עקרונות פתיחה למתחילים

מאת: liebman1989   עדכון אחרון: 20/08/2015 14:49   דירוג הצופים: טרם ניתן   דירוג הצופה שלך: טרם ניתן

כיצד להבין ולשחק נכון את הפתיחה, ומה לא כדאי לעשות.

בכתבה זו ידובר רבות על עקרונות פתיחה, ושגיאות נפוצות שעושים שחקנים מתחילים בשלב הפתיחה. תחילה אנסה לנסח מספר עקרונות די ברורים: 1.לתפוס את המרכז ברגלים 2.לפתח את הכלים לכיוויון המרכז 3.לדאוג למחסה למלך באמצעות הצרחה 4.לא להוציא את המלכה מוקדם מדי ללא סיבה טובה 5. לא ללכת עם אותו כלי יותר מפעם אחת בלי סיבה טובה 6.לא להזיז רגלים אגפיים בפתיחה ללא סיבה טובה. כמו כן אני אוסיף שלדעתי מומלץ לפתח את הפרשים לפני הרצים וכן לרוב לא כדאי להחליף רץ עבור פרש. שוב, תמיד יש מצבים יוצאים מן הכלל ולכן כתבתי על חלק מהכללים "ללא סיבה טובה" ותיכף נראה מהי אותה סיבה טובה. 

למשל אחרי 1.ה4 ד5 2.ה:ד5 מה:ד5 המלכה יוצאת בשלב מוקדם והלבן מגרש אותה עם מסע פיתוח תוך זכייה בטמפו עם פג3. למרות שזה קיים בתיאוריה (הגנה סקנדינבית) קשה לי להמליץ על פתיחה זו לשחקן המתחיל. לעומת זאת אחרי 1.ה4 פו6 2.פג3 (ה5! חזק יותר לפי דעתי) ד5! יהיה עכשיו מסע חזק שכן לאחר 3.ה:ד5 פ:ד5 4.פ:ד5 מה:ד5 אפשר בהחלט לומר שלמלכה היתה סיבה טובה לצאת. הפרשים כבר הוחלפו ולא ניתן לגרש את המלכה השחורה באמצעות מסע פיתוח עם טמפו. ג4 לא יהיה מסע פיתוח ורק יחליש את עמדת הלבן. לדעתי לשחור יש כבר עכשיו עמדה מצויינת, מומלץ היה ללבן להמנע מהחלפת הפרשים במסעו הרביעי. כמו כן לאחר 1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 פו6 הלבן כן יכול לנוע עם אותו כלי פעמיים 4.פז5 שכן נוצר איום חזק על ו7. אילו עמד הרץ השחור בג5 המסע פז5 היה גרוע מאוד, שכן השחור היה עושה הצרחה והלבן היה מאבד זמן רב ויחזור עם הפרש לו3 בהמשך. חשוב להבהיר לשחקן המתחיל שהחלפת שני כלים עבור צריח ורגלי בו7 היא גרועה ללבן, שכן בפתיחה הכלים הקלים מתפתחים הרבה יותר מהר מהצריחים ולשחור יהיו הרבה יותר כלים מפותחים. בכלל, גם לא פתיחה מאזן חומרי של שני כלים עבור צריח וחייל נוטה לרוב לטובת הצד בעל שני הכלים. אם כן בהגנת שני פרשים אחרי פז5 השחור צריך לשחק ד5 וזה יוביל למצבים מסובכים בהם השחור מקריב רגלי אך לבן מפגר בפיתוח הכלים. בכל זאת יש עונש כלשהו על הסעת אותו כלי פעמיים. אולי שחקנים מתקדמים יכולים להרשות לעצמם לשחק פז5, אך לשחקנים מתחילים אני אמליץ על המסע ד3 ואז על רג5 מגיעים לפתיחה האיטלקית השקטה והסולידית.

כעת נסתכל קצת על המסע 1.ה4 ה5. הלבן הלך ברגלי שלו שתי משבצות כדי לתפוס את מרכז הלוח. אילו שיחק 1.ה3 ה5 הוא לא היה מחזיק באותה אחיזה במרכז ולאחר פו3 ה4 הפרש מגורש או רג4 ד5. לפיכך הלבן מעדיף לשים את הרגלי על ה4 ואם תהיה לו אפשרות הוא ישים עוד רגלי על ד4. במצב זה הוא ישלוט במרכז עם שני הרגלים שלו ויקבל עדיפות בחלק זה של הלוח שהוא מאוד חשוב מבחינה אסטרטגית במיוחד בפתיחה. רגלים כאלה יקשו על הפתיתוח של היריב (למשל הם יכולים להתקדם ולאיים על פרש שיוצא) וכן הם יכולים להגביל את הרצים של היריב אם ישחק ה6 או ד6, בעוד ללבן משחק חופשי עם שני הרצים שלו. אז השחור משחק 1...ה5 ומונע מהלבן לבצר את שליטתו במרכז עם ד4. כעת על 2.ד4 יבוא ה:ד4 ואם 3.מה:ד4 אז זוהי אכן יציאה לא טובה של המלכה שתגורש לאחר פג6. כמו כן המסע ה5 חוסם את הרגלי הלבן בה4 ומונע ממנו להתקדם לה5 ולתפוס שטח. מכין את פו6 בלי שיחטוף ה5 למשל. אם כן לאחר המסע הסימטרי ה5 נשאל את עצמנו כיצד יש להמשיך בלבן לפי העקרונות? אני הוספתי את ההמלצה לפתח את הפרשים לפני הרצים. למה זה? קודם כל לרצים יש הרבה פעמים השפעה חזקה על המשחק כבר מהמקום, הם מורגשים באלכוסנים שלהם. על פרש אי אפשר לומר זאת, הוא לא עושה כלום בז1 וצריך לפתח אותו אל ו3. כמו כן המסע פו3 מפעיל לחץ ישיר על החייל השחור, והלבן רוצה שהשחור יבצע מסע הגנתי ומחייס כמו פג6 או ד6. אם לדוגמא היה הלבן משחק 2.רג4 אז השחור יכול היה לשחק 2...פו6! 3.ד3 ג6 עם תוכנית לשחק ד5 עם תפיסת המרכז עם טמפו. לעומת זאת לאחר 2.פו3 פג6 אין לשחור ג6 על רג4, וכמו כן ניתן להפעיל יותר לחץ עם 3.רב5 מסע שכמובן לא היה בו טעם רב בתור השני, וזאת בלשון המעטה.  לגבי מסע הפיתוח של הפרש השני פג3, אמנם זה פיתוח של כלי תוך שליטה על ד5 והגנה נוספת על רגלי ה4 (שכלל לא היה מאויים) אבל זה לא מפעיל לחץ על השחור ומונע אפשרות עתידית של ג3 כדי לפתוס את המרכז ברגלים עם ד4. לכן, ללא ספק אני ממליץ על פו3.

  במסעו השני יש לשחור כמה אפשרויות, ביניהם גם ההתקפה הנגדית על הרגלי הלבן באמצעות פו6. אפשרות זו היא קצת מסובכת ואולי יש לה מקום לכתבות נוספות. המסע שעליו אני ממליץ הוא 2...פג6, הגנה על החייל תוך פיתוח כלי ושמירה על הרץ בו8 פתוח, בעוד שד6 יחסום את הרץ. אך תחילה נסתכל דווקא על המסע ד6.

כאן לדעתי על הלבן לנצל את האטיות של מסע השחור באמצעות 3.ד4!. אין פסול במסע פיתוח טוב כמו רג4 אך לדעתי ד4 חזק עוד יותר. אם ה:ד4 שחור קצת מוותר על האחיזה שלו במרכז וללבן משחק נוח יותר לאחר 4.פ:ד4 פו6 5.פג3 רה7 (הרץ שנחסם נאלץ לצאת לה7 ולא לג5) 6.רג4 0-0 7 .0-0 וכו. כמבנים האלה ללבן יש בדרך כלל יותר מרחב ותוכניות לשחק בהמשך ו4 עם נסיונות לקדם ה5. אגב, גם 4.מה:ד4 יהיה מסע סביר בהחלט, הנה דומגא לסיבה טובה להוציא מלכה בפתיחה. על פג6 יבוא רב5 והמלכה לא צריכה לזוז. תפיסת השטח הרבה של הלבן, עם תוכניות כמו פג3 רז5 0-0-0 מצדיקה את יציאת המלכה וגם החלפה אפשרית של הרץ הלבן על ב5 עבור הפרש (לאחר נניח רד7). כל זה בגלל הפסיביות של השחור והעובדה שויתר על המרכז. 

אם כן הבה נבדוק מה עוד יש לשחור אחרי 3.ד4! למשל רז4? מסע גרוע, זה לא ריתוק אמיתי. לאחר ד:ה5 ד:ה5 מה:ד8+ מ:ד8 פ:ה5 השחור הפסיד רגלי. אז אחרי ד:ה5 יחידי ר:ו3 כי כמו שאמרתי, אחרי חילופי מלכות בד8 הפרש הזה לא באמת מרותק. 5.מה:ו3 וכאן רואים שלא היה טוב לשחור להחליף רץ בפרש ברץ הזה יחסר לו מאוד ולרץ ההלבן של הלבן לא יהיה מתנגד. חוץ מזה ללבן יהיה זוג רצים. כאן המלכה ממוקמת היטב, החילוף משמח את הלבן שלא מתנגד להוציא את המלכה בלקיחה חזרה. למעשה היא אומדת כאן טוב, ולאחר ד:ה5 רג4 פו6 מהב3 נוצר איום כפול על ו7 וב7.

3...פד7 מגן על המרכז של השחור אבל מסורבל מאוד, חוסם את הרץ בג8. למעשה אחרי 4.רג4 כבר לא פשוט לשחק בשחור. לבן מפעיל לחץ רב ומאיים פז5. אם רה7 אז ד:ה5 וכאן ד:ה5 מהד5 וזוכה, או פ:ה5 פ:ה5 עם מהח5 ושחור נאלץ לאבד רגלי. גם ח6 במקום רה7 אמנם מונע פז5 אבל מאבד זמן, וגם כאן יש רעיונות של ד:ה5 עם הקרבות בו7, זה לא נחמד לשחור. 

3...פו6! 4.פג3 (אפשרי גם ד:ה5 פ:ה4) פד7 4.רג4 רה7 ושחור יגיע להצרחה. נסיונות של הלבן לשחק ר:ו7+ או פז5 0-0 ר:ו7+ עם פה6 מתבררים כטובים לשחור. גם אם לבן יקבל צריח ושלושה רגלים תמורת שני כלים (הפרש הלבן יילכד בסוף) לשחור תהיה אקטיביות רבה. אבל 5. 0-0 0-0 נותן עמדה טובה ללבן כאשר שחור מכווץ על הרץ הפסיבי בה7 והפרש בד7 (מקומו הטבעי בג6) שחוסם את רג8. לפסעמים בהמשך השחור מחליף בד4 בכל מקרה כדי להשתחרר ומוותר על המרכז. אפשר היה כבר לשחק 3...ה:ד4 עם יתרון קל ללבן.

עכשיו נשאל את עצמנו במה זה שונה מ 2...פג6 3.ד4. ובכן, לשחור יש כבר כלי אחד מפותח והרץ בו8 לא חסום. 3...ה:ד4 4.פ:ד4 פו6! (בטח לא פ:ד4? מה:ד4 שייתן ללבן עמדה טובה עם יציאה מוצדקת של המלכה) 5.פג3 רב4! (הנה דוגמא למה מומלץ לפתח את הפרשים קודם). וכעת מסתבר שהשחור אקטיבי מאוד. המסע 3.ד4 לא פיתח שום כלי חדש, הפרש הלבן נאלץ לזוז פעם שניה כדי להכות בחזרה בד4, והשחור פיתח כלים בצורה אופטימלית, הוא מאיים על ה4 ומכין הצרחה עם ד5. נסיון לרתק את הפרש עם רז5 יענה בח6, וכעת אחרי רח4 הרבה פעמים לא כדאי להזיז רגלים צדדים עם ז5, במיחד אחרי המלך כבר הצריח, כאן לעומת זאת ז5 יביא לזכייה ברגלי ה4, אבל החלפה בו6 גם לא נראית טוב ללבן. כדי להגן על ה4 עליו לשחק 5.פ:ג6! (אסור רד3 מייד בגלל פ:ד4 זוכה בכלי) ב:ג6 6.רד3 אבל לאחר ד5! ההמשך ההגיוני ביותר יהיה 7.ה:ד5 ג:ד5 8. 0-0 0-0 9.רז5 ג6 והשחור במצב נוח מאוד. הדרך היחידה ללבן להילחם על יתרון אחרי 3.ד4 (פתיחה סקוטית) יהיה ה:ד4 4.פ:ד4 פו6 5.פ:ג6 ב:ג6 6.ה5 עם הרעיון פד5 ג4. מעניין שאחרי ה5 התיאוריה ממליצה על מהה7! נראה מוזר, למה להוציא מלכה בפתיחה? ועוד לחסום את הרץ בו8. אבל מסבר שאחרי מהה7 לבן חייב לשחק מהה2, ואם שני הצדדים נאלצים לבצע את אותו הדבר זה לא יכול להיות רע. עכשיו אחרי פד5 ג4 יש רא6, מרתק את הרגלי בג4 והפרש בד5 לא צריך לזוז. במשחק שקט הרצים החסומים ילכו לכיוון השני (ז3 רז2 וז6 רז7) ולאחר הצרחות הרגלי ה5 יהפוך למטרה. לאחר עוד כמה הרפתקאות יכול להיווצר של סיום שנחשב נעים לשחור. הלבן יכול לנסות דרכים יותר אגרסיביות, אבל זה כבר חורג מהמקום של הכתבה, ומהווה עניין לספר נפרד. ככלל, אחרי 2...פג6 3.ד4 יהיה פחות מבטיח מאשר לאחר 2...ד6 ולכן הייתי ממליץ על רג4 או רב5. אגב, רעיון נגדי למהה7 בפתיחה הסקוטית יהיה 1.ה4 ה5 2.פו3 ד5?! 3.ה:ד5 ה4 (מה:ד5 פג3 יהיה דוגמא ללמה לא מוציאים מלכה בפתיחה) 4.מהה2! וכאן על השחור לשחק בעצמו מהה7 ורק עכשיו פד4 ואין מה:ד5 (אם מהה5 אז פב3 עם פג3). או לאחר 1.ה4 ה5 2.פו3 פו6 3.פ:ה5 ד6 (פ:ה4? מהה2!) 4.פו3 פ:ה4 5.מהה2 ושוב על השחור לשחק גם הוא מהה7. אם כי זה לא מבטיח הרבה ובמקום מהה2 אני מעדיף ד4. אלו הם דוגמאות מתי כן המלכה יוצאת, וכמובן לאחר חילופים של פרשים בד4 (אצל שחור ד5) או אחרי ר:ו3 מה:ו3 (אצל שחור ר:ו6 מה:ו6). אבל ככל באמת לא כדאי להוציא מלכה בפתיחה כי הכלים של היריב ירדפו אותה תוך רווח זמן (כמו בפתיחה הסקנדינבית לאחר פג3).

אם כן, בחזרה ל1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 אני ממליץ על מסע זה במקום הפתיחה הסקוטית. רב5 זה כבר יותר למתקדמים, קודם ננסה להבין את הרעיון מאחורי רג4. ובכן הלבן פיתח כלי לעמדה טובה ופעילה והוא גם מוכן להצרחה, מבטיח את ביטחון המלך. הרץ מכוון אל הרגלי ו7, נקודה חלשה אצל השחור לפני ההצרחה, שכן רק המלך מגן עליה. למשל אחרי פו6, ניתן לשחק פז5 עם התקפה על ו7. אפשרות פשוטה יותר אחרי פו6 היא ד3, מגן על הרגלי ופותח את המסלול לרץ בג1 (למשל הוא יוכל לרתק את הפרש השחור עם רז5). אבל קודם כל יש לבדוק אפשרויות אחרות לשחור. המסע הראשי הוא ככל הנראה רג5, בדומה לרג4 של הלבן. רה7 יהיה פחות אקטיבי, כמו שראינו שקורה בהגנת פילידור (2...ד6). גם כאן 3...ד6 יחסום את הרץ השחור, שלא יוכל לצאת לג5. על רד6 אין מה לדבר, הרץ פשוט עומד שם גרוע וחוסם את הרלי ד7 שחוסם בעצמו את רג8. להוציא את הרץ הזה לב7, זה לא לעניין, אין לו מה לחפש שם והוא יחסר באגף השני (צריך לשמור על ערוגה כמו ו5, אליה שואף להגיע יום אחד פרש לבן). אז המסע הטבעי הוא רג5 ועד כאן הכל לפי העקרונות. שחור שואף גם הוא לשחק פו6 0-0 ד6 להוציא את הרץ וכו. כאן הלבן יכול לשחק פג3 ולקבל עמדה סימטרית אחרי פו6, אך יכול גם לשחק ג3, מנצל את העובדה שהפרש על ב1 עוד לא יצא לשם, ואחרי ג3 לבן שואף לד4 עם תפיסת המרכז ברגלים שלו. לאחר פו6 הלבן יכול פשוט להגן על ה4 באמצעות ד3 והנה הגענו לאיטלקית השקטה. לדוגמא 5.ד3 ד6 6.ח3 ח6 7. 0-0 0-0    8. רב3 (למנוע החלפת הרץ עבור פרש אחרי פא5, כעת יש לרץ בריחה לג2) רב6 (למנוע ד4 עם איום על הרץ) 9.צה1 וכו. לבן יוכל לשחק פב-ד2 ולהעביר את הרץ לז3 ולנסות לפרוץ ד4 בהמשך. שחור ינסה לשחק צה8 רה5 מהד7 ולהעביר ד5 בעצמו. במקום 5...ד6 אולי יותר טוב א6 מונע מהלבן פג4 אחרי רב6 (לבן הרי רוצה להחליף פרש על רץ) ומאפשר לרץ ללכת לא7. 

בעמדות סימטריות הרבה פעמים רואים שכשרץ שחור יוצר לה6 הלבן לא ממהר להחליף אותו בה6. אמנם זה יוצר לשחור חיילים כפולים, אך פותח את טור ו לצריח והרגלים של השחור שולטים על ערוגות מפתח חשובות. לדוגמא אחרי .ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 רג5 4.ד3 פו6 5. 0-0 0-0 6.פג3 ד6 7.רה3 השחור ייטיב לעשות אם ישחק רב6. כעת החלפה בב6, דווקא תפתח לצריח השחור את טור א, ותפקיר את השליטה עלערוגות שחורות באגף המלך כמו ו4, אליה ישאף להגיע יום אחד פרש שחור. (המקבילה לו4 היא ו5 שאליה שואף להיגע פרש לבן). לעומת זאת אם יחליף השחור על ה3 הרגלי הלבן בה3 ישלוט יפה מאוד על ו4. 

עניין נוסף יש בעמדות עם ריתוקים כמו רז5 או רז4. במצבים עם רז5 ח6, ( למשל 1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 רג5 4.ד3 פו5 5.פג3 ד6 6.רז5 ח6) הרץ בדרך כלל בורח לח4, הוא לא בא לשם כדי להחליף את עצמו עבור פרש! ר:ו6 מה:ו6 יהיה כמובן לטובת שחור, ותהיה כאן הצדקה לצאת עם המלכה. כמו כן לא ניתן לפתח כלי נוסף עם איום על המלכה. פד5 אכן יאיים על המלכה אבל זה לא יהיה פיתוח כלי נוסף. לאחר מהד8 העמדה לטווח הארוך תהיה לטובת השחור, ההחלפה של בו6 היתה לרעת הלבן. אחרי רח4 הגיוני ז5 למשל רז3 רז4 עם ריתוק נגדי שאי אפשר להפטר ממנו (ח3 רח5 ואין ז4). אבל אילו הצריח השחור אז ז5 מסוכן מאוד, מחליש את המלך ולפעמים יש אפילו הקרבות פרש על ז5 תמורת שני רגלים והתקפה. מאידך אלמלא הצריח השחור הוא עשוי לנצל את התקדמות הרגלים שלו לשם מתקפה באגף המלך (במיוחד עם הלבן כבר הצריח לשם) ולעשות בעצמו הצרחה גדולה. אולם אחרי הצרחה קטנה, ככלל, לא כדאי לשחק ז5 ואז ריתוק כזה עשוי להיות כרוני ומעצבן מאוד. במצב כזה אנחנו כבר נרצה את הרץ בה7. לכן עדיף למנוע אותו עם ח6 לפני הצרחה, או לחכות שלבן ישים פרש בד2 ויחסום את הרץ שלו ואז להצריח. ואולם הלבן פחות מפחד מזה הפרש שלו לא יצא לג3 עדיין. ולכן במצבים של רז4 ח3 רח5 אחרי הצרחת הלבן, הוא בדרך כלל מספיק לשחק צה1 פב-ד2 פו1 פז3 והרץ יברח לז6 ואין יותר ריתוק. זה אגב קיים יותר בפתיחה הספרדית. אם כי תמיד יש יוצאים מן הכלל ולפעמים אפשר לשחק ז4 (ז5 אצל השחור) גם אחרי הצרחה. 

וכעת לאיטלקית הפתוחה. 1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 רג5 4.ג3 פו6 5.ד4 ה:ד4 6.ג:ד4 ממבט ראשון נראה שלבן השיג כל מה שחלם עליו, האיום על ה4 לא רלוונטי בגלל האיום על הרץ, ולאחר נסיגה לב6 הלבן שולט לגמרי במרכז והוא חופשי להתקדם ולדרוס את השחור. אך השחור לא הולך עם הרץ לב6 אלא משחק רב4+ מרוויח זמן בשל איום השח. כעת אם ירצה הלבן להציל את ה4 עליו לשחק 7.רד2 ר:ד2 8.פב:ד2 אך עכשיו יבוא ד5 מחסל כל מה ששאר מהמרכז הלבן 9.ה:ד5 פ:ד5 10. מהב3 (או 0-0 0-0) פג-ה7 עם שיוויון לערך או פא5 11.מהא4+ פג6 12.מהב3 עם אפשרות של חזרה על מסעים. אם לבן לא מעוניין בזה עליו לשחק 7.פג3 מסע שכדאי למתחילים ללמוד אותו היטב. 

7...פ:ה4 8. 0-0 וכאן, השחור ייטיב לעשות אם ישחק ר:ג3! ולא פ:ג3?!. זאת משום שמטרתו של השחור היא לסיים את הפתיחה לפי כל העקרונות ולא לאבד זמן על זלילת רגלים. ואכן אחרי ר:ג3! 9.ב:ג3 ד5! עם הצרחה בתור הבא לשחור פשוט רגלי בריא יותר. לבן יכול לנסות 10.רא3 ד:ג4 11.צה1 עם ריתוק אמניעת הצרחה קטנה, אבל השחור פותר את כל בעיותיו עם החזרת הכלי באמצעות רה6 12.צ:ה4 מהד5 עם 0-0-0 ושוב לא ברור לי מה יש ללבן בתמורה לרגלי המוקרב. נותר רק 9.ד5!? כדי לנסות לשמור על היוזמה, כאן יש לשחור מספר המשכים טובים אך מסובכים מבחינה תיאורטית, הפשוט ביותר לדעתי הוא פה5!? 10.ב:ג3 פ:ג4 11.מהד4 לבן רוצה להקריב פרש ולקחת את ז7 עם התקפה נוראית 0-0! והלבן יכה פרש כלשהוא והשני יקפוץ לד6, עדיין עם רגלי יותר ועמדה בטוחה. אולי יש ללבן פיצוי מסויים, סיכויים לתיקו, אבל, במשחק מדוייק אני מעדיף לשחק כאן שחור. זאת אולי הסיבה שאני לא ממש מאמין גדול בפתיחות כאלה ומעדיף את האיטלקית השקטה עם ד3 במקום ד4 או את הספרדית. וכעת נראה איזה אסון יקרה לשחור אם הוא יפר את העקרונות ויעדיף זכייה בחומר על פני השלמת בפיתוח והענקת מחסה למלך באמצמעות הצרחה. 

8...פ:ג3?! 9.ב:ג3 ר:ג3? (יחידי ד5!) 10.מהב3 ליתר דיוק רא3 יותר חזק, ואחריו כנראה השחור אבוד בגלל מצב המלך שלו. לבן יפתח התקפה מכרעת. אך הדומגא עם מהב3 יותר פשוטה) ר:א1? שחור זולל גם את הצריח אבל שוב היה צריך לשחק ד5! 10.ר:ו7+ כמובן, המכה נופלת על הערוגה החלשה ו7 מו8 11.רז5 פה7 12.פה5 עם איומים קטלניים. שחור חסר הגנה למשל ר:ד4 13.רז6! (מאיים מהו7 מט ואי אפשר לקחת אף אחד מהכלים) ד5 14.מהו3+ רו5 15.ר:ו5 ר:ד4 16.רה6+ עם התקפה מכרעת ללבן (רו6 17.ר:ו6 ז:ו6 18.מה:ו6+ מה8 19.מהו7 מט).

כעת נחזה במלכודת הקרויה "מט לגאל". 1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 פד4 כבר לא בסדר הפרש זז יותר מדי פעמים במקום לפתח כלים. כאן השחור מצפה לפ:ה5? מהז5! עם הצדקה מוחלטת להוצאת המלכה בשל האיום על ז2. לבן לא מספיק מפותח כדי לאפשר את זהאבל הוא ממשיך בשלווה 4. 0-0 ד6 (חוסם את רה7 אבל לא זה הבעיה האמתית במשחק השחור)  5.פג3 רז4? השחור עוד לא מספיק מפותח בשביל להרשות לעצמו את הריתוק הזה. כעת הלבן מוכיח שהריתוק בכלל לא אמיתי. 6.פ:ה5! ואם ר:ד1 אז 7.ר:ו7+ מה7 8.פד5 מט, ושוב הערוגה ו7.אגב, אילו עמד הפרש השחור בג6 אז התשובה לפ:ה5?? היתה פשוט פ:ה5! עם כלי יותר לשחור, כמו כן, אילו הספיק השחור לפתח עוד כלי כמו פו6 או רה7 היה מונע את מה שקרה. אבל הוא לא פיתח כלים וקיבל את עונשו. 

כעת נראה משחק של פול מורפי נגד ארנו דה ריבייר:

1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 רג5 5.ב4!? זהו גמביט אוונס, שבו הלבן מקריב רגלי כדי לזכות בטמפו (ר:ב4 ג3 והרץ  צריך שוב פעם לזוז). בימינו, אין זה מקובל להקריב רגלים כאלה, שכן התיאוריה מאוד התפתחה ושיטות ההגנה שוכללו, אבל באותה תקופה זה היה בהחלט מקובל. אגב, ניתן לדחות את הגמביט עם רב6 אבל אז לבן יתחיל להציק לשחור לפני שהוא הספיק להתארגן עם א4. פה לבן לא צריך כלל את המסע ג3. יותר הגיוני לקבל את הגמביט זה, אך יש לדעת כיצד להמשיך.

5...ר:ב4 6.ג3 רג5 כיום ידוע לכל שגם רא5 וגם רה7 הרבה יותר טובים. 7. 0-0 (ד4! ה:ד4 0-0 נמרץ יותר וחזק בהרבה) ד6 8.ד4 ה:ד4?! (רב6! היה חזק הרבה יותר שומר על המרכז של השחור, אבל הוא כנראה פחד שלא בצדק מד:ה5.

9.ג:ד4 רב6 10.פג3 אז כאן, הודות לשמחק פתיחה מרושל של השחור לבן קיבל כל מה שרצה, ורגלי אחד מצד הלוח זה לא מחיר יקר בשביל זה. ללבן שליטה מלאה במרכז, פתיוח מעולה, ולשחור אין רגלי מרכזי, כך שפו6 ה5! יהיה מאוד לא נעים עבורו. ההגנה הנכונה היא רז4! ועדיין ניתן בהחלט לשחק את זה בשחור, הגם שהייתי מרגיש יותר בנוח להיות לבן. 

וכאן השחור שוגה: הוצאה ממש לא מוצלחת של המלכה בפתיחה: 10...מהו6? 11.פד5 מהז6 12.פו4 מהו6 13.ה5! הלבן כבר עם יתרון ענק בפיתוח ממשיך ללחוץ ופותח את העמדה. כעת הצריח של ההצרחה נהיה מאוד חשוב, אם שחור יכה שלוש פעמים על ה5 הוא ירותק על ידי צה1. 13...ד:ה5 14.ד:ה5 מהו5 15.ה6!

שוב אותו סיפור של החייל המתקדם ושוב יש בעייה לקחת בגלל הצריח. ו6 16.פח4 מהג5 17.רה3! מהז5 (מה:ג4 מהח5+) 18.פו3 מהא5 19.ר:ב6 מה:ב6 20.פד5 מהא5 21.פד2!

עמדה אומללה ביותר לשחור. הוא לא הוציא כלים, והמלך שלו תקוע לגמרי במרכז מול כל הצבא הלבן. לבן מאיים כעת גם מהח5+ וגם פב3 עם פ:ג7+ והסוף קרוב מאוד. 21...פד4 22.פב3 פ:ב3 23.א:ב3 מהג5 24.מהח5+ מד8 (ז6 פ:ו6+ זוכה במלכה) 25.צא-ד1 והשחור נכנע. הוא חסר הגנה לחלוטין.

ניתן לומר שגמביט אבנס יכול להיות רעיון טוב, אבל יש לזכור שכיום, מול הגנה מדוייקת, רוב הגמביטים לא יעבדו והרבה פעמים הקרבת הרגלי תתברר כלא מדוייקת או לא מבטיחה.

וכעת נראה עוד משחק של פול מורפי, שבו היריז נענש על הפרת עקורנות וזלילת רגלים מוגזמת.

שולטן-מורפי

1.ה4 ה5 ו4 פתיחה זו מכונה גמביט המלך. הרעיון, כרגיל בגמביטים, להקריב רגלי למען פיתוח מהיר של הכלים ויוזמה התקפית. אך כיום פתיחה זו נחשבת למפוקפקת, כאשר גם הלבן מחליש את העמדה שלו. השחור כרגיל לא חייב לקבל הכל, הוא תמיד יכול להחזיר חומר, או לא לקחת כל הקרבה, ולנסות לקבל עמדה טובה גם עם שיוויון חומרי או יתרון חומרי מינימלי. מכל מקום מורפי אפילו לא הכה את הרגלי אלא עשה גמביט משל עצמו! זה היה הסגנון של אותו שחקן. 2...ד5!? 3.ה:ד5 ה4! 3.פג3 (לדעתי ד3 הרבה יותר טוב) פו6 4.ד3 רב4 התפתחות מעולה של השחור. הרת יוצר תוך כדי ריתוק ושחור כבר מוכן להצרחה. למשל 5.ד:ה4 פ:ה4 6.מהד4 מהה7! הנה דוגמא ליציאה טובה של המלכה מבחינת השחור. גם המלכה הלבנה כבר יצאה בפתיחה, המלכה השחורה מגנה על שני הכלים ויוצרת איומים של שח נגלה, ככה שהאיום על ז7 לא רלוונטי כל-כך. במשחק הלבן בחר במסלול שונה.

5.רד2 ה3! מקריב רגלי נוסף כדי להצריח ולהפעיל לחץ בטור ה. כנראה הקרבה זמנית שכן גם ד5 אמור ליפול. 6.ר:ה3 0-0! 7.רד2 ר:ג3 עכשיו צריך לעשות את החילוף הזה, כי כאן הפרש יכול להיות כלי הגנה חזק. ככלל השחור מעדיף לשמור על הרץ, אבל כאן ישלו מספיק יוזמה ופיתוח כדי להצדיק את המשחק שלו 8.ב:ג3 צה8+ 9.רה2 רז4 הלחץ הולך וגובר עוד ריתוק ועוד ריתוק 10.ג4?! מנסה לשמור על שני הרגלים במקום לעשות מסע כמו ח3. כנראה שהשחור יחזיר רגלי אחד ותתקבל עמדה שבה יש ללבן רגלי עודף עם פיצוי טוב לשחור. במשחק הלבן היה יותר מדי חומרני והפרש את כל העקרונות ג6 11.ד:ג6?? מסע של חוסר הבנה מוחלט. גרגרנות יתר. שוב לאחר ח3 המצב יהיה שקול לערך. פ:ג6 12.מו1 כבר לא ניתן לתת עצה טובה ללבן צ:ה2! 13.פ:ה2 פד4!

השחור יזכה עכשיו בשני כלים עבור הצריח עם התקפה מנצחת. שימו לב למלך הלבן שלא הצריח. העונש על זלילת רגלים מגיע.

14.מהב1 ר:ה2+ 15.מו2 פז4+ 16.מז1 פו3+! 17.ז:ו3 מהד4+ 18.מז2 מהו2+ 19.מח3 מה:ו3+ 20.מח4 פה3 21.צח-ז1 פו5 22.מז5 מהח5 מט

העמדה הסופית ממחישה עד כמה זה גרוע לזלול ולזלול על חשבון פיתוח כלים והצרחה.