרי הסוג השני של מלכודת שכנינוה כ"שלילית", מזניחים את פיתוח הכלים הסדיר על מנת לנסות להפיל את יריבם בפח היקוש.

במקרה זה המסע המכין את המלכודת אינו טוב כשלעצמו וערכו מותנה אך ורק בכך אם היריב יתפתה וישגה. אם לא... ימצא מתכנן המלכודת ימצא במצב של מסע חסר תועלת לפחות.

לדוגמה:

לאחר סדרת מסעים אלה:

1. ה4, ה5; 2. פ-ו3, פ-ג6; 3. ר-ג4, פ-ד4!?;

הגענו למצב העמדות של הדיאגרמה:

המסע האחרון של השחור מנוגד לכל עקרונות הפתיחה; לא זו בלבד שהוא מפקיר את הרגלי ה5 עליו הגן הפרש, אלא אף פוגע בכלל השחמטי המפורש שלא להניע כלי אחד פעמיים, כיון שבכך יפגע פיתוח הכלים האחרים.

מה תכליתו של המסע המוזר?

השחור מצפה להמשך זה:

4. פ:ה5?, מה-ז5!; 5. פ:ו7, מה:ז2; 6. צ-ו1, מה:ה4+; 7. ר-ה2, פ-ו#3.

ומה יקרה אם לא יבלע היריב את הפיתיון? אז יעמוד לבחירתו שפע מסעים טובים. כגון: 4. 0-0, או 4. ג3, או 4. פ-ג3.

 מסע אחרון זה עשוי אף להכשיר מלכודת ליריב. מה יעשה השחור אחרי 4. פ-ג3, ? דינה כהודעה מלאה בכשלון תכניתו המקורית של השחור. השחור ינסה איפוא להצדיק את עמדתו של הפרש ב-ד4 בשחקו 4... ד6; השחור מצפה לריתוק הפרש הלבן ע"י ר-ז4 ועתה ניתנה ללבן הזדמנות ללכוד את יריבו. הוא ימשיך 5. 0-0, ובכך ישים עצמו כלא מרגיש בכוונות היריב. השחור ישיש להגשים את תכניתו, ימשיך 5... ר-ז4 וימצא עצמו בתוך תוכה של המלכודת! הלבן יקריב לפתע את מלכתו וימשיך 6. פ:ה5! ולשחור אסור יהיה ללכוד את המלכה בשל מט בשני מסעים!

בדוגמה זו הודגמו שני סוגי המלכודות שצינו. הראשונה (של השחור) שהתחילה במסע חסר התועלת 3... פ-ד4? והשניה (של הלבן) שנוצרה ע"י המסע 4. פ-ג3, שהוא כשלעצמו מסע הגיוני ונכון.

*    *    *

ראית כיצד מציבים מלכודות ולמדת להבחין בין מלכודת טובה ובין מלכודת פחות טובה. אך כיצד תיזהר מליפול במלכודת הטובה? לפניך עשרת מצוות ה"עשה" וה"לא תעשה" שיפעלו ממעין מגלי מוקשים ויעזרו לך להצעיד את כליך לבטח על לוח השחמט.

1. הזהר מלהוציא את מלכתך לקרב בתחילת המשחק.

2. אל תניע כלי אחד פעמיים בשלב הפתיחה.

3. אל תריץ את הרגלים קדימה, כך שתישלל מהם תמיכת הכלים בעורף.

4. תשאף לפתח את כליך לכוון מרכז הלוח ואל תציבם בצדדיו.

5. אל תשכח להצריח! לא זו בלבד שההצרחה מעמידה את המלך במקום מבטחים, היא גם מאפשרת לצריח לחלוש על טור מרכזי.

6. רצוי לפתח את הפרשים לפני הרצים.

7. תחשוב פעמיים בטרם תלכוד רגלי מבודד בצדי הלוח - שמא תרחיק לכידתו כלי משלך משדה המאבק!

8. השתדל ככל האפשר לתפוס את ארבע המשבצות המרכזיות של הלוח (ה4, ד4, ה5, ד5) ע"י הצבת רגלים שלך בהן.

9. השתדל לרכז את התקפתך בנקודות תורפה של היריב (השחור - ו7 לפני ההצרחה, ח7 אחרי ההצרחה; הלבן - ו2, ח2)

10. כצד מתקיף השתדל להימנע מהחלפת כלים ולהפך - כשאתה בהגנה נצל כל הזדמנות לחליפין.

*   *   *

 מסע המלכודת לא זו בלבד שצריך להיות מוצדק בזכות עצמו אלא שגם אינו צריך לעורר את חשדות היריב בגלל חריגתו מן המקובל.

באחד ממשחקיו של קפבלנקה ניתנה ליריבו הזדמנות להציב פרש בנקודה אסטרטגית חשובה. אולם כעבור מספר מסעים מתברר כי נחסמו כל דרכי הנסיגה של הפרש, והדבר הפך לאחד מגורמי הזכיה של קפבלנקה.

בהערותיו למשחק כתב קפבלנקה: "מן הראוי היה שיריבי יהרהר פעמיים לפני עשותו את המסע. עליו היה לשאול את עצמו מדוע אני מאפשר לו מסע אם הוא טוב כל כך עבורו".

אמנם יש לחלוק על גישה זו העלולה לגרור הפסד הזדמנויות אמונה עורת בנימוקו של היריב החזק, כפי שקרה במשחק מפורסם בין נימצוביץ ובוגוליובוב. נימצוביץ הידוע כמרבה להפתיע את יריבו בשפע מלכודות אותן הכין היטב, אחר למשחק ונאלץ לעשות את מסעי הפתיחה בחיפזון מסוכן. ברגע מסוים ניתנה לבוגוליובוב אפשרות ללכוד רגלי בתכסיס שקוף למדי. לאחר מחשבה ממושכת נמנע מלהשתמש בהזדמנות שניתנה לו. בתום המשחק שאל את יריבו בתמימות: "אני מניח שהיה אסור ללכוד את הרגלי, אבל עכשיו תסביר לי למה?"

*   *   *

אין ללמוד את תורת המלכודות בדומה לנוסחאות אלגבראיות. למד אותן כשהלוח על כליו ערוך לפניך ונסה כל כלל וכל עצה היעוצה לך הלכה למעשה. רשותך המלאה למצוא דרכים ופתרונות משלך וחובתך לבדוק בקפדנות את הפתרונות המוצעים לך.

קרה שמחברי ספרים על מלכודות טעו אף הם והטעו את אלה שבאו לשאוב ממקורם. לדוגמה: אחת ה"מלכודות" הידועות מגמביט המלך.

אחרי המסעים 1. ה4, ה5; 2. ו4, ה:ו4; 3. פ-ו3, ד5; 4. ה:ד5, פ-ו6; 5. ד4, פ:ד5; 6. ר-ג4, ר-ה6; 7. 0-0(?), הגענו למצב העמדות של הדיאגרמה:

במצב זה מצביעים ספרי מופת, אירוינג צ'רניב וזנוסקו-בורובסקי על המסע האחרון של הלבן כעל שגיאה מכרעת הגוררת הפסד "טיב" עקב המשך זה: 7... פ-ה3(!); 8. ר:ה3, ר:ג4; והשחור זוכה.

אך מה יהיה על "זכיתו" זו של השחור אם ימשיך הלבן במסע השמיני 8. ר-ב5+!, ורק אחרי כן יחליף ב-ה3?

מקווה שלמדתם ונהנתם, בקרוב יצאו הכתבות עם המלכודות בהצלחה (:

הכתבה לקוחה מתוך הספר "133 מלכודות בפתיחות" מאת א. ון-אמרונגן