• 4

   

קרלסן צריך להתחיל להסתכל מעבר לכתף
(הצילום מאתר התחרות, http://www.uschesschamps.com/galleries)

ב-27 באוגוסט החל בסנט לואיס גביע סינקפילד (המתקיים שנה שנייה ברציפות), שלפחות לפי ממוצע מד-הכושר (2802) הוא הטורניר החזק ביותר של השנה, והשני בהיסטוריה אחרי טורניר ציריך בפברואר בו ממוצע זה עובר את ה-2800 – בהשתתפות קרלסן, קרואנה, ארוניאן, נקמורה, ושייה לגרב וטופלוב; כלומר, שישה שחקנים שכולם מהטופ-10 וביניהם שלושת המדורגים הראשונים ברשימת מד-הכושר האחרונה.

הטורניר נפתח בצל מתח גובר והולך בין קרלסן לפיד"ה לגבי הדו-קרב על אליפות העולם שאמור להתקיים בנובמבר בסוצ'י. קרלסן כנראה לא מרוצה ממספר ניכר של דברים הקשורים בתנאי הדו-קרב ולא חתם עדיין על החוזה המאשר את השתתפותו, ביקש כבר דחייה של הדו-קרב ונתקל בסירוב, נשיא פיד"ה מצידו הודיע שבמקרה וקרלסן לא ישחק הדו-קרב על אליפות העולם יתקיים בין אנאנד לקריאקין (כמי שסיים שני בתחרות המועמדים), וקריאקין כבר צוטט כאומר שהוא יהיה מוכן לשחק במידה והנסיבות יובילו לכך. הדד-ליין לחתימה על החוזה נקבע בינתיים לשביעי בספטמבר, מייד עם תום הטורניר – לאחר שבשלב מסויים כבר נאמר שהוא חל בסוף אוגוסט – ולגמרי לא ברור עדיין מה יחליט קרלסן לעשות.

אבל עם התקדמות הטורניר כל העניינים הללו נדחקו בינתיים הצידה בשל הדרמה המתחוללת בו, שניתן לומר כי היא מאיימת על ההגמוניה של קרלסן מכיוון אחר – הופעתו המדהימה של קרואנה (הידוע כבר גם כ-Fabulous Fabiano ו-Mister Perfect), שפתח עם חמישה נצחונות רצופים. [רוב הפוסט הזה נכתב לאחר הסיבוב החמישי – בינתיים קרואנה ניצח גם בסיבוב השישי]

קרואנה, הצעיר מקרלסן בשנה וחצי (אחזור על ציטוט שכבר הזכרתי בפוסטים קודמים, מתוך ראיון שנערך עימו ב-2008 כשהיה בן 16: "כמה זמן ביום אתה מקדיש לשחמט?" "פחות או יותר כל היום"), ביסס את עצמו בצמרת העולמית הגבוהה מאז 2012, וזכה כבר בכמה טורנירים חשובים – פעמיים בדורטמונד (ב-2012 והשנה), בציריך 2013 ובגרנד פרי פריז 2013 (במשותף עם גלפנד); הוא היה קרוב מאוד להעפיל לטורניר המועמדים האחרון (סיים את סידרת הגרנד פרי במקום השלישי, מעט אחרי ממדיארוב), ונלחם באופן קבוע למדי על המקום הראשון בטורנירי הצמרת שהוא משתתף בהם. אבל הפגנת כוח כמו זו שהוא מציג בינתיים מול יריבים כה חזקים היא דבר חדש.

הניצחונות הרצופים של קרואנה גם הזניקו, כמובן, באופן דרמטי למדי את מד-הכושר שלו. ברשימת מד-הכושר של אוגוסט כבר הפך לשחקן השביעי בהיסטוריה החוצה את קו ה-2800, ומאז שהחל הטורניר צבר כ-30 נקודות נוספות. במשך תקופה די ארוכה קרלסן הוביל את רשימת מד-הכושר בפער גדול מאוד מכל השחקנים האחרים; אבל נכון לעכשיו, מד-הכושר החי של קרואנה מציב אותו במקום השני, בפער קטן יותר מקרלסן מהפער שבינו לבין ארוניאן במקום השלישי (תורמת לכך גם העובדה שלארוניאן בינתיים טורניר גרוע ולקרלסן טורניר בינוני מאוד, וזאת לאחר הופעה בינונית באולימפיאדה).

היטיב לסכם את הרושם הכללי מוריס אשלי בפליטת הפה שלו בתום ראיון עם קרלסן לאחר הסיבוב הרביעי, כשהודה ל"אלוף העולם מגנוס קרואנה".

**********

בסיבוב הראשון קרואנה (בשחור) ניצח את טופלוב במשחק תימרונים בפתיחה האנגלית, בו עמדה שנראתה תחילה שווה נטתה בהדרגה לרעת הלבן עד שלפתע התמוטטה כליל.

לוח ניתוח מספר 7956 : טופאלוב-קרואנה סינקפילד14

טופאלוב - קרואנה

 משחקו של קרואנה נגד ושייה לגרב בסיבוב השני, לעומת זאת, היה מקרה מובהק של ניצחון בזכות "שיעורי בית" טובים יותר. ושייה לגרב, שבדרך-כלל משחק בשחור כנגד 1.ה4 את ההגנה הסיציליאנית (והסתעפות ניידורף, במידה ומתאפשר לו), ניסה כנראה להפתיע את קרואנה בהגנת קארו-קאן (1…ג6) – אלא שהופתע בעצמו.

לוח ניתוח מספר 7957 : קרואנה-לגראב סינקפילד14

פביאנו קרואנה - מקסים ואשייר לגראב

הוא נכנס לנוסח חריף מאוד של הפתיחה, שהסתבר כי קרואנה למד אותו באופן מפורט מאוד לפני מספר חודשים כהכנה למשחק נגד יריב אחר (ממדיארוב, כפי שאמר אחרי המשחק), וכך צעד הישר לתוך הכנה ביתית מצויינת. המצוקה שושייה לגרב היה נתון בה, החל מהשלבים המוקדמים של המשחק, התבטאה בזמן הרב שהחל לצרוך על השעון (כשעה שלמה ל-17 המסעים הראשונים, בעוד שקרואנה שיחק את כל מסעיו עד לאותה נקודה בלי לחשוב כלל), ומי שצפה בשידור הישיר היה יכול לראות אותה גם בשפת הגוף שלו.

עמדה זו, שהמשחק הגיע אליה לאחר המסע 13…מה:ג2, מוכרת ממשחקים קודמים – הלבן הקריב שני רגלים, אבל השחור בזבז זמן רב כדי ללכוד את הרגלים האלה עם המלכה (הנתונה לאיומים פוטנציאליים מצד כלי הלבן), כך שהוא מפגר בפיתוח הכלים ומלכו עדיין תקוע במרכז. במשחקים קודמים הלבן נהג להמשיך כאן 14.צ-ב3 (למשל בקריאקין-פרידמן מדורטמונד 2012, שם זכה הלבן בניצחון משכנע), ואין ספק שושייה לגרב התכונן לכך.

במקום זאת, קרואנה שיחק 14.צ-ג1 (מסע זה, התוקף את המלכה השחורה, הוא טבעי מאוד כשלעצמו למרות שהוא חדש) 14…מה-ב2 15.ז4! (זהו המסע המפתיע – במידה רבה כיוון שמחשבים אינם מעריכים אותו כטוב, לפחות לפני שהם מגיעים לעומק ניתוח גדול במיוחד) 15…ר-ז6 16.ו4 (מאיים, בין השאר, ללכוד את הרץ השחור על-ידי קידום הרגלי ל-ו5) 16…ר-ה4 17.צ-ו2!:

הצריח תופש מייד את הערוגה שפינה הרגלי במסע הקודם, ויוצר איומים חזקים מאוד, בפרט כלפי המלכה על השורה שנייה. השחור אינו יכול, למשל, לנצל את מיקומו של הצריח על-ידי 17…ר-ב6 המרתק אותו אל המלך, בשל 18.פ-א4 המוביל ללכידת המלכה השחורה (תוך ניצול העובדה שהפרש על ג3 כבר אינו מרותק יותר אל המלכה בידי הרץ השחור). ושייה לגרב, לאחר מחשבה ממושכת, שיחק בסופו של דבר 17…פ-ח6? שהוביל מייד לעמדה אבודה – כך שניתן לומר כי ההכנה הביתית של קרואנה הכריעה את המשחק תוך ארבעה מסעים.

על מסעו הבא קרואנה חשב 13 דקות – הפעם הראשונה במשחק שהקדיש זמן ממשי למסע, כיוון שלא צפה מראש את מסעו ה-17 של השחור. אבל כאשר שחקן לומד לעומק הסתעפות מסויימת והשחקן השני מפתיע אותו זה אינו בהכרח סימן טוב לזה האחרון – לעתים, כמו במקרה הנוכחי, זה אומר שהמסע המפתיע הוא חלש במידה כזו שהמחשב בכלל לא ציין אותו בין האופציות הראשונות, וניתן פשוט לסתור אותו בעזרת משחק מדוייק.

וקרואנה אכן מצא את המסע המדוייק: 18.ר-ד3! (חושף התקפה על המלכה השחורה וגם מפעיל לחץ על ה4); המשחק נמשך 18…מה-ב4 19.צ-ב1 מה-ג5 20.פ:ה4 וכאן האפשרות הטובה ביותר יחסית עבור השחור היתה 20…ר:ה1 21.פ:ג5 ר:ו2+ 22.מ:ו2, אם כי גם במקרה זה ללבן עמדה זכויה עם משחק מדוייק. במקום זאת ושייה לגרב שיחק 20…ד:ה4(?) 21.מה:א5 והפסיד כלי, כיוון ש-21…ה:ד3 22.פ-ד6+ (או פ-ג7+) מוביל לאובדן המלכה השחורה על ג5; אחרי 21…0-0 22.ר-ה2 (מחלץ את הרץ ומגן על הרגלי ב-ז4) לשחור אין כל פיצוי עבור הכלי שאיבד והמשך המשחק היה במידה רבה לפרוטוקול – הכניעה הגיעה במסע ה-30.

לוח ניתוח מספר 7958 : קרלסן-קרואנה סינקפילד14

קרלסן, מגנוס - קרואנה, פביאנו

אם הניצחון על ושייה לגרב הושג בעיקר בזכות הכנה ביתית, הרי שהניצחון על קרלסן בסיבוב השלישי היה בעל אופי שונה לחלוטין. קרלסן ניסה להטות את המשחק כמעט מייד לאפיק לא שגרתי (כפי שהוא עושה לעתים קרובות בלבן) כששיחק את מה שמכונה "פתיחת הרץ": 1.ה4 ה5 2.ר-ג4. אלא שקרואנה הדגים היטב על גבי הלוח מדוע פתיחה זו אינה מציבה בעיות מיוחדות בפני השחור ולכן אינה נחשבת למוצלחת במיוחד עבור הלבן. (היא עשוייה להוביל בשינוי סדר מסעים לעמדות טיפוסיות לפתיחה האיטלקית – 1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ג4; אבל ישנו הבדל חשוב בין שני הפתיחות, והוא שכאשר אין צורך לפתח את הפרש השחור ל-ג6 במסע השני, כיוון שהרגלי על ה5 אינו מותקף, השחור יכול לנצל את הערוגה הזו לצורך פריצה מוקדמת במרכז עם ג6-ד5, כפי שעשה קרואנה.)

בעקבות שתי החלטות עמדתיות מפוקפקות שקרלסן הוסיף וביצע במסעים 11 ו-13 (הבאת הרץ ל-ז3, מה שאיפשר לשחור להיפטר מאחד הרצים הלבנים באמצעות 12…פ-ח5, וכן 13.ח3, שאילץ אותו ללכוד בחזרה על ז3 עם הרגלי ו' ולהחליש את מבנה הרגלים שלו), הוא נקלע לעמדה לא נוחה כבר לאחר 14 מסעים:

וכדי לנסות ולשנות את כיוון המשחק ניסה את הקרבת הכלי 15.ר:ו7+!?, המנסה לנצל לטובת הלבן את פתיחת הטור ו', כתוצאה מאותה לכידה על ז3 במסע הקודם, וכן את העובדה שהשחור עדיין לא הצריח. הדבר הוביל לסיבוכים טקטיים רבים, בהם קרואנה ניווט באופן מדוייק מאוד, בעוד שקרלסן כנראה לא דייק כבר במסעו הבא – כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי, היה עדיף, לאחר 15…מ:ו7, להמשיך 16.פ-ח4+ במקום 16.פ:ה5+כפי ששיחק קרלסן, כיוון שפתיחת האלכסון ב8-ח2 עוזרת בהמשך לשחור בהתקפה הנגדית שלו על עמדת המלך הלבן.

מכל מקום, קרואנה מצידו שיחק כאמור באופן מדוייק מאוד – הוא הצליח לנטרל את יוזמת הלבן, תוך שהוא מחזיר את הכלי המוקרב אבל משיג יתרון עמדתי ברור. קרלסן ניסה להשיג משחק נגדי באמצעות קידום הרגלי ה' החופשי שלו, ומסעו 27.מה-ד6 הציב בפני קרואנה בעיות מעשיות לא פשוטות. אבל קרואנה מצא את הדרך היחידה לשמור על יתרון ברור, באמצעות התמרון שביצע במסעים 30-27 – צ-ד8/צ-ד5/מה-ח5+:

כאשר אחרי 31.מה-ח2 הצפוי מצד הלבן יבוא 31…מה-ה8, הזוכה ברגלי על ה7 ומותיר את השחור עם יתרון רגלי וסיכויי ניצחון טובים; ניסיון להגן על הרגלי באמצעות 32.צ-ה1 יפסיד ל-32…ר-ו2! ואחריו 33…צ-ח5. אבל כאן קרלסן נשבר תחת הלחץ (כפי שקורה הרבה פעמים לשחקנים אחרים מולו) וביצע טעות גסה כששיחק 31.פ-ח2??, המוביל מייד להפסד כלי שלם בעקבות 31…צ-ד1+; הוא נכנע לאחר מספר מסעים נוספים, כשברור שהוא עומד להפסיד גם את הרגלי על ה7 ולהישאר ללא כל תמורה עבור הכלי.

כדאי לציין שלצד עצם ההתקרבות של קרואנה לקרלסן במד-הכושר, היריבות בין השניים נבנית באופן מרתק גם במשחקים הישירים ביניהם: בשנים האחרונות, קרואנה מצטייר כשחקן הגורם לאלוף העולם באופן שיטתי את הבעיות הרבות ביותר. מאז 2011, קרלסן הפסיד בסך הכל 15 משחקים קלאסיים – מתוכם ארבעה לקרואנה, בעוד שאף שחקן אחר לא ניצח אותו בתקופה זו יותר מפעם אחת (ושחקנים כמו ארוניאן, קרמניק או אנאנד לא ניצחו אותו כלל). אבל היריבות בהחלט אינה חד-צדדית – המאזן הכולל בין השניים הוא כרגע 5-4 לטובת קרלסן במשחקים מכריעים (ושישה תיקו), כאשר כל ששת המשחקים האחרונים ביניהם הוכרעו (במאזן כולל של 3-3).

לוח ניתוח מספר 7959 : קרואנה-ארוניאן סינקפילד14

קרואנה, פביאנו - ארוניאן, לבון

הניצחון על ארוניאן בסיבוב הרביעי היה אולי המרשים ביותר של קרואנה עד כה. זה היה משחק תימרונים קלאסי בפתיחה הספרדית, שבו הלבן ריכז תחילה מאמצים באגף המלכה ואז עבר לפתע להתקפה באגף המלך. בהסתעפות אופנתית של הפתיחה, התקבלה העמדה הבאה לאחר מסעו ה-14 של השחור:

לפני כשנה התקבלה עמדה כזו במשחק בין דומינגז לקריאקין, שנמשך 15.ח3 פ-ד7 16.פ-ה2 א5 עם עמדה טובה לשחור. קרואנה, שהפגין שוב הכנה ביתית טובה, שיחק את המסע המוזר למראה 15.פ-א2! (בראיון אחרי המשחק, ארוניאן אמר שזה נראה כמו משהו "מהחלל החיצון"). אי-אפשר לומר שהמסע החדש הזה מכריע או אפילו יוצר איזו סכנה מיידית עבור השחור, אבל הוא משנה את אופי העמדה באופן שארוניאן לא הצליח להתמודד איתו בהצלחה על גבי הלוח. הרעיון הבסיסי של המסע הוא לתמרן את הפרש, דרך ג1, לעמדה טובה יותר ב-ב3, משם הוא מפעיל לחץ על מספר ערוגות משמעותיות – א5, ג5 ו-ד4.

ארוניאן, מצידו, סגר במסע הבא שלו (16…ד4) את המרכז, דבר שאיפשר לו להימנע מלחץ של הלבן לאורך הטור ה' (דרך איום בפתיחת הטור על-ידי ה:ד5). אבל המסע הזה גם הפך את מבנה הרגלים שלו (עם הרגלים הכפולים בטור ה') לסטטי ופגיע יותר, וכמו כן נתן לקרואנה יד חופשית יותר לפעול באגף המלך, כפי שהסתבר תוך מספר מסעים, בעוד שארוניאן לא הצליח לייצר שום משחק נגדי ממשי באגף המלכה.

[הסבר מלא יותר למה שהתרחש בשלב זה של המשחק, עם ניתוח מפורט מאוד של הסתעפויות, ניתן למצוא כאן – מאת פיטר סוידלר]

המסע 21.פ-ז5! העביר, כאמור, את כובד המשחק אל אגף המלך; אבל מעניין לראות כיצד קרואנה הכין אותו כבר מסע קודם לכן, כששיחק 20.צ-ג1. המסע הזה מהווה חלק מהתמרונים באגף המלכה – הוא מאיים בפריצה עם הרגלי ג', ובתגובה לו ארוניאן שיחק 20…צ-ד8, כך ש-21.ג4 (או ג3) ייענה ב-21…ד:ג3 ובעקבותיו נפילת הרגלי הלבן ב-ד3. אבל מסע הצריח הלבן גם מכין את תמרון הפרש באגף השני, כיוון ש-20.פ-ז5? מייד היה נענה ב-20…ר:ז5 21.ר:ז5 פ-ג3 התוקף בו-זמנית את המלכה הלבנה והצריח הלבן על ב1, וזוכה כך בטיב.

התגובה הטובה ביותר מצידו של ארוניאן למסעו ה-21 של קרואנה היתה כנראה להיפטר מהפרש הלבן: 21…ר:ז5 22.ר:ז5 צ(ד)-ו8 ולאחר מכן פ-ה7-ז6, עם לחץ ניכר על הטור ו' ובפרט על ו4, שהיה מקשה על הלבן לקדם את ההתקפה שלו באגף המלך. במקום זאת, ארוניאן שיחק 21…צ-ו6 ואיפשר בכך לקרואנה להביא את המלכה שלו לעמדה התקפית ב-ח5 וגם לשמור על הפרש.

רגע קריטי הגיע לאחר מסעו ה-28 של השחור:

לרשותו של קרואנה עמד כאן תמרון התקפי קונבנציונלי למדי – להביא את הפרש ל-ז4 דרך ח2 (ונראה שפינוי הערוגה הזו עבור הפרש היתה מטרתו העיקרית של המסע 26.ח3). במקום זאת, קרואנה מצא כאן רעיון מקורי וחזק יותר והנחית מכה מצידו השני של הלוח: 29.פ-א5!! – אותו פרש שתומרן קודם לכן דרך א2 ל-ב3 מצטרף כעת להתקפה. המסע תוקף את הפרש השחור על ג6, ובכל מקרה מאיים לזכות ברגלי על ה5 ובעקבות זאת בטיב לאחר חילופי פרשים (אם השחור פשוט יגן על הפרש על-ידי המלכה).

ארוניאן שיחק לפיכך 29…פ:א5, וקרואנה לא טרח ללכוד בחזרה את הפרש השחור אלא ניצל את הסטתו מ-ג6 כדי לשחק 30.פ:ה5! ובעקבות זאת 31.פ:ז6. הוא הקריב, לפיכך כלי תמורת שני רגלים – והקרבה זו היתה טובה יותר מזו של קרלסן נגדו במשחק הקודם. היא פתחה את הדרך עבור הכלים והרגלים הלבנים להתקפה חזקה מאוד באגף המלך, כאשר יתרון הכלי של השחור הוא נומינלי בלבד, כיוון שהפרשים השחורים תקועים בעמדות לא יעילות הרחק ממרכז ההתרחשויות.

קשה לדעת בוודאות אם ארוניאן היה יכול עדיין להציל את המשחק עם הגנה מושלמת, אבל באופן מעשי היה קשה מאוד להחזיק את עמדת השחור בשלב זה – במיוחד כיוון שקרואנה המשיך לשחק באופן מדוייק מאוד – והיא התמוטטה לאחר 20 מסעים נוספים. בסך הכל, ניתן לומר שהצורה בה שיחק כאן קרואנה מהווה דוגמה מופתית לראייה מקיפה של הלוח ופעילות משולבת בכל הגזרות שלו – באגף המלכה, במרכז, ובאגף המלך.

**********

בסיבוב החמישי קרואנה גבר על נקמורה ובשישי שוב על טופלוב, במשחק מרהיב. נראה שהטורניר למעשה הוכרע כבר ארבעה סיבובים לסיום, כאשר קרואנה מוביל בפער של לא פחות משלוש נקודות על קרלסן במקום השני. אבל ברור שקרואנה משחק כעת לא רק על זכייה בטורניר אלא גם לספרי ההיסטוריה – זו כבר מצטיירת כאחת מהופעות הטורנירים הגדולות ביותר, והתוצאות שישיג בארבעת הסיבובים האחרונים ישפיעו על המיקום המדוייק שלה בהקשר זה.

לוח ניתוח מספר 7979 : נקמורה-קרואנה סינקפילד14

נקמורה, היקארו - קרואנה, פביאנו

גביע סינקפילד, מחצית שנייה: טורניר היסטורי

רצף הנצחונות של קרואנה נמשך גם בסיבוב השישי, במשחק השני נגד טופלוב, שהיה אחד המרשימים ביותר שלו – שילוב של הכנה מצויינת בפתיחה, תמרונים עמדתיים יעילים וסיום טקטי יפה.

כמו ושייה לגרב בסיבוב השני, במשחק עליו דיברתי בפוסט הקודם, טופלוב ניסה להפתיע את קרואנה בפתיחה חריפה אותה הוא (טופלוב) אינו נוהג לשחק בשחור – במקרה זה, הסתעפות טאימנוב (במקום ניידורף) בהגנה הסיציליאנית – אבל הופתע בעצמו כשהסתבר שקרואנה היה מוכן לכך באופן יסודי, כי למד לעומק את ההסתעפות לקראת משחק עם יריב אחר (במקרה זה, סוידלר) מספר חודשים לפני כן.

לוח ניתוח מספר 7980 : קרואנה-טופאלוב סינקפילד14

קרואנה, פביאנו - טופאלוב, וסילין

טופלוב היה הראשון ששיחק מסע חדש "רשמי" (12…מה-א5, המוציא את המלכה השחורה לפעולה תוך תקיפת הצריח על ה1 והפעלת לחץ על הפרש ב-א4), כלומר כזה שלא הופיע במשחקים קודמים; אבל קרואנה היה מוכן לכך והגיב כמעט מייד עם 13.צ-ה2 – שכפי שהסתבר, היה מסע שטופלוב לא ציפה לו (אחרי המשחק אמר שהתכונן בעיקר ל-13.ר-ז5). במסעים 13 ו-14 הרגלים השחורים באגף המלך תוקפים את המלכה הלבנה ונראה שהיא אינה יכולה להמשיך ולהגן על הפרש הלבן ב-א4, אבל קרואנה הכין בתגובה את המסע 15.ר-ד2! התוקף את המלכה השחורה.

ייתכן שבאופן אוביקטיבי הטוב ביותר עבור טופלוב בשלב זה היה להחליף מלכות עם 15…ה:ו4 16.ר:א5, אבל הסיום המתקבל אינו נעים כל כך עבור השחור, בגלל מבנה הרגלים הנחות שלו, ומי שבוחר בהסתעפות סיציליאנית חריפה כזו בדרך כלל אינו עושה זאת כדי שיצטרך להגן על סיום נחות במקצת. לכן, טופלוב הסיג במקום זאת את המלכה שלו ל-ג7, וכעבור שני מסעים נוספים התקבלה העמדה הקריטית הבאה (לאחר 17.מה-ז4):

הלבן תוקף את הרגלי השחור על ז5, וטופלוב שיחק כאן את המסע ההגיוני למראה 17…צ-ז8? כדי להגן עליו – אלא שזהו מסע פאסיבי מדי. מצבו של השחור בנקודה זו מסוכן, כיוון שמלכו אינו בטוח (הוא ויתר על זכות ההצרחה כבר במסע ה-11, ולאחר מכן קידם את הרגלים שאמורים להגן על המלך) וכמו כן יש לו בעיות בפיתוח כליו. היה עליו לנסות ולהשיג באופן מיידי משחק נגדי באחת משתי דרכים – 17…ח3 (מסע שהיה עוזר לצריח על ח8 להפוך לאקטיבי למרות שלא זז ממקומו) או 17…פ:ה5. המסע האחרון נראה תחילה ככזה הנסתר באופן מיידי על-ידי 18.צ:ה5 מה:ה5 19.ר-ג3 עם זכייה בצריח על ח8, אבל השחור יכול להגיב ב-19…מה-ו4! מה:ו4 ז:ו4 21.ר:ח8 ו6! והרץ על ח8 נלכד, כך שהמצב אינו ברור.

לעומת זאת, בעקבות מסעו ה-17 של טופלוב עמדתו נותרה משותקת כמעט לחלוטין, במיוחד בעקבות סידרת מסעים יעילים של קרואנה – 18.צ(א)-ה1 (המחזק את הרגלי על ה5 ומונע רעיונות של פ:ה5), 21.ח3 (המונע אחת ולתמיד קידום של הרגלי השחור לערוגה זו), ולאחר מסעו ה-22 של השחור:

23.צ-ה3!; מסעו האחרון של טופלוב, 22…פ-ב8, נועד בבירור לנווט את הפרש לערוגה טובה יותר – דרך ג6 ל-ד4 – ומסעו ה-23 של קרואנה נועד למנוע זאת. כתבתי "נועד" כיוון שטופלוב שיחק 23…פ-ג6 בכל זאת, ונענש על כך מייד (בשידור החי ניתן היה לשמוע את מוריס אשלי מסביר באריכות מדוע השחור אינו יכול לשחק 23…פ-ג6 בדיוק לפני שטופלוב ביצע את המסע). קרואנה המשיך 24.ר:ה6!, ואחרי 24…ו:ה6 (המוליך להפסד כפוי, אבל אחרת השחור פשוט נשאר עם רגלי פחות ועמדה גרועה) בא 25.צ-ו3+ (מטרת המסע צ-ה3, כעת כשהפרש על ג6 חוסם את נתיב הרץ ב-ב7).

טופלוב הסביר אחרי המשחק שכאשר ביצע את מסעו ה-23 חשב על האפשרות הזו, אבל הניח שיוכל לשחק כאן 25…מ-ז7 ולהתגונן בהצלחה כנגד התקפת הלבן לאחר 26.מה:ה6 צ(ד)-ו8; אלא שהבחין מאוחר מדי כי ללבן המשך חזק יותר – 26.מה-ח5! (עם איום מט על ו7) 26…צ(ד)-ו8 27.צ-ו6!! (עם איום מט על ח6), ולכידת הצריח על ו6 תפתח באופן מכריע הן את הטור ה' עבור הצריח ב-ה1 והן את האלכסון הארוך עבור הרץ ב-ג3. טופלוב המשיך לפיכך 25…מ-ה8, אבל כעת המסע 26.מה:ה6 (התוקף את הצריח השחור על ז8) מכריע – 26…צ-ז7 27.מה-ח6! (תוקף שוב את הצריח ומפנה את הדרך להתקדמות הרגלי אל ה6, שיוצרת איומים מכריעים), והכניעה הגיעה כעבור ארבעה מסעים נוספים.

בסיבוב הבא הגיע נצחונו השביעי ברציפות של קרואנה, במשחקו השני נגד ושייה לגרב. אם בכל ששת הנצחונות הקודמים בלטה איכות משחקו של קרואנה יותר מאשר השגיאות שעשו יריביו, הרי שכאן כבר היה ניתן לראות כיצד עצם ה"הילה" שרכש לעצמו משפיעה על יריבו וגורמת לו לשחק בצורה משונה. אחרי 13 מסעים המשחק הגיע לעמדה הבאה:

במקום פשוט להצריח, ושייה לגרב שיחק כאן את המסע המפוקפק 14.מה-א4? המרחיק את המלכה מאגף המלך, ואחרי 14…מה-ח4 (קרואנה למעשה החמיץ כאן מסע חזק יותר – 14…מה-ז6! עם הרעיון 15. 0-0 ו4 16.ה:ו4 ה:ו4 17.ו3 פ:ג5! תוך ניצול עמדת המלכה הלבנה על א4) 15.ז3? (שוב היה עדיף פשוט להצריח) 15…מה-ז4 נקלע לפתע לעמדה גרועה מאוד, כיוון שכבר אינו יכול להצריח (16. 0-0 ייענה ב-16…פ-ד2 ואחריו פ-ו3+, עם התקפה קטלנית). תוך מספר מסעים נוספים – 16.צ-ו1 פ-ז5 17.מ-ד2 פ-ו3+ 18.מ-ג3 – המשחק כבר היה אבוד, בשל עמדתו הסוריאליסטית של המלך הלבן.

במשחק הבא, נגד קרלסן, נעצר סוף סוף הסטריק המדהים של קרואנה, למרות שהפעיל לחץ כבד על אלוף העולם ואף השיג עמדה זכויה בשלב כלשהו (התסריט של ניסיון כושל להפתיע את קרואנה בפתיחה חזר כאן על עצמו – קרלסן שיחק דרקון סיציליאני במקום 1…ה5, המסע הרגיל שלו לאחרונה בתגובה ל-1.ה4). גם בסיבוב התשיעי, נגד נקמורה, קרואנה שיחק מצויין לאורך מרבית המשחק והשיג עמדה זכויה, אבל השמיט ברגע מכריע את הניצחון (נקמורה ניסה את הגנת ברלין, שנגד קרואנה הולכת ומתבררת בזמן האחרון כנשק לא כל-כך יעיל – בחודשים האחרונים כבר ניצח בה את קרלסן, אדמס ונגי). כאן ההחמצה היתה כואבת במיוחד:

מסעו האחרון של נקמורה היה 39…מ-ז7?, המגן על הפרש ב-ז6 אבל מאפשר ללבן תחבולה פשוטה יחסית לרמות האלה – 40.צ:ז6+! צ:ז6 41.ה6 והשחור יצטרך להקריב את הצריח שלו תמורת הרגלי הזה ולהישאר עם כלי פחות: 41…מ-ח7 42.ה7 צ-ז8 43.מ-ו6 צ-ז6+ 44.מ-ו7 צ-ז7+ 45.מ-ה8 צ-ז8+ 46.מ-ד7 צ-ז7 47.מ-ד8 והשחור אינו יכול למנוע את הכתרת הרגלי על ה8 במסע הבא. קרואנה, שנותרו לו באותה נקודה רק כ-40 שניות לביקורת הזמן, שיחק במקום זאת40.ר-ו2?, ולאחר 40…פ-ה7+ 41.מ-ה4 צ-א4 נקמורה השיג משחק נגדי שאיפשר לו לחלץ תיקו.

ייתכן ושתי ההחמצות הללו היו קשורות בעייפות מצטברת של קרואנה והדבר ניכר גם בסיבוב האחרון, בו סיים בתיקו נגד ארוניאן לאחר משחק שקט יחסית – היחיד בטורניר, למעשה, בו לא השיג עמדה זכויה.

**********

קרואנה זכה איפוא בטורניר עם 8.5 נקודות מ-10 משחקים ו-TPR של 3098, בפער של שלוש נקודות שלמות מקרלסן במקום השני (עם 5.5 נקודות), ואחריו טופלוב (עם 5), ושייה לגרב וארוניאן (עם 4), ונקמורה (עם 3). אין ספק שזו הופעה בקנה מידה היסטורי – מהופעות הטורניר הגדולות ביותר. למעשה, ניתן בהחלט לטעון שהיא הגדולה ביותר, או לפחות אחת משתי הגדולות, אם משקללים את ההישג בנקודות עם חוזקו של הטורניר (שהשתתפו בו רק שחקנים מהטופ-10 וממוצע מד-הכושר שלו – 2802 – הוא הגבוה בהיסטוריה).

קשה כמובן, אם לא בלתי אפשרי, לערוך השוואות מדויקות בין טורנירים ובמיוחד כאלה ששוחקו בתקופות שונות, בגלל הבדלים בין התקופות (ו"מאגר" השחקנים בהן) ובין הפורמטים של טורנירים שונים. אבל בכל זאת – היה מקובל עד היום להחשיב את לינארס 94 של קרפוב כהופעת הטורניר הגדולה בהיסטוריה, ומה שעשה קרואנה בגביע סינקפילד 2014 הוא בערך באותו סדר גודל (לכן כתבתי "אחת משתי הגדולות" בפיסקה הקודמת). קרפוב השיג שם תוצאה של 11 נקודות מ-13 סיבובים (עם תשעה נצחונות וארבעה תיקו), כלומר פחות או יותר אותו אחוז צבירת נקודות כמו של קרואנה (84.6 לעומת 85), ועשה זאת בתחרות שגם היא היתה טורניר-על.

בלינארס 94 השתתפו ארבעה עשר שחקנים ולא שישה, כך שהיה מדובר בטורניר קצת פחות אקסקלוסיבי; אבל אותם ארבעה עשר כללו לא פחות מתשעה מתוך הטופ-10 של אז, לפי רשימת הדירוג של ינואר 94 (קספרוב, קרפוב עצמו, שירוב, אנאנד, איבנצ'וק, קרמניק, קמסקי, ברייב וגלפנד), עוד ארבעה מהטופ-25 (בליאבסקי, טופלוב, פולגר ולאוטייה – שלושת הראשונים שחקנים היסטוריים, גם אם בליאבסקי היה כבר קצת אחרי שיאו וטופלוב ופולגר קצת לפני זה שלהם), וכן שחקן ספרדי מקומי בשם אילסקאס, שמיקומו בדירוג מד-הכושר באותן שנים נע בערך בין 30 ל-70 בעולם. לטובת הישגו של קרפוב ניתן לציין גם את העובדה שהיה מדובר בטורניר ארוך יותר, מה שהקשה יותר לשמור על רמת האינטנסיביות העליונה הנדרשת עבור הופעה מסדר גודל כזה (כפי שהמחישו שלושת משחקיו האחרונים של קרואנה).

מכל מקום, הטורניר הנוכחי הזניק את קרואנה למקום שני ברור בדירוג מד-הכושר, בעקבות 35 נקודות שהרויח (ולמקום שלישי בכל הזמנים בשיא אישי של מד-כושר חי, אחרי קרלסן וקספרוב) – הפער הנוכחי בינו לבין קרלסן במקום הראשון קטן כרגע מזה שבינו לבין ארוניאן במקום השלישי. למעשה, בעקבות היכולת הלא לגמרי משכנעת שהפגין לאחרונה קרלסן גם באולימפיאדה וגם בגביע סינקפילד, דומה שהשאלה מיהו כרגע השחקן הטוב בעולם נפתחה (יש להדגיש את המילה "כרגע" – מבחינת הישגי קריירה מצטברים, אין ספק שקרואנה עדיין רחוק מאוד מקרלסן). ייתכן אפילו שהופעתו של קרואנה בטורניר היתה אחד הגורמים שהניעו לבסוף את קרלסן, לאחר התלבטות ממושכת, לחתום על החוזה להשתתפות בדו-קרב מול אנאנד עוד חודשיים, כיוון שהתברר לו כי במקרה ותואר אלוף העולם יילקח ממנו אפילו מעמדו כמספר 1 דה פקטו אינו כה בטוח.

במסיבת עיתונאים שנערכה בסיום הטורניר, השחקנים התבקשו לסכם במילה אחת את הופעתו של קרואנה. נקמורה אמר "פנטסטית", טופלוב – "בלתי נשכחת" (memorable), ושייה לגרב – "חסרת רחמים" (ruthless), ארוניאן – "מפתיעה" (שם-תואר שאומץ על-ידי קרואנה עצמו) , וקרלסן – בחיוך רחב – "מדכאת". נראה שאפשר לצפות ליריבות מרתקת בין השניים בשנים הקרובות.