גביע העולם - סיבובים 5-6

מאת: אייל סגל   עדכון אחרון: 05/12/2015 23:18   דירוג הצופים: טרם ניתן   דירוג הצופה שלך: טרם ניתן

סבידלר וקריאקין מעפילים לגמר - ולתחרות המועמדים

מהבלוג של אייל סגל בדה באזר

http://debuzzer.com/segal/60611

בתחרות נוק-אאוט רבת משתתפים כמו גביע העולם, ישנם בהכרח הרבה נרטיבים המושכים תשומת לב לזמן מסויים ואז נקטעים באכזריות (המובנית בפורמט) לפני סוף האירוע. כך למשל יורי וובק האוקראיני, שגבר בסיבוב הראשון על רי רובסון בזכות משחק נהדר אותו ניתחתי בפוסט קודם, כמעט וניצח גם את Wei Yi בסיבוב השני, אבל בסוף הודח על ידו בשובר שוויון דרמטי. Wei Yi עצמו, הכישרון הסיני המטאורי בן ה-16, הגיע עד לרבע הגמר אבל הפסיד שם לסבידלר הסולידי. ממדיארוב, חביב הקהל המקומי שהרשים מאוד עד לרבע הגמר, הודח שם בידי קריאקין, שהמשיך וניצח בחצי הגמר את חביב הקהל הגדול השני – פאבל אליאנוב האוקראיני, סיפור האנדרדוג הגדול של התחרות.

תוך כדי כך, אולם המשחקים הולך ומתרוקן משלב לשלב – בתמונה למעלה ניתן לראות את הארבעה שנותרו בחצי הגמר על הבמה המוגבהת שבנו המארגנים, לאחר ש-124 השחקנים הנוספים שהחלו עימם את המסע הודחו.

מעבר ליוקרה, כסף ונקודות מד כושר, הפרס הגדול של גביע העולם הוא בסופו של דבר העפלה לתחרות המועמדים, אליה מגיעים שני השחקנים השורדים עד הגמר. ניתן לומר שהדבר פוגם במבנה הדרמטי של התחרות, כיוון שהוא מעביר את ההכרעה החשובה ביותר לשלב חצי הגמר ומעקר במידה מסויימת את העניין מהסיום, כלומר הגמר עצמו. מכל מקום, שני המנצחים של חצי הגמר הם אלה שהנרטיבים שלהם הופכים בדיעבד לראשיים בטורניר; והפעם הם רחוקים מלהיות מי ששיחקו את השחמט המלהיב או האטרקטיבי ביותר. ניתן לומר שאחד מהם היה הסולידי ביותר (סבידלר – היחיד בתחרות שלא הפסיד אף משחק עד כה), והשני – הקשוח ביותר (קריאקין).

**********

סבידלר, שדורג הפעם רק במקום ה-16 בעקבות ירידה במד הכושר שלו בזמן האחרון, החל את התחרות עם נצחונות נוחים יחסית בשני הסיבובים הראשונים מול יריבים חלשים יותר. אבל בסיבוב השלישי כבר נתקל ביריב קשה ושקול מאוד – רג'אבוב (המדורג מס' 17). שני המשחקים הקלאסיים ביניהם הסתימו בתיקו ללא אירועים מיוחדים, וההכרעה עברה לשובר השוויון במשחקים מהירים. במשחק המהיר הראשון סבידלר הצליח לחלץ תיקו לאחר שנקלע לעמדה נחותה, ובמשחק השני התקבלה העמדה הבאה לאחר 25 מסעים:

לשחקנים המגיעים לשלב הסופי בתחרות כזו יש בדרך כלל לפחות רגע אחד בו נהנו ממזל, ורגע המזל של סבידלר הגיע כאן. למעשה, הוא השיג (בלבן) עמדה מצויינת עם רגלי עודף, אבל בנקודה זו ניסה לממש את יתרונו בדרך שהיתה שגוייה מבחינה טקטית:26.פ-ה6+?.   

השחור צריך "פשוט" לקבל את הקרבת הכלי ולשחק 26…ו:ה6!; הרעיון העומד מאחורי מסעו של סבידלר הוא שלאחר 27.ד:ה6 הרץ על ד7 מרותק לאורך הטור ד', כי הצריח השחור על ד8 אינו מוגן. אלא שלשחור יש את מכת הנגד 27…צ:ג4! – מסע הלוכד כלי ותוך כדי כך משחרר את הרץ מהריתוק בשל חידוש קשר בין המלכה ב-ב6 והצריח ב-ד8, כך שבמסע הבא ניתן יהיה להכות את הרגלי על ה6 ולהישאר עם שני רצים חזקים מול הצריח הלבן עם יתרון גדול לשחור, אולי אפילו קרוב לזכייה. ייתכן שרג'אבוב ראה זאת ודחה את האפשרות בשל 28.מה:ג4 ר:ה6 29.צ:ד8+ מה:ד8 30.מה:ה6 ולכאורה הלבן נותר ביתרון טיב, אבל למעשה הוא מסיים עם כלי פחות לאחר 30…מה-ד1+, שזוכה בצריח על ג2.

יש לזכור כי מדובר במשחק שני מתוך צמד משחקים, כלומר כזה שבו הפסד כבר אינו ניתן לתיקון. רג'אבוב בחר בדרך הלא נכונה להכות את הפרש, ולאחר26…ר:ה6? 27.ד:ה6 צ:ד1+ 28.מה:ד1 ו:ה6 29.מה-ד8+ סבידלר קיבל, בנוסף ליתרון הרגלי, יוזמה התקפית מכריעה וזכה במשחק.

וכך סבידלר הגיע לשמינית הגמר, שם פגש את המדורג הבכיר בחלק הבראקט שלו – טופלוב, המדורג מס' 1 בתחרות כולה לפי מד כושר. סבידלר זכה בדו-קרב בזכות ניצחון במשחק הקלאסי הראשון, שהיה מרשים אבל גם לא נקי מטעויות.

לוח ניתוח מספר 12851 : סווידלר-טופאלוב

פטר סווידלר - ואסלין טופאלוב

המשחק היה חריף וסבוך מאוד, ולאחר 53 מסעים הגיע לעמדה בה ללבן שני רגלים חופשיים צמודים וקדמיים על טורים ג' ו-ד', בעוד שהשחור מנסה להשיג משחק נגדי בעזרת רגלי חופשי וקדמי משלו על הטור ה'. מסעו האחרון של טופלוב, 53…מה-א4, תוקף את הצריח הלבן על ד1, וכאן סבידלר החמיץ הזדמנות לבסס יתרון מכריע עם 54.צ-ג1! – על ערוגה זו הצריח תומך בהתקדמות הרגלי ג' בעוד שהרגלי השחור על הטור ה' חסום בביטחה.

במקום זאת, סבידלר נסוג עם הצריח ל-ה1 – מסע הנובע אולי מהרצון הטבעי לשמור את שני הצריחים הלבנים קרובים זה לזה, אבל מאפשר למלכה השחורה להתייצב על הטור ג' החשוב עם 54…מה-ג4! העוצר את התקדמות הרגלים הלבנים. בנקודה זו כבר אין ללבן ניצחון ישיר וברור, וסבידלר בחר בהמשך שכמעט וביזבז את שארית היתרון שנותר לו, כשניסה לפתח התקפה על עמדת המלך השחור:55.ח5?! ז:ח5 56.מה-ח6+ מ-ז8 57.ז6:

זהו רגע קריטי במשחק – הלבן מאיים במט (עם ז7 או מה-ח7+ ומה-ח8), והשחור חייב לעשות משהו כנגד הרגלי ז' המתקדם. הדרך הנכונה, שצריכה להוביל לפחות לתיקו, היא 57…ו5!, מסע הממלא תפקיד הגנתי והתקפי כאחד: הוא מאפשר לצריח הניצב ב-ה7 להגן על השורה השביעית, ותוקף את הרגלי הלבן החשוב על ד5 – כיוון שהמלכה הלבנה לא תוכל כעת להגן עליו לאחר שתכה את הרגלי השחור ב-ח5. גם קידום הרגלי ד' לא יצליח –  58.ד6 ייענה ב-58…מה:ג6! ובגלל האיום על המלך הלבן שנוצר לפתע על האלכסון הארוך, אין זמן ללכוד את הצריח השחור: 59.ד:ה7?? צ-ח4+ עם שח עקיף ומט במסע הבא על ח1.

במקום זאת, טופלוב – כמעט בלי לחשוב בכלל – שיחק 57…ו:ז6?? והפסיד. לאחר 58.מה:ז6+ צ-ז7 59.מה:ח5, המלכה הלבנה מגנה על הרגלי ב-ד5, והשילוב בין עוצמת שני הרגלים החופשיים לאיומים שנוצרו כעת על המלך השחור, שנחשף לגמרי, הכריע את המשחק במהירות. (גם כאן, כפי שניתן לראות בלוח החי, טופלוב היה יכול להתגונן בעקשנות רבה יותר במקום לאפשר מט על גבי הלוח במסע ה-65.)

ברבע הגמר סבידלר גבר על Wei Yi (מס' 24), אותו הזכרתי כבר מספר פעמים. הסיני בן ה-16 גבר בסיבוב שלפני כן בדו-קרב מרתק על דינג לירן, המדורג הבכיר מבין השחקנים הסינים. סבידלר אולי איננו שחקן חזק יותר מדינג (אם כי הוא ודאי מנוסה יותר), אבל סגנון המשחק שלו היה הרבה פחות נוח ל-Wei Yi וכפה עליו להיכנס לעמדות מסוג "יבש" או טכני יותר, בהן היו לסיני הצעיר פחות הזדמנויות להפגין את כישוריו הטקטיים הפנטסטיים. ועדיין הוא נתן פייט אדיר, והודח רק לאחר ארבעה משחקים מהירים בשובר השוויון (באופן אירוני, סבידלר השיג יתרונות ברורים בשלושת המשחקים המהירים הראשונים, לא הצליח לממש אותם, וזכה לבסוף במשחק בו נקלע תחילה לעמדה נחותה).

דווקא חצי הגמר, בו פגש סבידלר בגירי, אחד המדורגים הבכירים (מס' 4), התפתח באופן נוח יחסית לרוסי. גירי, הסופר-סולידי בדרך כלל, קרס באופן מפתיע בלבן במשחק הראשון: בעמדה די טיפוסית לפתיחה הספרדית, בה הלבן מנסה ליזום באגף המלך והשחור באגף המלכה, נתן לאגף המלכה שלו להתמוטט בלי שהשיג שום דבר ממשי בצד השני. במשחק השני גירי לא השקיע מאמצים קיצוניים במיוחד להשוות את התוצאה, וסבידלר – שמלכתחילה היה במצב נוח כי שיחק בלבן – השיג תיקו בקלות יחסית.

כדאי לציין שבדרך לגמר, סבידלר התמודד מול שניים (טופלוב וגירי) מתוך הארבעה שניתן לכנות שחקני פרוקסי – כלומר, שחקנים שלמעשה כבר הבטיחו את השתתפותם בתחרות המועמדים, והגעה שלהם לגמר גביע העולם היתה מפנה מקום לשחקנים אחרים. הדבר קשור בכך שבמסגרת הירארכית הקטגוריות השונות של העפלה למועמדים, גביע העולם קודם לסידרת הגרנד פרי ולמד הכושר. קרואנה ונקמורה כבר העפילו מהגרנד פרי – כך שאם אחד מהם היה מגיע לגמר (שניהם ביחד לא יכלו להגיע, כי היו באותו חצי של הבראקט) היה מעפיל למועמדים מגביע העולם ומפנה מקום במסלול הגרנד פרי לזה שסיים שלישי בסידרה –  יאקובנקו.

טופלוב וגירי, מולם שיחק סבידלר בשמינית ובחצי, עתידים להעפיל למועמדים כמעט בוודאות לפי מד כושר (מדובר בממוצע השנתי של 2015, והשנה עוד לא הסתיימה). אם אחד מהם היה מגיע לגמר (גם במקרה זה שניהם ביחד לא יכלו להגיע), היה מתפנה מקום לשלישי ברשימה – שכנראה עומד להיות  קרמניק או גרישצ'וק (כפי שבסבב הקודם הגעתו של קרמניק לגמר גביע העולם פינתה מקום לקריאקין על פי מד כושר). אינני בא לומר שהשניים הפסידו לסבידלר בכוונה – אבל ספק גם אם המוטיבציה שלהם היתה בשיאה. אם היו מגיעים לגמר ומפנים בכך מקום לקרמניק או גרישצ'וק במועמדים, היו צריכים להתמודד מולם שם אחר כך – ולפחות ביחס לקרמניק היו לשניים סיבות טובות לא לרצות בכך: טופלוב בגלל השנאה האישית הידועה ביניהם, וגירי כיוון שמאזן הראש בראש שלו מול קרמניק גרוע במיוחד.

http://livestream.com/accounts/7928738/events/4298205/videos/100556694/player?

**********

קריאקין, שהוא מדורג מס' 11, צלח בקלות את הסיבוב הראשון בו ניצח 0-2 אמן מקובה עם מד כושר נמוך משלו בכ-250 נקודות; אבל כבר בסיבוב השני נתקל בקשיים רציניים. הוא הוגרל מול אלכסנדר אונישצ'וק (מס' 54) – אמנם שחקן נחות מקריאקין, אבל עדיין רב-אמן חזק ומנוסה מהטופ-100 העולמי, שהצליח לזכות במשחק הראשון. קריאקין היה חייב איפוא לנצח במשחק השני – שלפחות היה לו בו את יתרון הכלים הלבנים – כדי לא להיות מודח מהתחרות.

לוח ניתוח מספר 12852 : קריאקין-גרישצ'וק

סרגיי קריאקין - אלכסנדר גרישצ'וק

הגישה שקריאקין בחר בה לא היתה משחק אגרסיבי מייד מהפתיחה אלא דווקא משחק סבלני ושקט, בתקווה שיניב פירות לטווח ארוך. בהסתעפות אנטי-ברלין בפתיחה הספרדית, עם חילופי מלכות מוקדמים, הלבן השיג עמדה בה יש לו יוזמה מסויימת בזכות לחץ על הרגלים השחורים באגף המלכה:

אחד הצריחים השחורים צריך להגן על הרגלי ב-ג7, ובעמדת הדיאגרמה קריאקין מצא דרך להגביר את הלחץ באמצעות 19.צ-ד4! (כדי לתקוף את הרגלי ב' השחור) 19…ב6 20.צ-ב4 א5 (אפשר היה לשחק 20…ב5, כדי למנוע את הרעיון שהלבן מבצע במסעים הבאים, אבל אז היה נחלש הרגלי על א6) 21.צ-א4 צ-ה7 22.ג4! צ-ד7 23.ג:ב6 ג:ב6 24.ג5 ב:ג5 25.צ:א5:

והלבן הצליח להחליש מאוד את הרגלים הנותרים באגף המלכה וגם ליצור לעצמו רגלי חופשי מסוכן על הטור א'. הטוב ביותר עבור השחור היה כנראה לנסות ולהשיג באופן מיידי משחק נגדי על הטור ד' באמצעות הכפלת הצריחים בו עם 25…צ(ג)-ד8! (ואיום בחדירה ל-ד1); במקום זאת אונישצ'וק ניסה לשמור על הרגלי שלו על ידי 25…ג4, ואיפשר לקריאקין להכפיל צריחים בעצמו עם 26.צ(ה)-א3! – ובעקבות זאת לכפות חילוף של זוג צריחים שפעל לטובת הלבן, והפך את הרגלי החופשי שלו למסוכן יותר. אונישצ'וק לא הצליח למצוא דרך טובה לעצור את הרגלי הזה וגם לא לייצר משחק נגדי ממשי משלו, ונכנע לאחר שקידום הרגלי לערוגת ההכתרה אילץ אותו לוותר על כלי.

זה היה משחק עמדתי "חלק" של קריאקין, בו נבנה יתרון (או לחץ) באופן הדרגתי מאוד ואפילו לא ברור לגמרי היכן הצד המפסיד ביצע את השגיאות המכריעות – מסוג המשחקים שאופיניים לסיגנונו של קרלסן; ואכן, קריאקין זכה במילות שבח פומביות מצד אלוף העולם:

@SergeyKaryakin shows how to win ob demand! #class #chessworldcup

— Magnus Carlsen (@MagnusCarlsen) September 15, 2015

קריאקין השווה איפוא את התוצאה בדו-קרב, ובשלב שובר השוויון גבר על אונישצ'וק במשחקים המהירים. הסיבוב הבא (השלישי) היה היחיד לאחר זה הראשון בו קריאקין הצליח לנצח בחלק של המשחקים הקלאסיים, מבלי להזדקק לשובר שוויון. הוא פגש ביו יאנגיי (מדורג מס' 22) – אחד משחקני הצמרת הסיניים הצעירים, שעשה רושם רב בשנה שעברה כשהוביל את נבחרת סין לזכייה באולימפיאדה ולאחר מכן זכה בתחרות פתוחה חזקה מאוד בקטאר. קריאקין ניצח בעוד משחק עמדתי מרשים בלבן, שהתבסס בין השאר על הכנה מצויינת בפתיחה – הוא נכנס להסתעפות בהגנה הסיציליאנית שיריבו כבר שיחק מספר פעמים, והצליח להשיג סיום בו היה לו יתרון ארוך טווח בזכות מבנה רגלים עדיף וצמד רצים חזק. 

יריבו של קריאקין בשמינית הגמר, אנדרייקין (מס' 27), אמנם לא היה מדורג גבוה במיוחד, אבל ידוע כמסוכן מאוד בפורמט הזה – בגביע העולם הקודם הגיע עד הגמר והפסיד שם לקרמניק, תוך שבדרך הוא מדיח בין השאר את קריאקין עצמו. כפי שציינתי בפוסט הקודם, אנדרייקין פגש הפעם בקרמניק כבר בסיבוב השלישי ונקם בו על אותו הפסד, אבל בשמינית סיפק לקריאקין הזדמנות לנקמה משלו.

שני המשחקים הקלאסיים הסתיימו בתיקו בלי שקרה בהם הרבה, ובמשחק המהיר הראשון העניינים לא נראו תחילה טוב כל כך עבור קריאקין (בלבן):

על הלוח שוויון חומרי (לשחור צריח ורגלי תמורת פרש ורץ), אבל השחור עדיף בזכות הכלים האקטיביים שלו ועמדתו החשופה יחסית של המלך הלבן. אלא שכאן הגיע אחד מאותם רגעים של טעויות גסות המטות את כיוון המשחק, ואנדרייקין היה זה שעשה את הטעות עם40…ה5?, מסע המאפשר ללבן לחסל את הרגלים המרכזיים החזקים שלו על ידי 41.פ-ה3!. כנראה שאנדרייקין חשב שבמקרה כזה יוכל לזכות בחומר עם 41…ה4 (התוקף בו זמנית את הצריח והרץ הלבנים), אבל הלבן יכול להשיב ב-42.פ:ד5 מה-ה6 43.ר:ה4! ואם המלכה השחורה תכה את הרץ, הלבן יזכה בה באמצעות שח פרש על ו6.

במשחק עצמו אנדרייקין ניסה לקדם את הרגלי המרכזי השני עם 41…ד4, אבל הדבר לא הוביל לתוצאות טובות יותר לאחר 42.פ-ז4 מה-ז5 43.פ:ה5 צ(8)-ג3 – וכאן קריאקין הבחין ברעיון טקטי שאנאנד הסביר לא מזמן עד כמה הוא חשוב – 44.מה-ח8+! ו-45.פ:ו7+, עם זכייה ברגלי נוסף ובמשחק כולו.

שני הדו-קרבות הבאים של קריאקין, עם ממדיארוב (מס' 19) ואליאנוב (מס' 26), היו דומים מבחינות רבות – שניהם היו מול חביבי קהל שהרשימו במיוחד בשלבים הקודמים של התחרות, ובשניהם קריאקין נקלע למצבים קשים מאוד שהיה צריך להיחלץ מהם. ממדיארוב, בכיר השחקנים האזרים, היה באופן טבעי חביב הקהל המקומי, וכפי שציינתי בפוסט הקודם הרשים מאוד באופן בו גבר בשמינית הגמר על קרואנה. אליאנוב היה סיפור האנדרדוג הגדול של התחרות – אחד שאמנם ידוע כשחקן צמרת, אבל כזה שנחשב כשייך לדרג השני יותר מאשר לראשון ממש. בשלושת הסיבובים הראשונים, אליאנוב זכה בשישה נצחונות רצופים כשגבר על כל יריביו 2-0, ובדרך לחצי הגמר הדיח מספר מדורגים בכירים ממנו – גרישצ'וק, יאקובנקו ונקמורה – כשהוא מפגין רמת משחק גבוהה ביותר.

במשחקים הקלאסיים הראשונים של שני הדו-קרבות הללו קריאקין (בשחור) נקלע לעמדות קשות מאוד בהן היה על סף הפסד, אבל התגונן בעקשנות והצליח לחלץ תיקו. במשחקים הקלאסיים השניים, בהם היה בלבן, לא התאמץ אפילו לנצח והציע תיקו – שהתקבל – לאחר 14 מסעים בלבד. (ייתכן שבשני המקרים הדבר היה קשור לכך שהיה מותש בעקבות המשחק ביום הקודם; נגד אליאנוב אולי גם העריך שבמשחקים המהירים תהיה לו עדיפות בולטת יותר.) ואז ניצח בשובר השוויון.

נגד אליאנוב שובר השוויון היה דרמטי במיוחד. האוקראיני (בלבן) ניצח באופן מרשים במשחק המהיר הראשון (של 25 דקות), כך שקריאקין נקלע שוב לסיטואציה בה היה חייב לזכות במשחק הבא כדי לא להיות מודח מהתחרות – והוא הצליח לעשות זאת שוב, באותו סגנון עמדתי איטי. במשחק המהיר השלישי – הראשון מצמד המשחקים בני 10 הדקות – התקבלה העמדה הבאה לאחר 41 מסעים:

המסע 42.מה-ג6! התוקף את המלכה השחורה היה מקנה כאן יתרון ברור ללבן; במקום זאת, אליאנוב ניסה לתקוף באגף המלך עם42.ח4?! ולאחר 42…ר-ו6(!) של קריאקין נקלע לפתע לעמדה מסוכנת, כיוון שהשחור מאיים להביא את הרץ ל-ח4 ולתקוף את הרגלי על ו2 בלי שהלבן יוכל להגן עליו. הלבן כבר צריך לחשוב כאן על דרך להשוות – למשל, עם 43.צ-ג6 מה-ב2 44.מה-ב4 מה-ד2 45.צ:ד6 צ:ד6 46.מה:ד6 ר:ח4 47.מה-ב8+ ו-48.מה-א7 (וכעת ו2 מוגן). אבל אליאנוב החמיץ לגמרי את הרעיון ההתקפי של השחור, שיחק 43.ח5??, ולאחר 43…ר-ח4 מצא את עצמו לפתע בעמדה אבודה, כיוון שלא ניתן להגן על הרגלי ב-ו2 מבלי להפקיר את הצריח וכתוצאה מכך לשחור התקפה מכריעה כנגד המלך הלבן. (זוהי דוגמה ברורה לאופן בו נוכחות רצים שוני מסלול יכולה לעזור לצד התוקף כשיש מספיק כלים על הלוח – לרץ הלבן אין כל השפעה על הערוגות הכהות, כך שהשחור תוקף למעשה עם כלי יותר.)

קריאקין היה איפוא במצב נוח, לכאורה, כמי שניצח בשחור והיה צריך רק תיקו בלבן במשחק 10 הדקות השני. אבל בתחרות הזו כנראה נגזר ששום דבר לא ילך לו בקלות, ואליאנוב הצליח לסבך את העניינים כבר מהפתיחה ובהדרגה להשיג יתרון, שהלך וגבר (בראיון אחרי המשחק, אותו ניתן לראות למטה, קריאקין אמר שחוסר החלטיות אם לשחק בלבן באופן "נורמלי" או רק עבור תיקו השפיע עליו לרעה). לאחר שהשחור החמיץ כמה הזדמנויות לזכיה, המשחק הגיע לסיום רצים שוני מסלול בו אליאנוב היה ביתרון שני רגלים. הניצחון כבר לא היה טריביאלי, אבל עדיין היה אפשרי – אלא שבגלל סידרת תמרונים סתמיים למדי, בהם אליאנוב ניסה כנראה להרויח זמן על השעון עד שיחליט על תכנית ברורה (בשלב זה, על כל מסע שמבוצע השחקנים מקבלים תוספת של 10 שניות), התקבלה עמדה בה הלבן היה יכול להגיע לחזרה על אותה העמדה בפעם השלישית. קריאקין שמר על מספיק ריכוז וקור רוח כדי להבחין בכך, עצר את השעון ופנה לשופט כדי לדרוש תיקו – ובכך הוביל לסיום הדו-קרב, ולסיום עצוב של התחרות עבור אליאנוב.

[מלבד היוקרה, נקודות מד הכושר והכסף שהרויח – 50,000 דולר –  אליאנוב יכול גם להתנחם בכך שההעפלה לחצי הגמר אמורה להבטיח לו מקום בסידרת הגרנד פרי של הסבב הבא, בהנחה שתישמר היציבות הנוכחית של סבב אליפות העולם ובאמת תהיה סידרה כזו. עבור שחקן במעמדו השתתפות בה ממש איננה מובנת מאליה, אם כי בהשוואה להחמצת תחרות המועמדים זו מן הסתם נחמה די קטנה כרגע.]

 http://livestream.com/accounts/7928738/events/4298205/videos/100632878/player

**********

הגמר, המתחיל מחר, הוא של ארבעה משחקים קלאסיים (או, ליתר דיוק, הטוב מארבעה) במקום שניים כמו בשלבים הקודמים. המשחקים מתחילים כרגיל ב-13:00 לפי שעון ישראל, וניתן לראות שידור ישיר שלהם – עם פרשנות של יבגני מירושניצ'נקו ודירק יאן טן חוזנדם – כאן.