גביע העולם: סיבובים 2-1

מאת: אייל סגל   עדכון אחרון: 20/12/2015 22:00   דירוג הצופים: טרם ניתן   דירוג הצופה שלך: טרם ניתן

תחרות הנוק-אאוט הגדולה של השחמט יצאה לדרך.

מתוך הבלוג של אייל סגל בדה באזר: http://debuzzer.com/segal/60049

ביום שישי לפני שבוע החל גביע העולם בבאקו שבאזרבייג'ן. זוהי תחרות שמאז 2005 נערכת פעם בשנתיים, בשנים אי-זוגיות, ומעבר לעצם היוקרה שבזכייה בה, המשיכה העיקרית שלה טמונה בכך שהיא שייכת לסבב אליפות העולם וניתן להעפיל ממנה לתחרות המועמדים; בסבב הנוכחי יעפילו לשם שני השחקנים שיגיעו לגמר. אופיו של גביע העולם שונה מאוד מזה של סידרת הגרנד פרי, שגם ממנה מעפילים שני שחקנים לתחרות המועמדים. בעוד שהגרנד פרי היה סידרת טורנירים שהתמשכה קרוב לשנה שלמה והורכבה מקבוצה אקסקלוסיבית של 16 שחקנים, גביע העולם מספק אקשן מרוכז של שלושה שבועות, ופורמט הנוק-אאוט בו הוא נערך מאפשר לכלול מספר גדול בהרבה של שחקנים (128, שבעה סיבובים) והופך אותו ל"דמוקרטי" ורבגוני מאוד. הוא מזמן מפגשים רבים שלא ניתן לראות בתחרויות רגילות, ומהווה את ההזדמנות היחידה של שחקנים שאינם שייכים לצמרת הגבוהה ביותר להתחרות בסבב של אליפות העולם.

בהשוואה לטורנירים, כאן כל משחק מכריע הוא קריטי במיוחד, כיוון שמדובר בסידרה של דו-קרבות קצרצרים המתקיימים בכל סיבוב. תחילה שני משחקים רגילים (כל אחד משחק פעם בלבן ופעם בשחור), ואם אלה מסתיימים ללא הכרעה, שובר שוויון של משחקים מהירים, הנערך גם כן בצמדים: מתחילים בשני משחקים בקצב של 25 דקות לשחקן; אם אלה מסתיימים ללא הכרעה עוברים לשני משחקים בקצב של 10 דקות; אם גם אלה מסתיימים ללא הכרעה עוברים לצמד משחקים בקצב של 5 דקות; ואם גם אלה מסתיימים ללא הכרעה עוברים למשחק ארמגדון, שבו לשחור דקה פחות על השעון (4 לעומת 5) אבל הלבן חייב לנצח; תיקו נחשב כניצחון לשחור.

מבין 128 המשתתפים בגביע העולם, הרוב הגדול – 92 שחקנים – העפיל מתחרויות אזוריות ברחבי העולם, לפי מפתח יבשתי: 46 שחקנים מאירופה (חצי מהם העפילו מאליפות אירופה של השנה שעברה, וחצי מהאליפות של השנה הזאת, שהתקיימה בירושלים), 20 מאמריקה (מתוכם 5 מאליפות ארה"ב של השנה), 20 מאסיה ו-6 מאפריקה. אליהם מצטרפים: 19 שחקנים שהעפילו לפי מד-כושר (הממוצע השנתי בין פברואר 2014 לינואר 2015); ארבעה הסמי-פינאליסטים של גביע העולם הקודם (קרמניק, אנדרייקין, ושייה לגרב ותומשבסקי); אלופת העולם הנוכחית לנשים; שני אלופי העולם האחרונים לנוער (עד גיל 20; האליפות הזו מתקיימת כל שנה); חמש בחירות ווילד קארד של נשיא פיד"ה; ארבע בחירות ווילד קארד של המארגנים (שחקנים אזרים מקומיים); ושחקן אחד שנבחר על ידי ה-ACP (איגוד השחקנים). ישראל שלחה ארבעה נציגים: גלפנד כמובן, שהעפיל בזכות מד-הכושר הגבוה שלו, וכן רודשטיין, סמירין ונבאתי שהעפילו מאליפויות אירופה.

(רשימה מלאה של 128 השחקנים, בצירוף הקריטריונים להעפלה ובראקט נוח מתחתיה, ניתן למצוא כאן)

**********

כמעט כל הצמרת העולמית הגבוהה ביותר, להוציא את קרלסן ואנאנד, משתתפת; ובסך הכל החלו את התחרות לא פחות מ-26 שחקנים עם מד כושר גבוה מ-2700. המשתתפים מדורגים בדירוג פנימי על פי מד-הכושר שלהם ברשימה של תחילת אוגוסט, והצימודים מפגישים בין הקצוות – כלומר, בסיבוב הראשון המדורג מס' 1 משחק עם מס' 128, מס' 2 עם מס' 127, וכן הלאה. לכן, ניתן לראות בסיבוב זה לא מעט משחקים המפגישים בין יריבים שלא היו נפגשים בנסיבות רגילות של טורניר, והם מאפשרים לשחקנים אלמוניים כמעט לחלוטין הזדמנות – לעתים של פעם בחיים – להתמודד עם שחקנים מהצמרת העולמית. בתמונה ששמתי בראש הפוסט (צילום מסך מהשידור הישיר) ניתן לראות מקדימה את וסלין טופלוב, המדורג מס' 1 בתחרות ומס' 3 בעולם לפי רשימת הדירוג האחרונה (שזכה לאחרונה בטורניר העל בסטוונגר), משחק עם אודאלאפו אדו מניגריה, מדורג מס' 128 ובעל מד כושר נמוך בכמעט 600 נקודות מזה של טופלוב. ומאחוריהם, ארתור סגווניי מאוגנדה (מס' 125) מול אניש גירי (מס' 4).

סגווניי היה מאותם שחקנים מתחתית הדירוג שהצליחו למשוך תשומת לב שאחרת מעולם לא היו זוכים לה בזכות הישג מסויים נגד יריבם – במשחק הראשון הצליח לסחוט מגירי תיקו, לאחר שהאחרון השיג מהפתיחה עמדה שנראתה זכויה, אבל לא דייק בהמשך ואיפשר לסגווניי להגיע לעמדה שהיא תיקו תיאורטי בסיום צריחים עם שניים מול שלושה רגלים באותו אגף. העמדה התקבלה במסע ה-53, אבל גירי המשיך לשחק – והמשיך, והמשיך – עוד זמן רב לאחר שכל המשחקים האחרים הסתיימו, עד למסע ה-158 (למעשה, גירי אפילו לא ניסה רעיונות טריקיים במיוחד; אולי קיווה שבשלב כלשהו יריבו ימות מהתקף לב או שיעמום). אבל במשחק השני כבר זכה – והפרש מד הכושר בין השחקנים מתבטא בכך שמספר הנקודות שגירי איבד כתוצאה מהתיקו גדול באופן משמעותי מזה שזכה בו בעקבות הניצחון. הנה ראיון קצר עם סגווניי על הדו-קרב:

http://livestream.com/accounts/7928738/events/4298205/videos/98996687/player

אבל מי שמשך את תשומת הלב הרבה ביותר בסיבוב הראשון מבין המדורגים הנמוכים היה, לצערנו, יריבו של גלפנד (מדורג מס' 13) – קריסטובל הנריקז וילאגרה (מס' 116), אמן בין לאומי בן 19 מצ'ילה, בעל מד כושר נמוך בכ-230 נקודות משל יריבו. גלפנד נראה לא כל כך חד כבר במשחק הקלאסי הראשון, בו החמיץ ניצחון ברור, ולאחר מכן במשחק המהיר הראשון של שובר השוויון, בו גם נראה שהחמיץ סיכויי ניצחון. ואז הגיע המשחק המהיר השני, בו גלפנד – ודווקא בלבן – נקלע לעמדה לא נוחה לאחר 23 מסעים:

וניסה את הקרבת הרגלי המפוקפקת 24.ו3?! כדי לשחרר את רץ הערוגות הכהות הכלוא. אבל ההקרבה התבררה כלא מוצלחת במיוחד, ויריבו של גלפנד שיחק באופן מדויק ותכליתי כדי לנצל את יתרונו, במיוחד כשמספר מסעים לאחר מכן הלבן ביצע טעות טקטית ואיבד כלי שלם. גלפנד הודח איפוא כבר בסיבוב הראשון, במה שמהווה את הפתעת הדו-קרב (לא משחק בודד) הגדולה ביותר בתולדות המפעל מבחינת הפרש מד הכושר והדירוג בין היריבים; לאחר שב-2009 זכה בגביע העולם (בדרך לתחרות המועמדים, ומשם לדו-קרב על אליפות העולם), הוא נכנס הפעם להיסטוריה מהצד הלא נכון.

אחד המשחקים היפים ביותר בסיבוב הראשון היה נצחונו של יורי וובק האוקראיני (מדורג מס' 88) על רי רובסון האמריקני (41), שגם הוביל לזכייה בדו-קרב השלם:

לוח ניתוח מספר 12856 : רובסון-וובק

ריי רובסון - יורי וובק

המשחק התנהל בהגנה הצרפתית, בהסתעפות חריפה בה שני הצדדים מצריחים באגפים מנוגדים. מסעו האחרון של הלבן היה 20.פ-ה3, המתכנן להמשיך את ההתקפה באגף המלך באמצעות קידום רגלי ל-ו5, ולכן וובק ענה ב-20…ו5! בעצמו. רובסון, מצידו, שיחק את המסע הטבעי 21.ז4?, אבל הסתבר כי הוא היה מוטעה (היה עדיף להכין אותו עם צ-ז1). אחרי 21…ו:ז4 22.פ:ז4 ר-ה8!:

רץ הערוגות הבהירות של השחור התעורר לפתע לחיים, והוא בדרכו ל-ז6 משם יפעיל לחץ חזק מאוד על עמדת הלבן. הרץ הזה נחשב בדרך כלל לאחת מבעיותיו העיקריות של השחור בהגנה הצרפתית, כיוון שהוא נוטה להיות חסום על ידי הרגלים שלו וצריך לעתים קרובות להישאר בתפקיד פאסיבי – אבל מצד שני יש לו חלק חשוב בייצוב העמדה, ובמקרים בהם הוא מצליח להפוך לאקטיבי הוא משפיע לעתים באופן מכריע על המשחק. (מבחינה זו, הוא מקביל במידה רבה לרץ הערוגות הכהות הניצב על ז7 בהגנה ההודית של המלך.)

מכל מקום, בעמדת הדיאגרמה מצבו של הלבן כבר קריטי ממש, שכן התייצבות הרץ על ז6 תיצור לחץ חזק מאוד על ג2 (הפרש שהיה על ה3 והגן על הערוגה הזו בדיוק נטש את העמדה שלו), בשילוב עם איום אחר – ר-ז5, המנצל את ריתוק הרגלי על ו4 (בשל עמדת המלכה הלבנה מול הצריח השחור) ותוקף אותו. למשל: 23.פ-ה3 ר-ז5 24.צ-ו3 (כדי להגן על ו4) ר-ח5.

במקום להגן על ג2, רובסון ניסה איפוא להשיג משחק נגדי כלשהו על ידי 23.פ-ו6+, כשהוא טומן בכך מלכודת לשחור – אם זה ינסה לזכות בכלי עם 23…ז:ו6?, הלבן יוכל לכפות שח נצחי באמצעות 24.צ-ז1+ ר-ז6 (24…מ-ח8?? 25.צ:ח7+! מ:ח7 26.מה-ח4+ ומט) 25.צ:ח7! מ:ח7 26.מה-ח4+ מ-ז7 27.צ:ז6+ מ:ז6 28.מה-ז4+ וכו'. אבל וובק לכד את הפרש עם הרץ, והמשחק נמשך 23…ר:ו6 24.ה:ו6 ר-ז6 25.ו:ז7 צ-ו7 (כדי לא לאבד את הצריח) 26.ר-ה5 (מנצל את פינוי הערוגה על ידי הרגלי כדי להציב את הרץ בעמדה טובה יותר ולחזק את ו4).

וכאן השחור היה יכול פשוט להכות על ג2 (26…צ:ג2+) ולזכות במלכה תמורת צריח ורץ – אין ספק שהדבר היה מקנה לו יתרון, אבל לא בטוח אם זה היה מספיק לניצחון. במקום זאת, וובק ביצע את המסע המרהיב של המשחק, המגביר עוד יותר את הלחץ על עמדת הלבן –26…מה-ז5!!:

המלכה מוצבת על ערוגה בה ניתן להכות אותה עם רגלי – אלא שדבר זה יוביל כמובן גם לנפילת המלכה הלבנה על ו2 ובעקבות זאת חדירה מכרעת של הצריח השחור, כפי שניתן לראות בהסתעפות שבלוח החי. ולא מדובר רק במסע ראווה – הוא גם יוצר איומים קונקרטיים מאוד: להכות את הרץ הלבן על ה5 וכן להגביר את הלחץ על ג2 ועמדת המלך הלבן בעקבות הצבת המלכה ב-ו5. דבר המסייע בהקשר זה לשחור הוא הימצאותם על הלוח של רצים שוני מסלול, כיוון שהרץ הלבן אינו יכול לעזור בהגנה על הערוגות הבהירות (דוגמה טובה לכך שבמשחק האמצע רצים שוני מסלול יכולים דווקא לעזור לצד המתקיף, למרות שבסיומים הם לרוב מגבירים את הסיכוי לתיקו).

רובסון הגן על הרץ עם 27.צ-ה3 (27.צ-ה1? מפסיד מיד ל-27…מה-ו5 עם איום כפול על ג2 ועל הצריח ב-ח3), כשהצריח הזה גם יכול לעבור ל-ה2 כדי לתמוך ב-ג2 במקרה של …מה-ו5 מצד השחור. וובק בחר איפוא להכות כעת את הרגלי על ג2 עם 27…ר:ג2, כיוון שלאחר חילופים על הערוגה הזו הלבן יפסיד את הצריח ב-ח1 לשח מלכה על ז2. המשחק נמשך 28.מ-ד2 (כדי לסלק את המלך מאיומי הצריח השחור בטור שנפתח) 28…ר-ז6 29.צ-ג1 (להגן מפני האיום …צ-ג2+) 29…צ:ג1 30.צ:ג1 מה-ו5. המלכה השחורה שניצבה לא פחות מארבעה מסעים על ז5, הערוגה בה ניתן היה להכות אותה עם רגלי, עוברת כעת ל-ו5 כדי להפעיל לחץ ישיר יותר על המלך הלבן לאורך האלכסון ח7-ב1. לאחר 31.מה-ה2:

 וובק שיחק מסע מצוין נוסף – 31…ד4!, המנצל את העובדה שהכאת הרגלי עם 32.ר:ד4 תאפשר שח צריח קטלני על ג7. הצטרפות הרגלי השחור המתקדם להתקפה הכריעה את המשחק תוך מספר מסעים, כפי שניתן לראות בלוח החי.

**********

בסיבוב השני נוטים להצטמצם פערי הרמות בין היריבים: המנצח במשחק בין המדורגים 1 ו-128 משחק נגד המנצח בין מדורגים 64 ו-65 וכן הלאה, ויש לזכור כי עד המדורג ה-65 לערך מדובר בשחקנים מהטופ-100 העולמי. המודח הבולט של הסיבוב הזה היה ארוניאן (מדורג מס' 9), שכזכור הצטיין לאחרונה בגביע סינקפילד, אבל הפסיד לאלכסנדר ארשצ'נקו מאוקראינה בצמד המשחקים המהירים הראשון של שובר השוויון. עוד מודח בולט היה האריקרישנה, השחקן ההודי מס' 2 אחרי אנאנד (ומדורג 14) שהפסיד לבן ארצו סתוראמאן (אחד מהצעירים חברי הנבחרת ההודית שזכתה במדליית הארד באולימפיאדה האחרונה).

אבל בסך הכל, לא פחות מ-24 מתוך ה-32 ששרדו את שני הסיבובים הראשונים היו "אמורים" להיות שם לפי דירוג מד הכושר שלהם, ועוד שניים קרובים מאוד (לה קוואנג ליאם [מס' 37] שניצח את ויטיוגוב [28], ונפומניצ'י [34] שניצח את פרסינה [31]). רק שישה אפשר בינתיים להגדיר ממש כהפתעות – לו שנגליי מסין (97), קובאליוב מקנדה (94), גוסיינוב האזרי (89), סתוראמאן (78), ארשצ'נקו (56) וגרנדה זוניגה (52), רב האמן הפרואני הותיק – שלמעשה לא ניצח עדיין בעצמו אף אחד שלא היה "אמור" לנצח, אלא נהנה מיריב נוח יחסית בסיבוב השני בדמות הצ'יליאני שהדיח את גלפנד, ולא התקשה במיוחד לגבור עליו.

הסיבוב השני גם סימן את יציאתם של כל השחקנים הישראלים מהתחרות. נבאתי (מדורג 104) הודח כצפוי כבר בסיבוב הראשון על ידי נבארה (25), בעוד שסמירין (48) ורודשטיין (42) ניצחו בסיבוב הזה. אבל בסיבוב השני הם כבר נתקלו ביריבים חזקים יותר – רג'אבוב ואיבנצ'וק, בהתאמה – והפסידו.

והנה תחבולה יפה במיוחד מהמשחק שהכריע את הדו-קרב בין דינג לירן, השחקן הסיני הבכיר כיום, לארנסטו אינרקייב:

לוח ניתוח מספר 12857 : לירן - אינרקייב

דינג לירן - ארנסטו אינרקייב

במסעו האחרון השחור תקף את הפרש הלבן על ו4, אבל דינג לירן לא ראה צורך לסגת איתו אלא המשיך בהתקפה על אגף המלך:27.ר-ב3 (מאיים על המלכה השחורה) 27…מה-ה8 (המלכה צריכה להמשיך להגן מפני פ-ז6 מצד הלבן) 28.מה-ח6! (מכין את הכפלת הכלים הכבדים על הטור ח' עם איומי מט) 28…מה:ה4 29.צ-ח3! וכעת הלבן מאיים פ-ז6 למרות שהמלכה השחורה שומרת על הערוגה הזו, כי אם תכה המלכה השחורה את הפרש היא תילכד על ידי המלכה הלבנה, שתהיה מוגנת בזכות ריתוק הרגלי ח' השחור.

כאן נותרה מאחורי הקלעים ההסתעפות היפה ביותר, שהיתה מתרחשת אם השחור היה לוכד את הפרש: 29…ז:ו4 30.צ:ו4 מה-ב1+ (נקודת מפתח היא שהמלכה השחורה, הנרדפת על ידי כלי הלבן, צריכה להישאר על האלכסון ב1-ח7 כדי להגן מפני איום המט) 31.צ-ו1 מה-ה4 32.צ-ח4 מה-ד3 33.ר-ג4! מה-ג2 34.ר-א2 (מכין ר-ב1) – וכעת לשחור יש אמנם דרך להציל את המלכה עם 34…צ:ד4 35.ר-ב1 צ:ח4 36.מה:ח4 פ-ו5 (תוקף את המלכה הלבנה וחוסם את איום המט על האלכסון) 37.מה-ח3 מה-ג4; אלא שאחרי 38.ר:ו5 השחור מאבד כלי, בגלל ההתקפה הכפולה על ח7 ו-ג8.

במקום זאת, אינרקייב בחר להגן מפני האיום של פ-ז6 עם 29…פ-ה7, ואיפשר ללבן לנצח על ידי תימרון פשוט יותר, אם כי יפה גם הוא –30.ר-ג2! מה:ג2 31.פ-ד3, וכעת נתיב ההגנה של המלכה השחורה על ח7 נחסם. 31…מ-ז8 (כדי לברוח מהמט) 32.מה:ח7+ מ-ו7 33.פ-ה5+ ובמסע הבא הלבן היכה את המלכה השחורה על ג2, ונותר ביתרון חומרי מכריע של מלכה מול שני פרשים.

**********

הנה מפגשי הסיבוב השלישי (בסוגריים דירוג השחקנים; המנצחים בכל שני דו-קרבות הרשומים זה לצד זה יפגשו בשמינית הגמר):

טופלוב (1) – לו שאנגליי (97); סוידלר (16) – רג'אבוב (17)

ווי אי (24) – ארשצ'נקו (56); דינג לירן (8) – גוסיינוב (89)

סו (5) – לה (37); תומשבסקי (12) – ושייה לגרב (21)

וויטאשק (20) – גרנדה זוניגה (52); גירי (4) – לקו (29)

קרואנה (3) – קובאליוב (94); ממדיארוב – סתוראמאן (78)

קריאקין (11) – יו יאנגיי (22); קרמניק (6) – אנדרייקין (27) [שחזור של גמר הגביע הקודם]

גרישצ'וק (7) – אליאנוב (26); יאקובנקו (10) – איבנצ'וק (23)

אדמס (15) – דומינגז (18); נקמורה (2) – נפומניצ'י (34).

המשחקים מתחילים כל יום ב-13:00 לפי שעון ישראל; שידור ישיר שלהם (עם פרשנות של אמיל סוטובסקי ויבגני מירושניצ'נקו) ניתן לראות כאן.

ונסיים במילותיו מעוררות ההשראה של רב האמן הלטבי איגור קובלנקו, ממודחי הסיבוב הראשון:

СПАСИБО ВСЕМ, КТО ЗА МЕНЯ БОЛЕЛ! ИГРАЛ УЖАСНО, НО Я ЗНАЮ ЧТО МОГУ И ЕЩЕ ХУЖЕ…ДО НОВЫХ ВСТРЕЧ, ЗАВТРА НОВЫЙ ДЕНЬ- НОВЫЕ ВЕРШИНЫ.

— KovalenkoIgor (@KovalenkoIg) September 12, 2015

(לאחר שהוא מודה לכל אלה שעודדו אותו): "שיחקתי נורא, אבל אני יודע שאני מסוגל לשחק הרבה יותר גרוע"