שני הצדדים בהצרחה לצד שונה
מאת: עדכון אחרון: 19/04/2014 11:03 דירוג הצופים: טרם ניתן דירוג הצופה שלך: טרם ניתן
הכתבה מבוססת על הספר "אסטרטגיה בשחמט", ב. ה. קוזנס.
בכתבה זו אנסה להסביר - למתחילים - את שני הצדדים ברעיון אסטרטגי ותוקפני שמשמש שחמטאים רבים במשחקם: להמתין עד שיריבך יצריח תחילה ואז להצריח לצד השני ומיד לאחר מכן לשלוח את הרגלים לעבר המלך היריב בלי להחליש את מבצרו של מלכך.
הדבר נשמע בתכלית הפשטות, ואכן לפעמים זה פועל ביעילות רבה. אולם התקווה שדרך זו תהיה נקייה מסכנות הנה רחוקה מהמציאות.
שלוש הן הסכנות:
- הציפיה להצרחת יריבך הנה טובה אם אכן הוא מבצעה. אולם שני הצדדים יכולים לנקוט בשיטת הציפיה וקורה שלאחר שהחמצת כמה הזדמנויות טובות להצרחה אתה לפתע נוכח שההזדמנות האחרונה נגוזה... מלכך נשאר חשוף להתקפה במרכז.
- יריבך עלול אמנם לשחק בהתאם לתכניתך וההצרחה בצדדים שונים תתבצע, אולם לפני שהתקפתך על מלכו מגיעה להתפתחות מסויימת, אתה מוצא את עצמך נתון להתקפה מצד יריבך באגף השני. כשם שהרגלים של אגף מסויים יכולים לצאת להתקפה כן יכולים לעשות הרגלים של יריבך באגף השני, והם עלולים להגיע למטרה ראשונים...
- יתכן והסכנה הפחות ברורה, אולם הרצינית ביותר, היא שיריבך ינצל את התעסקותך באגף אחד ע"י פריצה במרכז וישיג בכך שליטה על הלוח כולו.
היה זה נימצוביץ שקבע את העיקרון שהתקפות מוקדמות באגפים יש להעניש ע"י משחק במרכז, למרות שאמנים אחרים לפניו פעלו באופן אינסטנקטיבי בדרך זו.
ולכן הצורה הטובה ביותר לקיים את ההצרחה בצד שונה, הנה לדאוג לכך, שמעמד הרגלים במרכז יהיה חסום או יציב לפני שמתחילים התקפה אגפית, וכל הכלים יהיו מפותחים כראוי.
להלן קרב להדגמת הרעיון של הצרחה בצד שונה, בו נצחה ורה מנצ'יק, שהיתה ללא ספק השחמטאית החזקה ביותר בעולם בשנות השלושים של המאה הקודמת:
אנחנו מקווים שאתה נהנה לעיין בכתבה.
נשמח אם תקדיש דקה מזמנך ותתן דירוג מ1 עד 10 לכתבה הזאת. המדדים לדירוג צריכים להיות :
- כתבה קריאה ובהירה, קלה להבנה בהתאם לרמתה.
- הצגת דוגמאות עם הסברים למסעים
- דיוק ונכונות שחמטאיים