הצילום מהאתר הרשמי של התחרות:
http://tashkent2014.fide.com/en/component/content/article/40-static-content/132-photo-gallery
הטורניר השני בסידרת הגרנד פרי התקיים כמעט ללא הפסקה אחרי הראשון, כשלא פחות משמונה שחקנים משתתפים בשניהם (הארבעה מבאקו שלא שיחקו בטשקנט היו גרישצ'וק, דומינגז, סבידלר ותומשבסקי – החליפו אותם גירי, ושייה לגרב, יקובנקו וג'ובאבה). עבור חלק מהשחקנים היה הבדל קיצוני בין הופעותיהם בשני הטורנירים – בראש ובראשונה בשני מקרים של from first to worst ו(כמעט) להיפך: גלפנד, שהיה בין שני הזוכים בבאקו, סיים כאחד משני האחרונים בטשקנט, בעוד שאנדרייקין קפץ מהמקום הלפני האחרון אל הראשון.
ציינתי בפוסט הקודם שאנדרייקין (בן ה-24), למרות העפלתו לגמר גביע העולם בשנה שעברה, לא הרשים עד כה באמת בטורניר-על קלאסי; ובכן, אפשר לטעון שצורת משחקו בטורניר הנוכחי לא היתה מרשימה ביותר, אבל ההישג ללא ספק מרשים ומהווה ציון דרך בקריירה שלו. הוא סיים עם שלושה נצחונות וללא הפסדים, למרות שכבר בסיבוב הראשון – בו השיג את נצחונו הראשון – היה למעשה קרוב מאוד להפסד (ואולי, בעקבות זאת, למהלך שונה מאוד של התחרות עבורו):
לוח ניתוח מספר 8759 : ממדיארוב-אנדרייקין
Mamedyarov, Shakhriyar - Andreikin, Dmitry
בשחור נגד ממדיארוב, אנדרייקין הפסיד רגלי בשלב מוקדם למדי של המשחק; תחילה היה נראה שיש לו פיצוי טוב תמורתו, אבל הרושם הזה התפוגג בהדרגה. לאחר מסעו ה-36 של השחור (…צ-ג6) התקבלה העמדה הבאה:
זהו סיום צריחים כפול שקצת קשה להאמין כי במשחק ברמות הגבוהות הלבן יכול להפסיד אותו; נראה שהשאלה היחידה בעמדת הדיאגרמה היא האם הלבן זכוי לגמרי או שיש לשחור סיכויים כלשהם לתיקו: מלבד עצם יתרון הרגלי, ללבן גם רגלי חופשי על הטור ה' והרגלי השחור על ח4 תלוי. אבל ידוע שסיומי צריחים יכולים להיות טריקיים מאוד, והסיום הנוכחי הדגים זאת שוב.
מסעו האחרון של השחור מתכנן להביא את הצריח ל-ג2 כדי להכפיל צריחים על השורה השנייה של הלבן, לתקוף את הרגלי ב-ז2 וכך להשיג משחק נגדי באמצעות איומים על המלך הלבן; מסיבה זו לא טוב ללבן פשוט ללכוד את הרגלי על ח4. המסע הטוב ביותר עבורו היה כאן 37.צ-ד6!, התוקף את הצריח על ג6 ומאפשר להגיב ל-37…צ(ג)-ג2 ב-38.צ-ז6!; כך הלבן גם מגן על ז2 וגם זוכה ברגלי השחור על ז7, דבר שאינו מותיר לשחור כל סיכוי. האפשרות הטובה ביותר באופן יחסי עבור השחור היא להמשיך 37…צ:ד6 38.ה:ד6 צ-ד2, אבל אחרי 39.צ-ב6 (המגן על הרגלי ד' ותוקף את הרגלי השחור ב-א6) סיכוייו להחזיק מעמד עדיין נראים קלושים למדי.
ממדיארוב בחר באפשרות פחות טובה, אבל כזו שעדיין מותירה ללבן סיכויי ניצחון: 37.צ-ב8+ מ-ח7 38.צ:ח4+ (הלבן מרויח זמן בכך שהוא לוכד את הרגלי הזה תוך התראת שח) 38…מ-ז6 39.צ(ח)-ח8(!) צ(ג)-ג2 (והשחור, מצידו, מממש את הרעיון להשיג משחק נגדי באמצעות הכפלת צריחים על השורה השנייה):
וכאן טעה ממדיארוב שוב כששיחק 40.מ-ז3?, מסע שאחריו הלבן איבד את סיכויי הניצחון. במקום זאת, היה צריך להמשיך 40.צ-ב6+! עם שתי אפשרויות: או 40…מ-ז5 41.ח4+ (לכן סימן הקריאה למסע 39, שפינה את הערוגה ח4 לרגלי – אלא שנראה כאילו ממדיארוב לא הבין את הרעיון של המסע שלו עצמו) 41…מ-ו4 42.צ-ז6, והלבן מצליח להגן על הרגלי ז2 המותקף (וכן תוקף את הרגלי השחור על ז7); או 40…מ-ו7 41.ה6+ מ-ה7 42.מ-ז3 צ:ז2+ 43.מ-ו4. ההסתעפות השנייה דומה למה שקרה במשחק, אבל בגירסה טובה יותר ללבן – כיוון שהמלך הלבן הופך לאקטיבי יותר ויכול לפלוש לעמדת השחור דרך ה5.
בעקבות מסעו של ממדיארוב, המשחק נמשך במקום זאת 40…צ:ז2+ 41.מ-ח4 (כעת 41.מ-ו4 לא יעזור בגלל 41…צ[ז]-ו2+ והמלך הלבן "תקוע", כי הערוגה ה5 עדיין תפוסה על-ידי הרגלי שלו; ועל ח4 המלך פגיע יותר לאיומים, כפי שנראה מייד) 41…צ(ב)-ה2 (מאיים במט על-ידי …צ-ה4) 42.צ-ב6+ מ-ו7 43.ה6+ (43.צ:א6?? צ-ה4+ עדיין מוביל למט, כפי שממחישה ההסתעפות בלוח החי) 43…צ:ה6 44.צ:ה6 מ:ה6:
כעת המסע הטבעי 45.צ-א8 (הזוכה ברגלי על א6) מוביל כנראה לתיקו, כיוון שיתרון הלבן באגף המלכה ויתרון השחור באגף המלך מאזנים זה את זה. במקום זאת, ממדיארוב ביצע את השגיאה השלישית והאחרונה שלו עם 45.ב4??. מטרת המסע הזה ברורה – לקדם את הרגלי ל-ב5, כדי ליצור רגלי חופשי באגף המלכה. אלא שממדיארוב החמיץ נקודה טקטית הקשורה במיקומו של הצריח הלבן על ח8: 45…ז5+ 46.מ-ח5 ז4! (ייתכן שממדיארוב ציפה כאן רק ל-46…ו4, המוביל לתיקו לאחר 47.ב5 והרגלים החופשיים של שני הצדדים מאזנים זה את זה). כעת הלבן אינו יכול להחליף רגלים על ז4, כיוון שעל 47.ח:ז4 יבוא 47…צ-ח2+ והצריח על ח8 נופל.
אחרי 47.מ-ח4 ז3! השחור ביסס איפוא צמד רגלים חופשיים על הטורים ו' ו-ז', שהלבן אינו יכול לעצור את התקדמותם, בעוד שהשחור יכול לטפל ברגלי הלבן החופשי הבודד באגף המלכה. ממדיארוב נכנע כעבור ארבעה מסעים נוספים, בעמדה בה אין לו כל דרך להתגונן מפני קידומם ההדרגתי של הרגלים להכתרה בעזרת הצריח השחור (על-ידי …צ-ו2/ז2/ו3/צ-ו1/ז1=מה).
במשחקיו הנותרים בטורניר אנדרייקין בלט בסולידיות שלו, ביכולתו להימנע מלהיקלע לבעיות, ובניצול ההזדמנויות שיריביו העניקו לו. מעניין שמתוך חמשת משחקיו בלבן הוא "בזבז" ארבעה – נגד נקמורה, קסימדז'נוב, ושייה לגרב וגירי – מבחינה זו שלא השיג בהם דבר בפתיחה והסתפק בתיקו קצר (בין 22 ל-31 מסעים). המשחק שלו נגד נקמורה, אגב, עשוי להיראות כחריף ומעניין מאוד למי שאינו מכיר תיאוריה, אבל למעשה שני השחקנים רק חזרו באופן כמעט מדויק על משחק בין אנאנד ושירוב מ-97 ("כמעט" כיוון ששירוב נתן במסע ה-18 שח שנקמורה נמנע ממנו, אבל דבר זה אינו משפיע באופן מהותי על העמדה).
המשותף לכל ארבעת המשחקים הללו הוא שאנדרייקין נכנס בהם לפתיחות "ראשיות" – ספרדית, גמביט המלכה, הגנת גרינפלד – ובכולם ההכנה של יריביו היתה טובה מספיק כדי לנטרל את נסיונותיו להשיג יתרון (לצד משחק לא שאפתני במיוחד של אנדרייקין עצמו). כבר ציינתי בפוסט הקודם, בניתוח תבוסתו של אנדרייקין לגלפנד בבאקו, שהוא נחשב כמי שרמת ההכנה התיאורטית שלו נמוכה יחסית בין שחקני הצמרת. מצד שני, אנדרייקין מצליח מדי פעם להגיע לתוצאות טובות כשהוא מפתיע את יריביו בפתיחות לא שגרתיות ולא תיאורטיות במיוחד – וזה אכן מה שקרה במשחקו הנותר בלבן, מול קריאקין בסיבוב השישי:
לוח ניתוח מספר 8760 : אנדרייקין-קריאקין
Andreikin, Dmitry - Karjakin, Sergey
אחרי מסעו החמישי של הלבן הופיעה על הלוח העמדה הבאה:
ובדיקה במאגר הנתונים של chessbase מראה שלא הופיעה עד כה באף משחק בין שחקני צמרת, כך שהיא נמצאת למעשה מחוץ לתחומי מה שמכונה "תיאוריית הפתיחות" (אם כי המסע החדש לגמרי הראשון הופיע "רק" עם 9.ר-ד3 של הלבן). זאת למרות שאף אחד ממסעי שני הצדדים עד נקודה זו לא היה מוזר או יוצא דופן כשלעצמו, מה שמהווה המחשה למידה בה השחמט רחוק עדיין מאוד ממיצוי. למרות שהלבן פתח עם רגלי המלכה (1.ד4), אופי העמדה שנוצרה מזכיר יותר הסתעפות צדדית כלשהי של ההגנה הסיציליאנית (1.ה4 ג5), במיוחד לאחר שהלבן אכן שיחק ה4 במסע השביעי.
מכל מקום, קריאקין – במה שנראה כחיקוי מוצלח מדי של איבנצ'וק – הגיב לפתיחה בצורה שהיתה גרועה מאוד מבחינה מעשית (בלי קשר לערך האוביקטיבי של מסעיו), כשהשקיע למעלה מ-100 דקות ב-12 מסעיו הראשונים. כך נותרו לו פחות מ-20 דקות ל-28 המסעים הנותרים שהיה צריך לבצע כדי להשלים את 40 המסעים הראשונים שלו בשעתיים. בנוסף לכך, המורכבות של העמדה לא פחתה לאחר אותם 12 מסעים ראשונים, בפני קריאקין ניצבו עדיין בעיות רציניות אותן היה עליו לפתור, ושלא במפתיע עמדתו החלה בשלב מסויים להידרדר במהירות.
אחרי מסעו ה-17 של השחור התקבלה העמדה הבאה:
קריאקין נמנע מלהצריח והציב את מלכו ב-ה7; בשילוב עם קידום הרגלים באגף המלך ל-ח6 ו-ז5 הדבר החליש את מצבו באופן מסוכן, והחל מנקודה זו אנדרייקין החל לנצל את הדבר באופן שיטתי. הוא שיחק 18.ח4, החליף רגלים על ז5, השתלט על הטור ח' שנפתח כתוצאה מכך, תימרן את הפרש שלו לעמדה חזקה על ו5, הקריב רגלי מסע לאחר מכן (28.ג5!) כדי לפנות את הערוגה ג4 לרץ ולהגביר את הלחץ על עמדת המלך השחור, וזכה תוך מספר מסעים נוספים כתוצאה משילוב בין התקפה על המלכה השחורה והלחץ על הטור ח'. קריאקין נכנע בעקבות 34.צ-ח7+, כשהוא עומד לקבל מט בשלושה מסעים.
בעקבות הניצחון הזה אנדרייקין העפיל למקום ראשון (משותף עם נקמורה), שבו נותר עד סוף הטורניר. הוא הצליח לבסס את עצמו במקום ראשון יחידי בסיבוב התשיעי, בו השיג את נצחונו השלישי – נגד ג'ובאבה, שסיבוב לפני כן הצטרף גם הוא להובלה המשותפת.
לוח ניתוח מספר 8762 : ג'ובאבה-אנדרייקין
Jobava, Baadur - Andreikin, Dmitry
אם המשחק נגד קריאקין מדגים את היתרון שיכול להיות בשימוש בפתיחה לא שיגרתית כדי להוציא את היריב משיווי משקלו, הרי שמשחק זה מדגים את הצד הבעייתי שיכול להיות בכך – כאשר הפתיחה מתגלה כלא מוצלחת במיוחד (לעתים יש סיבה טובה לכך שפתיחה או הסתעפות מסויימת אינה מקובלת) והיריב חושף את חולשתה על גבי הלוח.
ג'ובאבה ידוע כשחקן יצירתי ומקורי והדבר מתבטא בין השאר בניסויים מתמידים שהוא עורך בפתיחות לא שגרתיות. מעבר לעניין שיש כתוצאה מכך כמעט תמיד במשחקיו עבור הצופים, הדבר מוביל לעתים להצלחות (כמו במספר משחקים שלו בטורניר הנוכחי – כולם בשחור, למרבה העניין) אבל לעתים גם להתרסקויות. היה לג'ובאבה מזל מסויים שניצל מהתרסקות כזו כבר בסיבוב השני, במשחקו (בלבן) נגד קרואנה, בו נקלע מהר מאוד לעמדה כמעט אבודה אבל הצליח בסופו של דבר להיחלץ בתיקו. מכל מקום, במשחק הנוכחי מזל כזה לא חזר על עצמו.
ג'ובאבה טיפל בפתיחה ברגלי אגף המלך שלו באופן לא שגרתי – וכנראה גם לא כל כך מוצלח – כששיחק 5.ז4 ובנוסף לכך איפשר לשחור להחליף רצים על ו4 ולהכפיל את הרגלים הלבנים על הטור ו'. אנדרייקין חשף את הבעייתיות של עמדת הלבן עם 9…ח5!:
המסע האחרון תוקף את הרגלי על ז4, והלבן לא יכול להגן עליו על-ידי 10.ח3, כיוון שאחרי 10…ח:ז4 11.ח:ז4 יאבד את הצריח הבלתי-מוגן על ח1. הוא חייב, לפיכך, לקבל החלטה לגבי שינוי מבנה הרגלים שלו. אפשרות אחת היתה 10.ז5, אלא שלאחר 10…פ-ה7 11. 0-0-0 ז6 השחור יכול להצריח בביטחה באגף המלך החסום, לפרש שלו ערוגה נוחה מאוד על ו5, ובשלב כלשהו יוכל לפרוץ עם …ג5 כדי לתקוף באגף המלכה. אפשרות אחרת היתה 10.ו5, ואז 10…ח:ז4 11.ו:ה6 ז:ו3 12.ה:ד7+ מה:ד7 13. 0-0-0 0-0-0 14.מה:ו3 מוביל לעמדה בה הלבן לא השיג דבר ולשחור יתרון הנובע ממבנה הרגלים העדיף שלו (הרגלים ו' ו-ח' של הלבן מבודדים, בניגוד לרגלים ו' ו-ז' הצמודים של השחור).
ג'ובאבה בחר באפשרות שלישית ושיחק 10.ז:ח5?! צ:ח5 – אלא שכתוצאה מכך נותר עם מבנה רגלים חלש במיוחד באגף המלך: שלושה רגלים כפולים ו/או מבודדים (על ו2, ו4 ו-ח2). הוא ניסה, בתמורה לכך, להשיג יוזמה נגדית באמצעות 11.צ-ז1 (כדי לנצל את פתיחת הטור ז') 11…מה-ו6 (מגן על ז7 ותוקף את הרגלי על ו4) 12.פ-ה5!? – כנראה בתקווה להשיג התקפה נגד המלך השחור אחרי 12…מה:ו4 13.פ:ד7 מ:ד7 14.מה-ב5+. חשוב לציין כי בהסתעפות זו מסע הביניים 13…צ:ח2 (התוקף את הרגלי ב-ו2) מאפשר ללבן להשוות על-ידי 14.פ-ה2! מה:ו2+ 15.מ-ד2 מ:ד7 16.צ(א)-ו1 מה-ח4 17.צ:ו7+ פ-ה7 18. מה-ב5+ עם שח נצחי.
במקום להיכנס לסיבוכים הללו, אנדרייקין בחר במסע הסולידי 12…ג6, הנוטל מהלבן את הערוגה ב5 שיש לה חשיבות קריטית לאפשרויות ההתקפה שלו (כפי שהמחישו ההסתעפויות בפיסקה הקודמת). הלבן יוותר בכל מקרה בנחיתות, בגלל מבנה הרגלים הגרוע שלו, אלא שכאן ג'ובאבה שיחק את המסע המוזר 13.פ-א4? – שהוביל מייד לעמדה אבודה באופן אוביקטיבי:
הדבר איפשר לאנדרייקין להגיב ב-13…מה:ו4! כיוון שכעת לאחר 14.פ:ד7 צ:ח2! (במסיבת העיתונאים אחרי המשחק ג'ובאבה אמר שהחמיץ את המסע הזה) ללבן אין יותר את האפשרות לשחק פ-ה2, כי הפרש נטש את ג3. הלבן צריך איפוא להגן על ו2, ונותר בגירעון שני רגלים. גם 14.צ:ז7+ מפסיד ל-14…פ:ה5, כפי שממחישות ההסתעפויות בלוח החי.
ג'ובאבה הסיג במקום זאת את הפרש שלו מעמדתו ההתקפית על-ידי 14.פ-ו3, מסע שמודה למעשה בכישלון גמור של תכניתו. אנדרייקין המשיך לשחק באופן מדויק עם 14…ה5!, שפותח את העמדה תוך ניצול הפיתוח והקואורדינציה העדיפים של כליו וכן עמדתו הגרועה של המלך הלבן במרכז. הלבן אמנם החזיר לעצמו במסע הבא את הרגלי שהפסיד עם 15.צ:ז7, אבל נאלץ לוותר על הרגלי הזה שוב לאחר כמה מסעים, והעמדה פושטה לכלל סיום זכוי לשחור בזכות הרגלי העודף שנותר לו באגף המלכה, בעקבות חילופי הרגלים על ד4. מכאן ואילך היה מדובר רק ב"עניין של טכניקה", כפי שמקובל לומר, וזו של אנדרייקין היתה מדויקת דיה.
**********
במקום שני-שלישי משותף, חצי נקודה אחרי אנדרייקין, סיימו נקמורה וממדיארוב. נקמורה השיג שני נצחונות בשלב מוקדם יחסית וסיים ברצף ארוך למדי של תוצאות תיקו – ניתן לומר שגם בטורניר בבאקו וגם בזה הנוכחי הפגין דרגת סולידיות גדולה יותר מזו שנטתה לאפיין אותו. הדבר הופך אותו לשחקן פחות מרתק, אבל אולי יעזור לו להימנע מההתרסקויות הכואבות שהיו כה אופיניות לו, בפרט כשהיה מגיע לעמדות הובלה בטורנירים. ממדיארוב, לאחר ההפסד הכואב לאנדרייקין בסיבוב הראשון, התאושש בצורה יפה והצליח לנצח שלושה משחקים (נגד גלפנד, קסימדז'נוב ויקובנקו) באופן טיפוסי לסגנונו – דרך סיבוכים טקטיים, מעמדות שהיו באופן אוביקטיבי שוות או אפילו נחותות עבורו.
קרואנה, שכבר בטורניר הגרנד פרי הקודם נראה חיוור למדי בהשוואה להופעה הספקטקולרית שלו בגביע סינקפילד, היה מרשים עוד פחות בטורניר הנוכחי; אבל ניצחון שלו בסיבוב האחרון על יקובנקו איפשר לו לפחות לסיים את התחרות עם מאזן חיובי, במקומות 7-4 עם ושייה לגרב, ג'ובאבה וקריאקין. ביחד עם הזכייה המשותפת שלו בטורניר הקודם, תוצאה זו גם טובה מספיק כדי להציב אותו, נכון לעכשיו, במקום הראשון בדירוג הכולל של הסידרה.
לגלפנד היה כאמור טורניר גרוע מאוד, עם ארבעה הפסדים וללא ניצחון. ייתכן שגורם הגיל בא כאן לידי ביטוי, וכי קשה לו במיוחד לשחק שני טורנירים אינטנסיביים כאלה כמעט ללא הפסקה. (אם כי יש לציין שבסידרת הגרנד פרי הקודמת הדינמיקה של שני הטורנירים הראשונים היתה דומה מאוד מבחינתו, למרות שהיתה ביניהם הפסקה של כחודש וחצי; וגם אז הטורניר השני התקיים בטשקנט…) מכל מקום, ברמת הסידרה השלמה עוד נותרו לגלפנד סיכויים להתברג באחד משני המקומות הראשונים (המובילים לתחרות המועמדים) אם יצליח לסיים בצמרת בטורניר השלישי שנותר לו, כיוון שאף שחקן לא הפגין הופעה דומיננטית ממש בשני הטורנירים שנערכו עד כה.
הטבלה הסופית של הטורניר נראית כך (לצד הנקודות ה"רגילות" מופיע גם ניקוד הגרנד פרי שקיבלו השחקנים במסגרת הסידרה השלמה):
1.אנדרייקין – 7 נקודות (3+), 170 נקודות גרנד פרי; 3-2.נקמורה, ממדיארוב – 6.5 (2+), 125 נקודות ג"פ; 7-4.ג'ובאבה, ושייה לגרב, קרואנה, קריאקין – 6 (1+), 75 נקודות ג"פ; 8.רג'בוב – 5.5 (50%), 50 נקודות ג"פ; 9.גירי – 5 (1-), 40 נקודות ג"פ; 10.יקובנקו – 4.5 (2-), 30 נקודות ג"פ; 12-11.גלפנד, קסימדז'נוב – 3.5 (4-), 15 נקודות ג"פ.
וצמרת הדירוג הכולל בסידרה, אחרי שני טורנירים מתוך ארבעה, נראית כך: 1.קרואנה – 230 נקודות (155 באקו + 75 טשקנט); 2.נקמורה – 207 (82 + 125); 3.אנדרייקין – 190 (20 + 170); 4.גלפנד – 170 (155 + 15); 5. ממדיארוב – 160 (35 + 125); 6.קריאקין – 157 (82 + 75). את טבלת הניקוד המלאה ניתן לראות כאן.
לרג'בוב (עם 100 נקודות אחרי שני טורנירים מתוך השלושה שהוא משתתף בהם) וקסימדז'נוב (עם 50) כבר לא נותרו סיכויים מעשיים; שמונת השחקנים הנותרים בסידרה שיחקו בינתיים רק טורניר אחד מתוך השלושה שלהם, כך שמצבם עוד לא ברור. תמונת הסיכויים תתבהר לאחר הטורניר הבא, שייערך בפברואר בטביליסי.