ביום שישי האחרון החל בשמקיר שבאזרבייג'ן טורניר לזיכרו של ווגאר גשימוב (שחקן שכתבתי עליו קצת בחלק האחרון של הפוסט הזה). זו השנה השנייה בה הוא מתקיים, וכמו בשנה שעברה (אז זכה בו קרלסן), מדובר באחת התחרויות החזקות ביותר. השנה, עם עשרה שחקנים במקום שישה, יש בו גם מגוון גדול יותר של משתתפים: שילוב בין קרלסן ועוד ארבעה שחקנים בולטים מהדור הצעיר (קרואנה, סו, ושייה לגרב וגירי), שלושה שחקנים ותיקים (אנאנד, קרמניק ואדמס), ושני שחקנים מקומיים בכירים – ממדיארוב וראוף מאמדוב. מאמדוב הוא השחקן האזרי מס' 3 (לאחר ממדיארוב ורג'בוב – האחרון ביטל את השתתפותו בטורניר ברגע האחרון מסיבות אישיות, וקיים פער דירוג גדול בינו לבין כל המשתתפים האחרים – מד-כושר בסביבות ה-2650 מציב אותו על סף המאייה הראשונה בדירוג העולמי, בעוד שכל האחרים היו בטופ-20 של רשימת מד הכושר הרשמית האחרונה (מתחילת אפריל).

לאחר חמישה סיבובים (מתוך תשעה), יש להודות שזהות מוביל הטורניר צפויה למדי – כלומר, קרלסן. אלוף העולם פתח אמנם באופן קצת צולע, כשבמשחק הראשון – נגד אנאנד בשחור – ביצע שגיאה טקטית גסה למדי (19…מה-ד7?), שבעקבות תגובתו החזקה של אנאנד (20.פ-ד5!) הובילה להפסד רגלי ואילצה אותו להילחם על תיקו בשארית המשחק. אבל קרלסן, כפי שכבר קרה פעמים רבות אחרי טעויות שלו שהובילו לעמדות נחותות, התגונן בעקשנות והצליח בסופו של דבר להציל חצי נקודה.

משחק קלאסי מספר 1740805

וישוואנתן אנאנד - מגנוס קרלסן

בסיבוב השני, קרלסן כבר נראה במיטבו כשהביס את ממדיארוב ב-29 מסעים:

משחק קלאסי מספר 1740806

מגנוס קרלסן - שחריאר ממדיארוב

נראה שממדיארוב ניסה לשחק מול 1.ד4 של קרלסן פתיחה "סולידית" – את הגנת שלכטר, שהיא מעין היבריד של הסלאבית (עם רגלים על ג6 ו-ד5) וגרינפלד (עם פיתוח הרץ ל-ז7). אבל כבר במסע העשירי ביצע שגיאה אסטרטגית רצינית:

ממדיארוב שיחק כאן 10…פ-ה4? – מסע שנראה "אקטיבי", אבל אחרי חילוף הפרשים על ה4 מתגלה ככזה המשפר בעיקר את עמדת הלבן. בעקבות סילוק הרגלי השחור מ-ד5, הלבן מקבל רגלי חופשי בעל פוטנציאל מסוכן על הטור ד', וכמו כן הערוגה ג4 הופכת למשלט נוח מאוד עבור כליו. יתרון המרחב המסויים שהשחור משיג בתמורה באגף המלך מתגלה כחסר משמעות, כיוון שהוא אינו מצליח לארגן שם שום משחק נגדי ממשי. נקודה טקטית חשובה היא שלאחר 11.פ:ה4 ד:ה4 12.פ-ד2, המסע המשחרר 12…ה5 – רעיון מקובל בעמדות מסוג כזה – אינו עובד כאן בגלל 13.ר-א3! (התוקף את הצריח השחור) 13…צ-ה8 14.פ:ה4 ה:ד4 15.פ-ד6! והלבן נותר ביתרון רגלי וגם עדיפות עמדתית ברורה.

במסעים הבאים, קרלסן הציב את כליו בערוגות יעילות – הרץ על א3 (בהשוואה בין הרצים כהי הערוגות, בולט עד כמה הרץ הזה אפקטיבי יותר מעמיתו השחור על ז7, שהאלכסון שלו חסום על-ידי הרגלים הלבנים), הצריח על ג1, והפרש על ג4 – ואז קידם את אותו רגלי ד' חופשי במסעים 17-16. המסע 17.ד6 ניצל את העובדה שהשחור אינו יכול להחליף רגלים על ד6 ולהיפטר מהרגלי המסוכן הזה כיוון שיפסיד חומר (כפי שניתן לראות בהסתעפות המופיעה בלוח החי), ולכן ממדיארוב היה צריך לשחק 17…ה6:

ברור כי העמדה שהתקבלה אינה נוחה עבור השחור בגלל הפסיביות של כליו, אבל לא ברור מאליו כיצד הלבן יכול להתקדם – בפרט משום שהרגלי על ד6 נראה כרגע כחסום בביטחה. קרלסן נקט בשיטה ישירה מאוד, ופרץ מייד באגף המלכה עם 18.ב4! ולאחר מכן20.א5!. המסע האחרון (שבעקבותיו ממדיארוב שקע במחשבה ארוכה במיוחד, כנראה מתוך הבנה עד כמה עמדתו גרועה) מקריב למעשה רגלי – כיוון שאחרי 20…ר:ג4 21.צ:ג4 צ:ג4 22.ר:ג4 השחור יכול לזכות ברגלי על א5. אבל במקרה כזה, בעקבות 22…ב:א5 23.ר-א3 צמד הרצים הלבנים יהיה חזק ביותר, והלבן יזכה בחזרה במהירות באחד הרגלים השחורים על א5 או ה6 עם יתרון גדול (או שהשחור יקלע לפסיביות מוחלטת אם יתעקש להגן על הרגלים שלו, כפי שניתן לראות בהסתעפויות בלוח החי).

ממדיארוב החליט איפוא להחליף רגלים על א5 במסעו ה-20, אבל גם זה לא שיפר את מצבו, כיוון שהחילופים (בנוסף לאלה שהתרחשו על ב4 שני מסעים קודם לכן) פתחו את העמדה לפעילות הכלים הלבנים והמחישו עד כמה הם אקטיביים יותר מאלה השחורים. עוד שני אי-דיוקים של ממדיארוב במסעים 24 ו-25, והעמדה הפכה אבודה לגמרי לאחר 26.ר-ג3 של קרלסן:

הפרש על ה5 מותקף, ולשחור אין דרך טובה להתמודד עם האיום הזה. 26…מה-ג6, למשל, יפסיד ל-27.מה:ה5! ר:ה5 28.ר:ה5+ מ-ז8 29.צ:ג6 ר:ג6, ויתרון הרץ והפרש מול הצריח בצירוף הרגלי על ד6 צריך להבטיח ללבן ניצחון קל למדי; 26…פ-ו7 יפסיד ל-27.ר-ב5 (התוקף את המלכה השחורה) 27…מה-ד8 28.פ-ד7 עם זכייה בטיב. המסע ששיחק ממדיארוב הפסיד אפילו מהר יותר: 26…פ-ד7 27.ר:ז7+ מ:ז7 28.פ:ד7 מה:ד7 29.מה-ה5+ וכאן השחור נכנע, כיוון שבמסעו הבא של הלבן הצריח יחדור ל-ג7, דבר שיוביל לאובדן המלכה השחורה או למט.

בסיבוב השלישי קרלסן זכה בניצחון נוסף, הפעם בשחור נגד קרואנה. זה היה סוג שונה של ניצחון, אבל גם טיפוסי למדי לקרלסן – הגעה לסיום שווה כמעט לחלוטין, ואז ניצול כמה אי-דיוקים קטנים לכאורה של היריב כדי להשיג לפתע יתרון משמעותי, שמומש בדיוק קליני. (הסבר מפורט למה שקרה באותו סיום ניתן למצוא כאן.) אגב, מאז גביע סינקפילד – כשנדמה היה שקרואנה מתבסס כאיום העיקרי על קרלסן – השניים שיחקו שלושה משחקים בהם המאזן המצטבר הוא 0.5-2.5 לטובת קרלסן, למרות שבכל השלושה היה בשחור.

משחק קלאסי מספר 1740807

פביאנו קרואנה - מגנוס קרלסן

**********

שחקן נוסף שהתבלט בסיבובים הראשונים היה ווסלי סו. סו, שכזכור השיג לאחרונה סידרת הישגים תחרותיים מרשימים והתבסס בעשירייה הראשונה של הדירוג העולמי, חווה זמן קצר לפני הטורניר הנוכחי כמה אירועים דרמטיים באליפות ארה"ב. האליפות הזו היתה אמורה להיות מעין התמודדות בינו לבין נקמורה (שגם הוא מפגין לאחרונה כושר מצויין) על תואר השחקן האמריקני מס' 1. אלא שסו נשר מהר למדי מההתמודדות הזו כשהפסיד באופן מאוד לא טיפוסי שלושה משחקים, ולאחר מכן עוד משחק רביעי באופן טכני – כשבפסיקה מעוררת מחלוקת, הוא נפסל על ידי שופט התחרות כיוון שרשם לעצמו הערות במהלך המשחק למרות שהוזהר לא לעשות זאת בשני משחקים קודמים.

כרקע לכל זה, נראה שסו היה נתון במהלך האליפות במצוקה נפשית קשה, בגלל דרמה משפחתית שכאילו נלקחה ישירות מטלנובלה. מכל מקום, לאחר אותו הפסד טכני סו התעשת וסיים את התחרות עם שני נצחונות יפים (שהספיקו לו בסופו של דבר למקום שלישי), ונראה שלטורניר הנוכחי הגיע במצב רוח קרבי במיוחד – במובן החיובי. הוא פתח עם שלושה נצחונות (ותיקו אחד) בארבעה המשחקים הראשונים: על גירי (לאחר שזה האחרון ניסה פתיחה מפוקפקת מאוד), אדמס (שביצע כמה טעויות טקטיות בדוחק זמן), ומאמדוב.

הניצחון האחרון היה מרשים במיוחד, ובמידה מסויימת הוא מזכיר את נצחונו של קרלסן על ממדיארוב – מבחינה זו שגם כאן השחור ניסה לשחק הגנה "סולידית" אבל ללא הצלחה, כיוון שההבנה העמדתית שיריבו הפגין לגבי המערך שנוצר היתה טובה בהרבה; בשני המקרים משחקו של הלבן היה סופר-תכליתי ויעיל. כדאי גם לציין כי למרות שמאמדוב, כאמור, הוא האנדרדוג הברור של התחרות, במשחקיו האחרים עד כה הפגין יכולת טובה וסיים את כולם בתיקו.

משחק קלאסי מספר 1740808

ווסלי סו - Mamedov, Rauf

המשחק התנהל בהסתעפות של ההגנה הסיציליאנית המכונה דרקון מואץ (Accelerated  Dragon) – שבה השחור מפתח את הרץ ל-ז7 לפני שהוא מציב את הפרש ב-ו6, דבר שמצידו מאפשר ללבן להציב רגלי על ג4 לפני פיתוח הפרש ל-ג3; זה נוטה להוביל למשחק בעל אופי עמדתי ושקט יותר מאשר זה המאפיין את הסתעפות הדרקון ה"קלאסית". סו שיחק את המסע הלא שיגרתי 7.ו3 (במקום ר-ה2 המקובל יותר) ומאמדוב ניסה לנצל זאת עם תימרון הפרש ל-ח5 במסע התשיעי – אבל אחרי 10.ז3 מצד סו (המונע מהשחור להציב את הפרש ב-ו4) התימרון הזה התגלה כביזבוז זמן והפרש נאלץ פשוט לחזור ל-ו6. כמה מסעים מאוחר יותר:

סו נטל את היוזמה על ידי 15.ו5! תוך ניצול העובדה שהשחור אינו יכול לזכות ברגלי – כיוון שאחרי 15…ז:ו5 16.ה:ו5 ר:ו5 17.ב4 הוא יאבד את הרץ, שהמלכה אינה יכולה להמשיך ולהגן עליו. סו המשיך עם א3 ו-ב4 כדי לסלק את המלכה השחורה מהעמדה האקטיבית שלה ב-א5, החליף רגלים על ז6 כדי להחליש את מבנה הרגלים של השחור, ואז ביצע פריצת רגלי נוספת:

19.ה5! – ולאחר חילוף הרגלים על ה5 השיג עדיפות מספרית של רגלים באגף המלכה (3 מול 2) אותה ניצל ביעילות רבה בסיום, בעקבות כמה חילופי כלים שפישטו את העמדה. העדיפות המספרית המקבילה של השחור באגף המלך היתה חסרת משמעות, בגלל חולשתו ועמדתו האחורית של הרגלי החופשי בטור ה'.

**********

בעקבות הניצחון הזה סו טיפס למקום הראשון עם 3.5 נקודות, חצי נקודה לפני קרלסן. אבל אז בא הסיבוב החמישי, שהיה המעניין והדרמטי ביותר עד כה בטורניר. סו הפסיד בשחור לאנאנד, כשהוא חווה על בשרו את רמת ההכנה התיאורטית של אלוף העולם לשעבר – שהיא אולי הגבוהה ביותר בעולם כיום (כפי שארוניאן, למשל, נוכח לא מזמן בציריך). בפתיחה הספרדית, סו חזר על מסע לא שיגרתי ששיחק לאחרונה בוייק אן זה נגד קרואנה; אז המסע הזה הוביל לשיוויון נוח עבורו, אבל הפעם נתקל בהקרבת כלי מסוכנת שהכין אנאנד. ניתוחים מראים שהשחור כנראה יכול להתגונן כנגדה בהצלחה עם משחק מדוייק, אבל ללא עזרת מחשב ובלחץ של שעון מתקתק סו לא הצליח למצוא על גבי הלוח את כל התשובות הנכונות והפסיד בסיבוכים הטקטיים הרבים שנוצרו.

קרלסן, מצידו, זכה במשחק נהדר נגד ושייה לגרב:

משחק קלאסי מספר 1740809

מגנוס קרלסן - מקסים ואשייר לאגראב

בעקבות פתיחה בלתי שגרתית, רגע מפתח הגיע לאחר מסעו של קרלסן 14.ר-ז5!; הוא פיתה את ושייה לגרב לזכות ברגלי עם 14…פ:ד5, אבל לאחר 15.ר-ח6! (עם איום על ז7) השחור נאלץ ללכוד את הרץ הזה בנסיבות לא נוחות, ולקלקל את מבנה הרגלים באגף המלך שלו. קרלסן השיג איפוא תמורה יותר ממלאה עבור הרגלי, ובהמשך המשחק הוא הצליח תחילה לזכות בו בחזרה ולאחר מכן ברגלי נוסף. המשחק נכנס לשלב קריטי כשושייה לגרב, במסעו ה-45, קידם את הרגלי א' שלו ל-א3 כדי להשיג משחק נגדי תמורת הרגלי החסר:

השחור מעוניין להמשיך עם …צ-ג2 ו-…צ:א2, ואז האיום בקידום הרגלי להכתרה יהפוך לחזק מאוד. קרלסן, לאחר מחשבה של כרבע שעה, מצא את התשובה המדויקת ביותר: 46.ר-ד7! (משתק את הפרש השחור) 46…צ-ג2 47.ר-ג6! (כדי לזכות בפרש הזה) 47…צ:א2(לשחור, בינתיים, אין אפשרות טובה יותר מאשר להמשיך בתכניתו המקורית) 48.צ-ד7+ מ-ו6 49.צ:ג7 צ-ג2 50.צ:ח7! מ-ז6 (תוקף את הצריח הלבן ומגן על ח6; במסעו האחרון, הצריח הלבן נטש אמנם את ההגנה הישירה על הרץ ב-ג6, אבל הרץ הזה היה מוגן בעקיפין באמצעות האיום צ:ח6+) 51.צ-ג7 (הצריח חוזר להגנת הרץ, וגם מאיים לזכות בצריח השחור עם ר-ה8+) 51…מ-ו6 (מחזיר את המלך לערוגה כהה, כדי להתגונן מפני האיום הנ"ל).

התקבלה עמדה בה ללבן אמנם יתרון כלי, אבל ניצבת בפניו בעיה: הרץ שלו מרותק לאורך הטור ג' בידי הצריח השחור, והצריח שלו יכול לזוז ל-ח7 – אבל ייאלץ לחזור ל-ג7 אם המלך השחור יתקוף אותו, כפי שקרה במסע 50. השחור, מצידו, מאיים להמשיך …צ-ג1 במקרה והלבן לא יעשה שום דבר "מיוחד", ובעקבות זאת לקדם את הרגלי א' להכתרה. (נקודה חשובה בהקשר זה היא שהשחור מעוניין לקדם את הרגלי שלו ל-א2 רק לאחר שהצריח יתייצב ב-ג1 – אחרת, כל עוד הצריח שלו ניצב ב-ג2, ברגע שישחק …א2 הצריח הלבן יתייצב ב-א7 וימנע מהרגלי הזה להתקדם ל-א1. השחור יוכל אמנם במקרה כזה להכות את הרץ הלבן על ג6 ולזכות בחזרה בכלי – אבל אז יאבד את הרגלי א' שלו, וללא הרגלי הזה סיום הצריחים שיווצר זכוי באופן ברור ללבן.)

הפיתרון האלגנטי שמצא קרלסן – מן הסתם עוד כשחשב על מסעו ה-46 – היה ללכוד את המלך השחור ברשת מט: 52.ח5!!; ולאחר52…צ-ג1 (52…א2 מאפשר כאמור ללבן ללכוד את הרגלי א' בעקבות 53.צ-א7 צ:ג6 54.צ:א2 עם סיום צריחים זכוי – ניתן לראות המשך אפשרי של ההסתעפות הזו בלוח החי) 53.צ-ח7 א2 54.ר-ד5 ושייה לגרב נכנע. הוא יכול להכתיר כעת את הרגלי שלו, אבל גם לספוג בעקבות זאת מט בשני מסעים: 55.צ-ו7+ מ-ז5 56.צ-ו5.

**********

לאחר חמישה סיבובים, קרלסן טיפס איפוא למקום הראשון עם 4 נקודות, כשבעקבותיו סו (3.5) ואנאנד (3); לאף שחקן אחר אין מאזן חיובי (כלומר, מעל ל-50%). קרלסן הוא כמובן הפיבוריט לזכות בטורניר, אבל בהחלט אין לבטל עדיין את סיכוייו של סו (במיוחד כיוון שבסיבוב הלפני אחרון יהיה מפגש ישיר בין השניים, כשקרלסן בשחור), וגם לאנאנד אולי עוד יהיה מה לומר. ארבעת הסיבובים האחרונים יתקיימו ממחר, כל יום החל ב-13:00 לפי שעון ישראל;