שנת השחמט – בצמרת לפחות – נפתחה כרגיל בטורניר המתקיים בעיירה ההולנדית וייק אן זה, Tata Steel בכינויו הרשמי (על שם הספונסר). זהו הטורניר הותיק ביותר מבין טורנירי העל, המתקיים השנה בפעם ה-77 (ברצף החל מ-1938, להוציא שנה אחת במהלך מלחמת העולם השנייה) –  ורשימת הזוכים בו מהווה מעין היכל תהילה של מרבית השחקנים הגדולים בעידן שלאחר המלחמה.

החל מ-1996 התבסס בקבוצה הראשית של הטורניר פורמט של 14 שחקנים  – כזה שהוא אמנם פחות אקסקלוסיבי מזה המאפיין טורנירים "מיניאטוריים" של ארבעה עד שישה שחקנים, נוסח ציריך או גביע סינקפילד, אבל הופך את וייק אן זה לעשיר ולמגוון ביותר מבחינת הרכב השחקנים בין תחרויות הצמרת (ולהוציא את תחרות המועמדים, גם לארוך ביותר – עם 13 סיבובים).

השחקנים המשתתפים השנה בקבוצה הראשית הם (בסוגריים מופיע מיקומם ברשימת הדירוג של ינואר): קרלסן (1), קרואנה (2),ארוניאן (6), גירי (7), סו (10), ושייה לגרב (13), וויטאשק (15), רג'בוב (20), דינג לירן (22), ג'ובאבה (26), איבנצ'וק (33), הו ייפאן (70), ואן ויילי (81), סאריץ' (82). שלושת האחרונים נמצאים מחוץ לטופ-50 ומד הכושר שלהם נמוך מ-2700: הו ייפאן הוזמנה מן הסתם בזכות מעמדה כאישה מס' 1, לוק ואן ויילי כשחקן הולנדי מקומי בכיר (מס' 2 אחרי גירי), ואיבן סאריץ' הקרואטי בזכות נצחונו בקבוצה ב' בשנה שעברה.

**********

מי שהתבלט ביותר בארבעת הסיבובים הראשונים היה – באופן שהוא גם מפתיע וגם לא מפתיע – וסילי איבנצ'וק. מפתיע, כיוון שאיבנצ'וק (שהוא באמצע שנות ה-40 שלו – בן גילם של אנאנד וגלפנד) נמצא כבר מספר שנים במה שנראה כתהליך דעיכה. לא מפתיע, כיוון שאיבנצ'וק תמיד היה ידוע כמי שיכול להפגין יכולת פנטסטית כאשר הוא במיטבו; בעייה כרונית בהקשר זה, לאורך הקריירה שלו, היתה חוסר יציבות, הקשורה כנראה בין השאר לבעיות מנטליות. דוגמה דרמטית לחוסר היציבות הזה סיפק טורניר המועמדים שהתקיים לפני שנתיים בלונדון, בו לצד נצחונות מרשימים על קרלסן וקרמניק, השניים שהתמודדו על הזכייה בטורניר, היתה לאיבנצ'וק גם סידרת משחקים אותם הפסיד בשלומיאליות ילדותית (או בלתי-מיקצוענית) ממש.

מכל מקום, בטורניר הנוכחי נראה בינתיים שכל הברגים בראש של איבנצ'וק מסודרים במקומם הנכון. בסיבוב הראשון הוא נהנה מקצת מזל נגד ג'ובאבה, כאשר המשחק הגיע לעמדה הבאה לאחר מסעו ה-42:

סיום הצריחים הזה צריך להוביל לתיקו עם משחק מדוייק משני הצדדים – אם כי הדבר אינו כה פשוט, כיוון שהעמדה חריפה למדי בשל הרגלים החופשיים באגפים המנוגדים. מכל מקום, ג'ובאבה בחר להציע כאן חילוף צריחים ומעבר לסיום רגלים עם 42…צ-א4??, ולאחר43.צ:א4 הבין שסיום הרגלים אבוד עבורו ונכנע אפילו בלי לאלץ את איבנצ'וק להדגים זאת על גבי הלוח. את ההסבר לכניעת השחור סיפק איבנצ'וק, באופן משעשע למדי, בראיון לאחר המשחק עם יאסר סירוואן (הפרשן המנחה את השידורים הישירים; החל מ-8:55), כשהוא מוסיף: "זה לא כל כך קשה עבור רב אמן טוב"; באופן בסיסי מדובר בכך שהלבן יוצר רגלים חופשיים בשני צידי הלוח, והמלך השחור אינו יכול לעצור את שניהם.

נצחונו המרשים ביותר של איבנצ'וק היה על ואן ויילי בסיבוב השלישי, במשחק סיציליאני קלאסי:

משחק קלאסי מספר 1740777

ואסילי איבאנצ'וק - לוק ואן ויילי

ואן ויילי ידוע כשחקן האוהב מאוד להיכנס כשחור להסתעפויות החריפות של ההגנה הסיציליאנית, למרות שהוא מובס בהן שוב ושוב על ידי שחקני הצמרת (בטורניר וייק אן זה של 2010, למשל, נוצח בהסתעפות ניידורף שלוש פעמים, מתוכן פעמיים בפחות מ-30 מסעים); וגם הפעם לא איכזב. איבנצ'וק שיחק בשלב מוקדם את המסע הלא שיגרתי 7.מה-ה2, ונראה שהדבר בילבל את ואן ויילי – שלא הצליח למצוא מערך יעיל לכליו וגם עיכב באופן מסוכן את ההצרחה, כשהוא מותיר את מלכו במרכז.

ההולנדי קיווה שיוכל להיחלץ עם הרעיון של 13…ה5 (עם התקפה על ז4), המוביל לאחר 14.ז5 ר-ז4 15.מה-ז2 ר:ד1 לעמדה הבאה:

וכאן, אם הלבן פשוט מכה את הפרש על ו6, הדבר יוביל ליתרון של השחור בעקבות 16…פ-ד4! והתקפה חזקה על ג2. במקום זאת, איבנצ'וק שיחק 16.ר:א6!! – למרות גירעון של צריח שלם כרגע, הוא אינו ממהר ללכוד כלי שחור; וזאת כיוון שבעקבות מסע הרץ, לא פחות משלושה כלים שחורים כבר נתונים תחת איום – הפרש ב-ו6, הרץ ב-ד1, והצריח ב-ג8. ואן ויילי בחר להציל את הפרש עם 16…פ-ד7, ולאחר 17.צ:ד1 צ-א8 18.ר-ב5 איבנצ'וק נותר אמנם בגירעון טיב אבל עם תמורה עמדתית יותר ממספיקה עבורו (בנוסף לרגלי העודף): כלי השחור דחוקים בשורות האחוריות וכמעט אינם יכולים לזוז.

איבנצ'וק המשיך והגביר את הלחץ, כשהוא מבסס דומיננטיות עמדתית טוטאלית. על העמדה בה נכנע לבסוף ואן ויילי, במסע ה-38:

נכתב באחד מסיכומי הסיבוב שראיתי (באתר chess news) שהיא נראית כלקוחה מסיוט – של השחקן בכלים השחורים, כמובן – יותר מאשר ממשחק מעשי.

בסיבוב הבא, איבנצ'וק זכה שוב בניצחון יפה נגד ההגנה הסיציליאנית, הפעם מול ושייה לגרב. כשבא להתראיין לאחר המשחק אצל סירוואן, הדבר הוביל שוב לרגע קומי מבריק כאשר באמצע השידור החי (בערך החל מ-12:00), לאחר שסיים לנתח את המשחק, קטע את סירוואן – שהילל ושיבח אותו – בחוסר סבלנות כדי לשאול פרטים על נסיעת האוטובוס לרוטרדאם (שם התקיים הסיבוב הבא, לאחר יום המנוחה), ואף הוציא ניירות והחל לרשום לעצמו פרטים.

**********

לאחר שישה סיבובים, איבנצ'וק מוביל איפוא עם מאזן של 3+ (4.5 נקודות – שלושה נצחונות ושלושה תיקו). אחד מאלה שדולקים בעקבותיו, עם חצי נקודה פחות, הוא קרלסן. אלוף העולם החל את הטורניר באופן לא כל כך מוצלח, עם שני תיקו ולאחר מכן הפסד בסיבוב השלישי במשחק חלש מאוד יחסית לסטנדרטים שלו. נגד וויטאשק, נראה שניסה לשחק באופן חריף בפתיחה כדי להשיג סיכויי ניצחון בשחור, ובחר בהגנה ההולנדית, שיש לה מוניטין מפוקפק למדי ברמות הגבוהות (אם כי נקמורה משתמש בה לא מעט בשנים האחרונות, עם תוצאות סבירות בהחלט). ייתכן שקרלסן ניסה להפתיע את יריבו בבחירת הפתיחה – אבל הופתע בעצמו כשוויטאשק הגיב במהירות במסע הנדיר 4.ב4. קרלסן בחר בתוכנית מפוקפקת שכללה קידום מהיר של הרגלי א', הפסיד את הרגלי הזה (מה שיצר רגלי חופשי חזק מאוד עבור הלבן), ולאחר מכן פשוט איבד הקריב כלי (28.מה-ה6?? 29.ז4) בניסיון נואש – שלא צלח – לסבך את המשחק.

קרלסן ידוע ביכולתו להתאושש במהירות מהפסדים, ולאחר המשחק הזה אכן באה סידרה של נצחונות. תחילה נגד ואן ויילי, מהשחקנים החלשים יותר בטורניר, שניצחון של קרלסן עליו יכול להיחשב כמעט מובן מאליו – ולאחר מכן גם נגד ארוניאן וקרואנה.

משחק קלאסי מספר 1740778

מגנוס קרלסן - לבון ארוניאן

המשחק נגד ארוניאן התנהל בהגנת רגוזין (היבריד של גמביט המלכה והנימצו הודית), שזוכה בזמן האחרון לפופולריות גדולה מאוד ברמות הגבוהות. לאחר מסעו של קרלסן 13.מה-ד1 התקבלה העמדה הבאה:

ניתן לומר שבנקודה זו הסתיים שלב הפתיחה והחל שלב של תימרונים, בו הפגין קרלסן יכולת גבוהה בהרבה משל יריבו. הרבה ממסעיו של ארוניאן נראים סתמיים למדי ולא יעילים במיוחד – בפרט נדודיו של הפרש בין ה7-ג8-ה7 (שוב)-ז6. משחקו של קרלסן, לעומת זאת, בהיר, תכליתי ועקבי לחלוטין (ומזכיר מבחינה זו את משחקיו הקלאסיים של פישר). הוא מקדם את הרגלים באגף המלכה (א3-ב4) כדי להרויח שטח; משחק 16.פ-א4 המאיים להציב את הפרש הזה ב-ג5, ולאחר שהשחור מונע זאת על ידי 16…ב6 הוא מתמרן את הפרש דרך ב2 אל ד3, משם הוא יכול גם להפעיל לחץ על ג5 (כדי למנוע מהשחור פריצת רגלי משחררת לערוגה הזו) וגם לקפוץ ל-ו4 בעיתוי המתאים.

לאחר מכן באים קידום רגלים נוסף באגף המלכה (א4-ב5), המרויח עוד שטח ומדגיש את חולשתו של הרגלי ג' האחורי של השחור, הכפלת צריחים על הטור ג', והחלפת הרצים בהירי הערוגות. מטרת החילופים הללו היא להקל על הלבן לנצל את הערוגות הבהירות הפגיעות במחנהו של השחור – בעיקר ג6, היכולה לשמש כמשלט עבור כלי הלבן, ו-ד5, שהרגלי עליה אינו יכול להיות מוגן על ידי רגלי אחר (בגלל חוסר היכולת לקדם את הרגלי ג'). בעקבות חילוף הרצים, המסע 27.מה-ו3 "מאיים" גם בחילוף מלכות, שיוביל לסיום נוח מאוד ללבן; ארוניאן בוחר להימנע מכך, אבל בעקבות זאת הוא נאלץ לסגת עם המלכה שלו לעמדה פסיבית. המסע 29.צ-ג6 משתלט על אחת מאותן ערוגות בהירות חלשות שהוזכרו קודם לכן, ו-30.פ-ו4 מגביר את הלחץ על הרגלי החלש ב-ד5:

עמדתו של השחור כבר מאוד בלתי נוחה, וכאן ארוניאן עושה טעות מכריעה המעבירה את המשחק לפסים טקטיים יותר: 30…ז6?; מטרת המסע הזה היתה כנראה להמשיך ב…ח5 כדי לחסום את העמדה באגף המלך, אלא שקרלסן מקדים את ארוניאן ומשחק מייד בעצמו 31.ח5! – וכעת השחור צריך להתמודד גם עם החולשה הנוספת שנוצרה באגף זה.

31…מ-ז7 מגן על הרגלי ב-ז6 (גם 31…ז5 אינו עוזר, כפי שניתן לראות בלוח החי), אבל לאחר חילופים על ז6 הלבן יכול להכות בביטחה את הרגלי על ד5, כיוון שהמסע 34…ר-א3, החושף התקפה על המלכה הלבנה ולכאורה זוכה בטיב (שבגללו נמנע הלבן מלהכות את הרגלי כבר במסע ה-32) מפסיד ל-35.מה:ד7! מה:ד7 36.צ:ג7; הלבן זוכה בחזרה במלכה ונותר ביתרון של שלושה רגלים, כי לאחר חילופי הכלים גם הרגלי השחור על ב6 ייפול. ארוניאן ניסה לפיכך את המסע 34…ר:ז3, הזוכה בחזרה ברגלי, אבל לאחר 35.מה-ז2 הלבן נותר עם יתרון עמדתי גדול מאוד – בזכות פתיחת הטור ז' מול המלך השחור המוחלש, וכן האפשרות שנוצרה עבור הפרש הלבן להתייצב בערוגה ג4, בעקבות סילוק הרגלי ד5 מהלוח.

המסע 36…צ-ו8? היה טעות סופית של ארוניאן (בעמדה שכבר היתה קשה מאוד להגנה) ואיפשר לקרלסן להכריע את המשחק מייד עם37.פ-ה5! התוקף בו זמנית את הצריח על ד7 ואת הרגלי ז6; לאחר 37…ר:ה5 38.מה:ז6+ (מסע המתאפשר בעקבות הסטת הרץ השחור מהשורה השישית), המלך השחור החשוף נופל קורבן להתקפה ישירה מצד המלכה והצריחים הלבנים.

משחק קלאסי מספר 1740779

פביאנו קרואנה - מגנוס קרלסן

משחקו של קרלסן בסיבוב הבא, בשחור נגד קרואנה, משך באופן טבעי תשומת לב גדולה במיוחד אפילו בלי קשר למצב התחרות (בהיפוך לקרלסן, קרואנה החל את התחרות טוב מאוד – עם שני נצחונות – ומאז האט את הקצב). היריבות בין השניים, כמס' 1 ומס' 2 (לפחות על פי רשימת הדירוג), התבססה בזמן האחרון כמעניינת ביותר בעולם השחמט, ודומה שהמשחקים ביניהם מעידים על מוטיבציה חזקה מאוד של שני השחקנים להפגין עליונות ישירה על יריבם – מתוך שמונה משחקים קלאסיים שהתקיימו בשנה האחרונה (כולל הנוכחי), מאז טורניר ציריך בפברואר 2014, לא פחות משישה(!) הסתיימו בהכרעה, במאזן 2-4 לטובת קרלסן.

יש לציין כי בפתיחת המשחק קרלסן נהנה כנראה מלא מעט מזל. הוא בחר בהגנה הסיציליאנית, קרואנה נמנע מההסתעפויות ה"פתוחות" שלה (עם 3.ד4) ונכנס במקום זאת להסתעפות רוסולימו (3.ר-ב5), ובמסע השמיני קרלסן שיחק – במהירות רבה – את המסע הבלתי שיגרתי …ה5 במקום להצריח מייד, כמקובל. דבר זה מאפשר ללבן להמשיך 9.פ:ה5 פ:ה4 10.מה-ו3! עם מה שנראה כיתרון משמעותי (בזכות לחץ משולב על ו7, ג6, ולאורך הטור ה' בהסתעפיות מסוימות), וסביר להניח כי קרואנה שקל זאת, כיוון שחשב כ-13 דקות לפני ששיחק את מסעו התשיעי. אלא שקרואנה בחר בסופו של דבר להמשיך עם 9. 0-0, ולאחר שקרלסן הצריח גם הוא המשחק חזר לפסים שיגרתיים יותר, בחילוף סדר מסעים – כשתוך כדי כך קרואנה מבזבז זמן שעתיד היה להיות חסר לו מאוד בשלבים מאוחרים יותר, כשהעניינים הסתבכו.

מכל מקום, הרגע הקריטי הבא במשחק הגיע לאחר המסע 12.ב4 של קרואנה:

תכניתו הבסיסית של הלבן ברורה – להפעיל לחץ על חולשת הרגלים השחורים באגף המלכה (שנוצרה בעקבות הכפלת הרגלים כתוצאה מחילוף הרץ בפרש במסע הרביעי). קרלסן היה יכול לשחק כאן 12…פ-ו4 כדי להביא את הפרש ל-ה6 ולתמוך ברגלים הללו, אבל במקום זאת בחר בתכנית שאפתנית בהרבה (שבהתאם, גם הציבה אותו בסיכון גבוה יותר), והחל בהתקפת נגד ישירה באגף המלך – מסוג אותו רואים לעתים קרובות בהגנה ההודית של המלך (כפי שמדגים המשחק גירי-ג'ובאבה מהטורניר הנוכחי) – עם 12…ו5, תוך שהוא מקריב אחד מהרגלים הכפולים על הטור ג'. הדבר הוביל למשחק התקפי ו"פרוע" הרבה יותר ממה שאופייני בדרך כלל לסיגנונו של קרלסן.

רגע קריטי נוסף הגיע בעקבות 20…מה-ו6, כשהמסע הטבעי למראה 21.פ-ח2 הצדיק באופן מלא את התקפתו של קרלסן בכך שאיפשר את המכה הטקטית 21…ו3!!; ולאחר מכן עוד אחד בעקבות 28…פ-ו4, כשבעקבות סידרה של מסעים מדוייקים ששמרו פחות או יותר על שוויון, קרואנה (שכבר נקלע לדוחק זמן) טעה פעמיים – עם 29.ר:ו4? ולאחר מכן 31.מ-ו1?, מסע שאיפשר לשחור לא להסתפק בטיב שהוצע לו אלא לנצח את המשחק עם איומי מט ישירים על המלך הלבן בעקבות 31…צ-ו4!!. קרלסן אמנם החמיץ הזדמנות לסיים עם הקרבת כלי ספקטקולרית במסע ה-33 (…ר:ד4!!), אבל גם כך לא היו לו בעיות מיוחדות להשיג יתרון מכריע.     

**********

לצידו של קרלסן, במאזן של 2+ (4 נקודות), נמצאים ווסלי סו וראדוסלב וייטאשק, שניהם עם שני נצחונות וארבעה תיקו. סו, אותו הזכרתי בפוסט הקודם כאחד משחקני הצמרת החדשים אליהם כדאי במיוחד לשים לב, צלח באופן מרשים רצף משחקים קשה מאוד נגד קרלסן-ארוניאן-קרואנה עם שני תיקו (בשחור, מול קרלסן וקרואנה) וניצחון (בלבן, מול ארוניאן), כשבאופן כללי הוא מפגין את הסולידיות האופיינית לו ומממש סיכויי ניצחון כשהוא מקבל אותם. וויטאשק – שהיה אחד מעוזריו של אנאנד בדו-קרבות על אליפות העולם נגד קרלסן – ניצח, כאמור, את קרלסן, ולאחר מכן גם את קרואנה במשחק שדמה לניצחון הראשון באופן די מוזר, הן בפתיחה (הולנדית) והן במהלכו הכללי.

לאחר שישה סיבובים (מתוך שלושה עשר, כאמור) הטבלה המלאה נראית איפוא כך: 1.איבנצ'וק – 4.5 נקודות (3+); 4-2.קרלסן, וויטאשק, סו – 4 (2+); 7-5.דינג, ושייה לגרב, גירי – 3.5 (1+); 9-8.קרואנה, רג'בוב – 3 (50%); 10.סאריץ' – 2.5 (1-); 13-11.ארוניאן, הו ייפאן, ואן ויילי – 2 (2-); 14.ג'ובאבה – 0.5 (5-).

יש לציין כי איבנצ'וק אמנם משחק בינתיים טוב מאוד, אבל עדיין לא פגש את יריביו הקשים ביותר, לפחות על הנייר – בעוד שקרלסן, שנראה כעת במומנטום רציני (בראיון לאחר המשחק עם קרואנה השווה זאת לביטחון שצובר חלוץ בכדורגל ברגע שהוא מתחיל להבקיע), כבר שיחק נגד מרביתם. עם זאת, הטורניר הנוכחי הדגים כבר מספר פעמים שלא תמיד הדברים מתרחשים במציאות כפי שהם נראים על הנייר.