הטורניר לזכר גשימוב: קרלסן

בפעם הקודמת עזבנו את הטורניר לאחר חמישה סיבובים, כשקרלסן מוביל לפני סו (בחצי נקודה) ואנאנד (בנקודה). בסיבוב השישי כל השלושה סיימו בתיקו, כך שהסטטוס קוו בצמרת נשמר; קרלסן שיחק בשחור נגד גירי, שהרג די מהר את המשחק במה שנראה בעיקר כחוסר רצון להסתכן בהפסד. אבל בסיבוב השביעי קרלסן שיחק בלבן והשיג את נצחונו הרביעי בטורניר, נגד קרמניק – תוך שהוא מפגין, באופן לא כל כך טיפוסי, הכנה תיאורטית ממוקדת ומרשימה מאוד בפתיחה:

משחק קלאסי מספר 1740810

מגנוס קרלסן - ולדימיר קראמניק

כבר המסע הראשון זימן הפתעה מסויימת, כיוון שזו הפעם ראשונה בה קרלסן פתח ב-1.ה4 נגד קרמניק במשחק באורך זמן קלאסי (מדובר במשחק הקלאסי העשירי שלו נגד קרמניק בלבן, מאז 2009). מן הסתם קרלסן נטה להימנע מלפתוח כך נגד קרמניק בגלל המומחיות הגדולה של האחרון בהגנת ברלין הסופר-סולידית עבור השחור. אבל בזמן האחרון היו לאלוף העולם מספר הצלחות חשובות עם הסתעפות ה"אנטי ברלין" (4.ד3, במקום "חומת ברלין" עם 4. 0-0 וחילופי מלכות מהירים, כפי שקרלסן שיחק שלוש פעמים נגד אנאנד בדו-קרב האחרון), והוא החליט לנסות אותה גם כאן.

במסע התשיעי קרמניק פרץ במרכז עם 9…ד5, תוך ניסיון להשוות מייד במקום להמשיך במשחק תמרונים איטי עם המסע המקובל יותר …פ-ז6. אבל קרלסן היה מוכן לכך היטב, ולאחר מספר חילופים במרכז:

במקום להכות בחזרה באופן "אוטומטי" על ד4 (מסעו האחרון של השחור היה 12…ה:ד4), הוא שיחק את המסע החדש 13.מה-ג2(!)המציע הקרבת רגלי. ייתכן שבאופן אוביקטיבי (עם משחק מדויק לגמרי של השחור) המסע הזה אינו מבטיח כל יתרון ללבן, אבל מבחינה מעשית הוא יוצר בעיות לא מעטות עבור יריב בלתי מוכן; ולפי קצב המשחק כאן ובמסעים הבאים – מהיר מאוד של הלבן ואיטי מאוד של השחור – היה ברור שקרמניק נקלע להכנה ביתית של קרלסן. מסע המלכה תוקף את ח7 וכן מפנה את הערוגה ד1 (מול המלכה השחורה) לצריח הלבן. השחור יכול, כאמור, לזכות ברגלי על ידי 13…ו5 (מגן על ח7 ותוקף את הרץ הלבן) 14.ר-ד3 ב:ג3, אבל אחרי 15.ר-ג4+ מ-ח8 16.צ-ד1 מה-ה8 17.מה:ג3 עמדת השחור נחלשה וללבן יוזמה חזקה מאוד.

במקום זאת, קרמניק המשיך באופן זהיר יותר עם 13…ח6 – אבל גם כך קרלסן זכה ביוזמה, בעזרת הצבת הצריח על הטור ד' מול המלכה השחורה (תוך ריתוק הרגלי על ד4) וקידום הרגלי א' (דבר שקורה בזמן האחרון כמעט בכל משחק של קרלסן). הרגלי השחור על ד4 נלכד בחזרה במסע ה-16, אבל קרלסן "התעקש" להציע שוב הקרבת רגלי עם 17.א5! – הקרבה שהפעם התקבלה (אם הרץ השחור ייסוג, הלבן יוכל להמשיך ולהפעיל לחץ על עמדת השחור באמצעות קידום הרגלי הזה ל-א6).

לאחר 17…ר:א5 הרץ השחור הפך לפגיע ויכולת התמרון של המלכה השחורה הוגבלה, כיוון שעליה להגן על הרץ הזה. כדי לנצל זאת, קרלסן שיחק תחילה 18.פ-ו3, מסע המאיים לנצל את עמדת הצריח הלבן מול המלכה השחורה כדי לזכות בפרש המרותק על ד5 באמצעות 19.ג4. הדרך היחידה להתגונן מפני האיום הזה היתה 18…ב5, כיוון שהסטת המלכה מהטור ד' מפסידה כלי: 18…מה-ג7 (כדי להמשיך ולהגן על הרץ ב-א5) 19.ר:ד5 ג:ד5 20.מה-א4 עם התקפה כפולה על הרץ והצריח השחורים. בעקבות המסע ברגלי ב', שהחליש את אגף המלכה, קרלסן החזיר את הפרש ל-ד4, תוך שהוא תוקף את הרגלי ב-ג6, והתקבלה עמדה קריטית:

לרשות השחור עומד כאן מסע אחד שפחות או יותר משיג שוויון – 19…ר-ב7!, המגן על ג6 (19…ר-ד7? פחות טוב בגלל 20.פ:ב5!). הלבן יכול במקרה כזה להחזיר לעצמו את הרגלי עם 20.ר:ד5 ג:ד5 21.פ:ב5 ולהיוותר עם מבנה רגלים עדיף (בגלל הרגלים השחורים המבודדים באגף המלכה), אבל צמד הרצים של השחור והאקטיביות של כליו כנראה מאזנים את המצב. קרלסן עצמו, במסיבת העיתונאים לאחר המשחק, העריך את העמדה הזו כשווה לגמרי.

אבל קרמניק, שכאמור כבר היה מספר מסעים ברצף תחת לחץ כתוצאה מהצורך לקבל החלטות לא פשוטות בעמדה בלתי מוכרת, ביצע כאן טעות קריטית ושיחק 19…ר-ג7?. הוא קיווה להשיג יותר אקטיביות לכליו ועמדה מאוזנת לאחר 20.פ:ג6 מה-ד6 (מאיים מה-ח2+)21.ז3 ר-ב7, וכעת הלבן אינו יכול לזכות במלכה השחורה עם 22.ר:ד5 ר:ג6 23.ר:ו7+ מ:ו7 24.צ:ד6 בגלל 24…צ-ה1+ ומט על ח1. אבל קרמניק לא העריך נכון את חוזקו של המסע 22.ר-ו4! התוקף את המלכה תוך ניצול ריתוק הפרש השחור לאורך הטור ד'. ייתכן והאפשרות הטובה ביותר יחסית היתה כאן 22…מה-ד7 23.פ-ב4 ר:ו4 24.פ:ד5 ר-ד6 ("חוסם" את הטור ד' כדי להגן על המלכה השחורה מפני המסע הבא) 25.פ:ו6+! ז:ו6 26.ר:ב7 מה:ב7 27.צ:ד6 – השחור שומר אמנם בינתיים על שוויון חומרי, אבל הרס מבנה הרגלים שלו באגף המלך אינו מבשר טובות.

במקום זאת, קרמניק שיחק 22…מה:ג6, מסע שבעקבות רצף טקטי כפוי הוביל להקרבת המלכה השחורה תמורת צריח ורץ לבנים. צריח ורץ "כמעט" שווים למלכה, ובעמדות מסוימות הם יכולים להחזיק מעמד מולה, אבל זה לא היה המקרה כאן – במיוחד לאחר חילוף זוג רצים אחד, שהחליש את כוח ההתקפה של השחור:

קרלסן המשיך והפגין טכניקה ללא דופי, כאשר תחילה זכה ברגלי באגף המלכה, תוך נטרול אפשרות כל של השחור למשחק נגדי שם, ואז הפעיל את המלך כדי לפתח התקפת מט ישירה על המלך השחור באגף השני.

[כשהטלויזיה הנורבגית משדרת את משחקיו של קרלסן, מקובל להציג על המסך תרגום של הערכות המחשב בכל שלב נתון לסיכויי שלוש התוצאות האפשריות – ניצחון ללבן, לשחור, או תיקו. כפי שניתן לראות בציוץ ששמתי בראש הפוסט, בשלב מסויים כנראה כבר לא היה למחשב כל ספק בנצחונו של קרלסן – אפשרות זו הוערכה שם כבעלת הסתברות של 102%, לעומת 1%- לשתי האפשרויות האחרות…]

**********

באותו סיבוב שביעי, סו הפסיד לקרואנה (שהתאושש לאחר פתיחה חלשה – זה היה נצחונו השני ברצף, לאחר שגבר על קרמניק בסיבוב הקודם); אבל היה מישהו אחר שעמד באתגר של שמירת מתח כלשהו בתחרות – אנאנד, שניצח את אדמס. הזכרתי בפוסט הקודם את הניצחון שלו על סו בעקבות הקרבת כלי, וגם המשחק נגד אדמס כלל הקרבת חומר:

משחק קלאסי מספר 1740811

וישוואנתן אנאנד - Adams, Mi

אנאנד קיבל מהפתיחה מבנה רגלים בלתי שיגרתי, הנראה מפוקפק במבט ראשון, עם רגלים כפולים על הטור ה'. אבל הוא ניצל את הטור ו' שנפתח כתוצאה מכך כדי להשיג יוזמה באמצעות הקרבת טיב (תמורת רגלי):

15.צ:ו5!? מה:ו5 16.פ:ה4, עם צמד רצים חזק מאוד וסיכויי התקפה טובים. מאוחר יותר, בעקבות מסע לא זהיר של אדמס (32…צ-ד8?), אנאנד השיג יתרון ברור באמצעות תמרון יפה עם אחד הרצים האלה:

35.ר-ה6! – מסע המתאפשר בעקבות נטישת השורה השישית על ידי הצריח השחור במסע ה-32. באמצעות חשיפת הטור ו' נוצר איום על ו6, כך שלכידת הרץ עם 35…ו:ה6 תפסיד למט מהיר בעקבות 36.מה:ו6+. במקום זאת, אדמס הגן על ו6 על ידי 35…צ-ג3 (החוסם את אלכסון המלכה הלבנה), אבל כך היה לאנאנד זמן להשלים את התימרון עם 36.ר-ג4, המציב את הרץ בעמדה התקפית אידאלית. במסעים הבאים, ההתקפה באגף המלך (בעזרת קידום הרגלים שם) אכן הכריעה, כשאנאנד מסיים את המשחק באופן אלגנטי:

51.ח7! – ואדמס נכנע, כיוון שלא ניתן לעצור את הכתרת הרגלי ח' בלי לאבד את הצריח על ב2. למשל: 51…מ:ח7 52.מה-ו7+ מ-ח6 (או ח8) 53.מה-ו6+ וזוכה בצריח; או 51…צ-א8 52.מה-ו5+, ובמסע הבא שח עם המלכה על ו6 או ה5 (בהתאם למסעו של המלך השחור) שוב זוכה באותו צריח.

אנאנד ניצח גם בסיבוב השמיני נגד ממדיארוב, ושוב בעזרת הקרבת טיב יפה (28.צ-ד5!), שתמורתה השיג שרשרת רגלים חזקה ושליטה במרכז. הוא צימצם לפיכך את הפער מקרלסן לחצי נקודה לפני הסיבוב האחרון, אלא שבסיבוב זה היה לקרלסן שיבוץ נוח יותר באופן משמעותי – לבן נגד מאמדוב, לעומת שחור נגד קרואנה לאנאנד. מהר מאוד הסתבר שסיכוייו של אנאנד להדביק את קרלסן הם אכן אפסיים, כיוון שנקלע מול קרואנה לנחיתות קלה בעמדה שקטה למדי, כמעט ללא סיכויי ניצחון. קרלסן, לעומת זאת, השיג יתרון עמדתי קל אך יציב מהפתיחה, והחל במשחק תמרונים אופייני. זה היה יכול להתפתח לניסיון התשה ארוך, אבל מאמדוב – שלאורך רוב הטורניר, כפי שציינתי כבר בפוסט הקודם, הפגין סולידיות רבה והצליח לא להפוך לשק חבטות למרות מד הכושר הנמוך יחסית שלו – ביצע לפתע טעות גסה, הפסיד רגלי באופן שנראה כמותיר לו סיכוי אפסי להינצל בטווח הארוך, והיה כל כך מדוכא עד שנכנע מייד. קרלסן זכה איפוא בטורניר בפער של נקודה שלמה מהמקום השני.

משחק קלאסי מספר 1740813

וישוואנתן אנאנד - שחריאר ממדיארוב

משחק קלאסי מספר 1740812

מגנוס קרלסן - Mamedov, Rauf

**********

הטבלה הסופית נראית כך: 1.קרלסן – 7 נקודות (5+, עם TPR של 2983); 2.אנאנד – 6 (3+); 4-3.סו, קרואנה – 5 (1+); 6-5.קרמניק, ממדיארוב – 4 (1-); 10-7.אדמס, גירי, ושייה לגרב, מאמדוב – 3.5 (2-).

לצד הזכייה של קרלסן, ראוי לציין את הישגו של אנאנד – עם כמה נצחונות יפים שהפגינו את הברק ההתקפי המאפיין את סגנונו כשהוא במיטבו; הוא גם היחידי מלבד קרלסן שסיים ללא הפסד. באופן סמלי, אנאנד טיפס בעקבות התחרות הזו למקום השני גם בדירוג מד הכושר החי (אמנם בפער מזערי בלבד מקרואנה במקום השלישי):

ובאופן כללי חזר והראה שמלבד קרלסן, הדור הצעיר עוד רחוק מלהזיז אותו הצידה.

עבור קרלסן זהו טורניר העל השלישי ברצף בו הוא זוכה (בעקבות וייק אן זה וגרנקה מוקדם יותר השנה), וטורניר העל ה-24 בו הוא זוכה בקריירה שלו – בהשוואה ל-22 של אנאנד וקרמניק (לפי הספירה שעשיתי כאן). עוד נתון שכדאי לציין: כפי שניתן לראות למעלה, פער מד הכושר בין קרלסן למס' 2 בדירוג הוא כרגע כ-70 נקודות – יותר מפי שתיים מהפער בין מס' 2 למס' 10.