עוד צעדת מלך

רק לפני כמה שבועות כתבתי על משחק יוצא דופן בו הלבן "צד" את המלך השחור בהתקפת מט, כשהוא גורם לו לצעוד כל הדרך מ-ז8 ל-ח3. בטורניר ביל, שהסתיים בשבוע שעבר, שוחק משחק מרשים לא פחות עם מוטיב דומה של צעדת מלך – אבל יוצא דופן ומרתק אפילו יותר, כיוון שבמקרה זה מסעי המלך היו חלק מרעיון התקפי במהותו, ולא נכפו רק על ידי מסעי היריב. דניאל קינג, בניתוח וידאו של המשחק, תאר זאת באופן ציורי:

Imagine an army general leaping from the trenches, striding out over no-man's land, dodging enemy shells to find safety in an obscure corner of the battlefield. That's what David Navara did with his king

צעדת המלך הזו (מ-ה1 עד ח8 ובחזרה ל-ו4) נעשתה על ידי דויד נאבארה במשחקו נגד ראדוסלב וויטאשק. נאבארה, השחקן מס' 1 בצ'כיה, אינו מצליח להשתלב באופן קבוע בצמרת הגבוהה ביותר (בשנים האחרונות מקומו בדירוג העולמי נע רוב הזמן בין 20 ל-50; הדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע בקריירה הוא מקום 14), אבל הוא ידוע כמי שבמיטבו מפגין דמיון ויצירתיות התקפיים נהדרים. הניצחון שלו על גרישצ'וק באולימפיאדה האחרונה, למשל, הוא ממשחקי ההתקפה הבולטים של 2014.

עוד דבר שבלט במשחק נגד וייטאשק היה מקומה של ההכנה הביתית – את 25 המסעים הראשונים נאבארה שיחק כמעט במהירות של בליץ ורק אז עצר לחשיבה ממשית. מבחינה מסוימת ההכנה הזו התבררה דווקא כלא מספיק טובה, כיוון שבחלק קריטי מאוחר יותר של המשחק, כשנאבארה כבר היה מחוץ להכנה, הוא ביצע שגיאה שהיתה יכולה לעלות לו בניצחון אם יריבו לא היה מבצע שגיאות משלו. אבל לטעמי, הדבר המעניין באמת הוא האופן בו ההכנה הביתית של נאבארה גרמה לו מלכתחילה להיכנס להסתעפות שבאופן טבעי כמעט כל שחקן היה נמנע ממנה – כיוון שנראה כי היא מעמידה את מלכו תחת התקפת מט; אלא שנאבארה, בזכות ההכנה המוקדמת והערכות המחשב שהסתכל בהן, ידע שבמשחק מדויק המלך שלו לא יהיה נתון בסכנת מט אמיתית. לכן, יש כאן דוגמה טובה לאופן בו השימוש במחשבים מעשיר את הפוטנציאל של המשחק. כדאי לחזור ולצטט בהקשר זה דברים שאמר לאחרונה אנאנד ושכבר הזכרתי אותםבפוסט קודם:

"מחשבים מראים לנו עד כמה המשחק עשיר. פעם היו הרבה עמדות שהיה לנו קשה לחקור כי הן היו כל כך מסובכות – היינו עושים את זה בדרך האיטית שלנו, שהיא לשחק משחק, לראות מה קורה, לשחק משחק שני, לראות מה קורה… אבל המחשבים שינו את זה […] שחקנים צעירים הופכים לחזקים מאוד ביכולת החישוב שלהם, וגם יותר יצירתיים ובעלי דמיון, כי עומד לרשותם מאגר גדול מאוד של מסעים לא שיגרתיים שמציע המחשב ובמשך הזמן זה מצטבר בראש שלהם. מאגר הרעיונות שעומד לרשותם יותר גדול מזה שעמד לרשותי [בגילם], כשהסתמכתי על הקלאסיקות, כי מחשבים מייצרים את הרעיונות האלה בקצב אדיר."

משחק קלאסי מספר 1740828

דויד נווארה - Wojtaszek, Radoslaw

המסעים המקובלים עבור הלבן הם מה-ו3 או ו4; נאבארה עצמו ניסה לאחרונה נגד סו את 9.ו4 ולא השיג שום דבר ממשי לאחר 9…ה:ו4 10.ר:ו4 פ-ג6. וכאן הגיעה ההפתעה, כשבמקום זאת שיחק 9.ז4!? – מסע שאינו ממש חידוש תיאורטי, אבל גם אינו מקובל ברמות הגבוהות. הוא אמנם הגיוני מאוד (כאמור, אחד הרעיונות העיקריים מאחורי ח3 הוא בדיוק הכנת המסע הזה), אבל הדיעה המקובלת היא שהשחור יכול להשוות כאן באמצעות פריצת הנגד במרכז 9…ד5, כפי שאכן שיחק וויטאשק. מסתבר שנאבארה ניתח לעומק את העמדה המתקבלת והגיע למסקנה שהיא אינה נטולת סכנות עבור השחור.

במסעים הבאים התבררו כמה יתרונות לצד חסרונות של ההסתעפות עבור הלבן. פתיחת האלכסון הארוך ח1-א8 מספקת משלט חזק לרץ על ז2, שבשילוב עם הפרש על ג5 מפעיל לחץ על עמדת השחור. עם זאת, הלבן צריך להחליף את הרץ השני שלו עם פרש שחור, והשחור נותר עם זוג הרצים – שגם מייצרים איומים מטרידים על המלך הלבן. לאחר מסעו ה-17 של הלבן התקבלה העמדה הבאה

וכאן החלה סידרה מעניינת של תימרונים משני הצדדים. הרץ השחור על ג4 מותקף, ואין לו כרגע ערוגה טובה לסגת אליה – 17…ר-ה6? ייענה ב-18.פ:ה6 ו:ה6 19.ר:ג6 ב:ג6 20.פ-ה4, וללבן סיום טוב בהרבה בזכות מבנה הרגלים הגרוע של השחור ועדיפות הפרש על הרץ בעמדה שנוצרה. אבל וויטאשק מצא דרך יעילה (שנאבארה, אמנם, התכונן לה מראש) לשמור על שוויון עם 17…ר-ז5! התוקף את הרגלי על ה3, וכך גם מאיים לזכות בפרש על ג5 ומגן בעקיפין על הרץ (18.ב:ג4? ייענה ב-18…ר:ה3+ ולאחריו 19…ר:ג5).

נאבארה הגן, איפוא, על הרגלי המותקף עם 18.צ-ה1, וייטאשק החזיר את הרץ לעמדתו הקודמת עם 18…ר-ח4 התוקף את הצריח, ונאבארה שיחק 19.צ-ב1! – הצריח נסוג, אבל לא לערוגה המקורית א1 אלא ל-ב1; כרגע לא נראה שיש לכך טעם מיוחד, אבל כפי שיסתבר מאוחר יותר, הרעיון הוא שבמקרה והלבן ישחק ב:ג4 ייפתח הטור ב' לפעילות הצריח. המשחק נמשך 19…ר-ז5 (חוזר לתקוף את הרגלי, לאחר שהצריח נסוג) 20.מ-ו2 (לאחר ששיפר את עמדת הצריח, הלבן מגן על הרגלי עם המלך) 20…ר-ח4+:

וכאן הגיע רגע קריטי. טבעי לחזור עם המלך ל-ז1, אלא שבמקרה כזה, לאחר 21…ר-ז5 מצד השחור לא תהיה ללבן דרך להימנע מתיקו בחזרה על המסעים. במקום זאת, נאבארה שיחק 21.מ-ו3(!) – וכאן באה ההכנה הביתית שלו לידי ביטוי ברור במיוחד, כיוון שהמסע הזה חושף את המלך הלבן לסכנות פוטנציאליות רבות בגלל האופן בו השחור יכול למשיך ולגרור אותו לאורך הלוח במסעים הבאים. הנטייה הטבעית של שחקן שחמט היא כמובן להימנע מלחשוף את המלך שלו לסכנות כאלה, אבל נאבארה – בזכות ההכנה המוקדמת והערכות המחשב שהסתכל בהן, כאמור – ידע שבמשחק מדויק המלך שלו לא יהיה נתון בסכנת מט אמיתית.

צורת המשחק הפרובוקטיבית של נאבארה גרמה לוויטאשק "לשתף פעולה" ולבחור במהלך המסעים הבאים באופן עקבי באפשרויות החריפות ביותר, למרות שהיו לו כמה וכמה הזדמנויות לבחור בהמשכים שקטים יותר שהיו פחות מאתגרים ומובילים לעמדות שוות למדי, אולי עם יתרון קל ללבן. כאן, למשל, היה יכול לסגת עם הרץ המותקף: 21…ר-ד5+ 22.פ:ד5 צ:ד5 23.פ-ה4. במקום זאת שיחק 21…ה4+, מסע המאלץ את הלבן להמשיך במצעד המלך עם 22.מ-ו4 כדי לשמור על סיכויי ניצחון; 22.פ:ה4 יאפשר לשחור לכפות תיקו בשח חוזר: 22…פ-ה5+ 23.מ-ו4 פ-ז6+ 24.מ-ו3 (כאן אי אפשר יותר להתקדם – 24.מ-ו5?? מוביל למט מיידי עם 24…ר-ה6 או 24…צ-ד5, בהתאם לפרש שלכד את הרגלי על ה4) 24…פ-ה5+ וכו'.

סידרת המסעים הגוררים את המלך הלבן אל תוך המחנה השחור המשיכה: 22…ז5+ (למסע הזה יש גם צד שלילי מבחינת השחור – הוא חוסם את נתיב הרץ על ח4 ומגביל אותו) 23.מ-ו5 צ(ח)-ה8. המסע האחרון (ששוב מוותר על המשך זהיר יותר עם 23…ר-ה6+) מאיים במט עם …צ-ד6 ו-…צ-ה5, ולכן הלבן אינו יכול ללכוד את הרץ על ג4 וצריך להגן על הטור ד': 24.צ(ח)-ד1צ-ה5+ 25.מ-ו6. כאן ניתן היה להכות את הפרש הלבן על ג5, אבל וויטאשק החליט להמשיך בניסיון לנצל את עמדתו של המלך הלבן והקריב – זמנית לפחות – כלי עם25…צ-ז8. וכעת הלבן היה יכול סוף סוף להכות את הרץ השחור שהותקף עוד במסע ה-17 עם 26.ב:ג4 – מסע כפוי למעשה, המסיר איום מט עם …צ-ז6 כיוון שהוא מאפשר למלך הלבן להכות על ו7.

המסע ה-26 היה, כאמור, הראשון שנאבארה חשב עליו באופן ממשי – הוא הקדיש לו כשש דקות, לעומת פחות מ-40 שניות לכל אחד מהמסעים הקודמים (את פירוט זמני המסעים ניתן לראות כאן), וכפי שאמר לאחר המשחק כאן אכן הסתיימה ההכנה הביתית שלו. וויטאשק, לעומת זאת, החל בחשיבה ממושכת כבר מהמסע ה-12, ולכן בשלב זה היה בפיגור גדול על השעון בהשוואה ליריבו והחל להיקלע לדוחק זמן. המשחק נמשך 26…צ-ז6+ 27.מ:ו7 צ-ה7+ 28.מ-ו8 צ-ו6+ 29.מ-ז8 צ-ז6+ 30.מ-ח8:

והתקבלה עמדה כמעט סוריאליסטית שבה המלך הלבן, למרות ש"נרדף" עד לקצה המחנה השחור, לא רק שאינו בסכנת מט ממשית אלא שהשחור אינו יכול אפילו לנצל זאת כדי לכפות שח חוזר. במבט ראשון עשוי אמנם להיראות שהמסע 30…ר-ז3 זוכה כאן עבור השחור בגלל איום המט עם …ר-ה5, אבל מסתבר שללבן הגנה מספיקה: 31.צ-ד5! ואם 31…ר-ה5+ 32.צ:ה5 פ:ה5 33.צ:ב7! – וכעת ברור מדוע היה צריך להציב את הצריח על ב1 במסע 19…; 33…צ:ב7 34.פ:ב7 מ:ב7 35.ר:ה4+ ו-36.ר:ז6.

**********

מהציוצים במהלך המשחק:

I have no idea what David Navara is smoking, but I would like some too. #crazykingmarch

— Nigel Short (@nigelshortchess) July 23, 2015

כדאי לציין שנייג'ל שורט עצמו אחראי לאחת מצעדות המלך ההתקפיות הידועות בתולדות השחמט, במשחק נגד יאן טימן מטילבורג 91:

משחק קלאסי מספר 811499

נייג'ל שורט - Timman, J.

בעמדה הזו, שהתקבלה לאחר המסע ה-30, השחור תחת לחץ אבל מחזיק בינתיים מעמד. שורט מצא את הדרך להגביר את הלחץ באופן מכריע על ידי 31.מ-ח2!! וקידום המלך במסעים הבאים ל-ז5 דרך ז3-ו4, בלי שכלי השחור יכולים לסכן אותו. טימן נכנע לאחר 34.מ-ז5, כיוון שהמלך הלבן עומד להתיצב ב-ח6 עם איום מט מכריע על ז7.

**********

המשחק נאבארה – וויטאשק נמשך 30…צ-ו6 (מאיים מט עם …צ-ו8) 31.צ-ו1 (מתגונן מפני האיום הזה) 31…ר-ו2 (חוסם את הטור ו' וכך מחדש את האיום) 32.צ:ו2 צ:ו2 33.צ-ו1 (שוב מתגונן מפני איום המט). עד לנקודה זו במשחק, וויטאשק ויתר אמנם על כמה המשכים סולידיים יותר שהיה יכול לבחור בהם, אבל מבחינה אוביקטיבית נראה שלא טעה ושהעמדה נותרה פחות או יותר שווה. כאן הוא ביצע את הטעות הממשית הראשונה שלו מבחינה זו עם 33…צ:ז2?; זהו אמנם מסע טבעי הזוכה ברץ ומותיר את השחור ביתרון טיב – אבל לפני הלכידה צריך היה לשחק 33…צ-ה8+! כדי למנוע את מסעו הבא של הלבן, המקנה לו יוזמה חזקה: 34.צ-ו8+ מ-ג7

וכעת נאבארה שיחק גם הוא מסע טבעי מאוד (הזוכה בחומר) אך מוטעה – 35.פ-ד5+?. כאן בא לביטוי ברור מה שכתבתי למעלה על האופי הלא מחשבי של המשחק בשלביו המאוחרים; נאבארה, למרות כמות זמן גדולה מאוד שעמדה לרשותו (בגלל משחקו המהיר מאוד בשלבים המוקדמים יותר), החמיץ כאן ניצחון עם 35.פ(5):ה4!!, מסע שמחשב מראה אותו מייד כטוב ביותר בעמדה. הנקודה היא שגם מסע זה, השומר על יוזמה חזקה, יזכה בסופו של דבר בחזרה בטיב, אבל במצב טוב יותר משמעותית מאשר במשחק – קודם כל בשל חיסול הרגלי ה' השחור. הסתעפות לדוגמה היא 35…מ-ד7 (להתגונן מפני איום השח ב-ד5) 36…פ-ו6+ מ-ה6 37.פ(ג)-ד5! (תומך בפרש השני ותוקף את הצריח השחור על ה7) 37…צ-ו7 38.צ-ה8+ מ-ד6 39.מ-ז8 והצריח השחור נלכד – כדאי לשים לב לתפקיד ההתקפי שממלא כאן המלך הלבן.

מכל מקום, מסעו של נאבארה הוביל לפישוט העמדה לכלל סיום צריחים מאוזן פחות או יותר – אם כי כזה שללבן היתה בו יוזמה, שלבסוף הובילה בכל זאת לניצחון לאחר מספר אי-דיוקים משני הצדדים. הנקודה הקריטית בה הוכרע המשחק לטובתו של נאבארה הגיעה לאחר מסעו ה-44:

ללבן צמד רגלים חופשיים חזקים באגף המלך (הנתמכים על ידי המלך בעמדתו הקדמית…), בעוד שמשחקו הנגדי של השחור מתבסס על רגלי חופשי חזק משלו על טור ה'. הדרך להשיג את התיקו היתה באמצעות קירוב המלך לרגלי הזה כדי לתמוך בו: 44…מ-ג3!. הסתעפות מפתח כאן היא 45.צ-ה6 מ-ד2 46.ח5 ה2 – ובסופה, כעשרה מסעים מאוחר יותר (אותם ניתן לראות בלוח החי), הלבן מקריב את הצריח שלו תמורת הרגלי השחור בעוד שהשחור מצליח לחסל את שני הרגלים הלבנים באגף המלך (תוך שהוא מקריב את הצריח שלו תמורת אחד מהם).

במקום זאת, וויטאשק שיחק 44…מ-ד5?! עם הרעיון למנוע מהצריח הלבן להתייצב ב-ה6 כדי לעצור את התקדמות הרגלי השחור. נאבארה הגיב ב-45.מ-ו4 (התוקף את הצריח השחור על ז3 – זהו סוף מסעו של המלך הלבן בחזרה מ-ח8) ויריבו ביצע את השגיאה הסופית עם 45…צ-ח3?. הסיכוי האחרון להחזיק מעמד היה לקדם את הרגלי עם 45…ה2! ואחרי 46.ג4+! (מסיט את המלך השחור מ-ד5, כדי לאפשר לצריח להתיצב ב-ה6 ולמנוע את הכתרת הרגלי) 46…מ:ג4 47.צ-ה6 צ-ח3 48.צ:ה2 (לפני שהשחור ישחק …מ-ד3) 48…צ:ח4 השחור כנראה עוד יכול לחלץ תיקו, אם כי מצבו לא נוח ועליו לדייק מאוד לשם כך.

לעומת זאת, לאחר 45…צ-ח3? 46.ח5 הלבן גם שימר את הרגלי ח' שלו וגם הצליח לעצור את הרגלי ה' השחור באמצעות התמרון צ-ז5+ (מסע המלך הלבן ל-ו4 לא רק תקף את הצריח השחור אלא גם פינה לצריח הלבן את הערוגה הזו) ואחריו צ-ה5. וויטאשק נכנע, כיוון שהמשחק הנגדי שסיפק לשחור הרגלי ה' נעלם וצמד הרגלים הלבנים החופשיים באגף המלך חזק מדי.

Navara (2733.6) and his King rule ;-) #BielChess2015 pic.twitter.com/DXS91zfBf4

— Live Chess Ratings (@2700chess) July 23, 2015

ייתכן מאוד שבסופו של דבר הפסדו של וויטאשק, גם אם לא נבע באופן ישיר ממה שקרה בחלקו ה"מטורף" והמוקדם יותר של המשחק (בו נהנה נאבארה מיתרון ההכנה הביתית), היה תוצאה עקיפה שלו. כאשר שחקן נתון בלחץ מתמשך וצריך להשקיע באופן עקבי זמן רב יותר מיריבו כדי לפענח את העמדה, הדבר גורם לא מעט פעמים להתשה הדרגתית שיכולה לתת את אותותיה בשלבים מאוחרים יותר, אפילו כאשר היריב כבר מחוץ להכנה הביתית שלו והעמדה עדיין סבירה מבחינה אוביקטיבית.