סדקים בחומת ברלין

מאת: אייל סגל   עדכון אחרון: 11/12/2015 10:37   דירוג הצופים: טרם ניתן   דירוג הצופה שלך: טרם ניתן

אחת ההגנות הסולידיות ביותר של השחור מתחילה אולי להתערער

מתוך הבלוג של אייל סגל בדה באזר

http://debuzzer.com/segal/63290

אחת ההגנות הפופולריות ביותר כיום מול 1.ה4, וזו שנחשבת כבר מספר שנים ברמות הגבוהות כגורמת ללבן את כאב הראש הגדול ביותר, היא הסתעפות ברלין בפתיחה הספרדית – 1…ה5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ב5 פ-ו6 (במקום המסע ה"קלאסי" 3…א6, המוביל למה שהיתה פעם ההסתעפות הראשית בפתיחה זו). באופן ספציפי יותר, מדובר בהמשך המוביל לחילופי מלכות מהירים שזכה לכינוי "חומת ברלין"; עמדת המוצא שלה מתקבלת לאחר המסעים 4. 0-0 פ:ה4 5.ד4 פ-ד6 6.ר:ג6 ד:ג6 7.ד:ה5 פ-ו5 8.מה:ד8+ מ:ד8:

(כדאי לשים לב שבהסתעפות ה"קלאסית", לאחר 3…א6 4.ר-א4, השחור כבר אינו יכול להגיע למערך כזה כיוון שהמסע …פ-ד6 אינו נעשה יותר תוך איום על הרץ ב-ב5 ולכן הופך לחסר טעם)

במשך זמן רב ההסתעפות הזו נחשבה למפוקפקת מאוד מבחינת השחור, כיוון שכבר עם המסעים הראשונים הוא מקבל על עצמו נחיתות עמדתית הנובעת ממספר גורמים: א. בעקבות החילופים במסע השישי, ללבן מבנה רגלים עדיף – לשני הצדדים יתרון מספרי של ארבעה רגלים מול שלושה באחד האגפים, אבל ללבן קל יותר כעיקרון לנצל את היתרון שלו באגף המלך, בגלל הכפלת הרגלים השחורים באגף המלכה (על הטור ג'); ב. בעקבות המסע השביעי, הלבן מקבל רגלי קדמי על ה5 המעניק לו יתרון במרחב; ג. בעקבות חילופי המלכות במסע השמיני, השחור מאבד את זכות ההצרחה ולכן עשוי להיתקל בבעיות מסוימות מבחינת בטיחות המלך (ישנה עדיין כמות גדולה של כלים על הלוח, כך שמדובר יותר במשחק אמצע ללא מלכות מאשר בסיום), וכן מבחינת פיתוח הכלים (במיוחד הצריח על ח8).

מי ששיפר באופן דרמטי את המוניטין של המערך הזה עבור השחור היה ולדימיר קרמניק, בדו-קרב ששיחק על אליפות העולם מול קספרוב ב-2000. בדו-קרב במתכונת של הטוב מ-16 משחקים, קרמניק ניצח 0-2 במשחקים מכריעים עם 13 תוצאות תיקו, כלומר בלי שהפסיד אפילו פעם אחת. הגנת ברלין, ששימשה אותו בארבעה מתוך שמונה המשחקים שלו בשחור, מילאה בהקשר זה תפקיד חשוב מאוד: קספרוב לא הצליח להשיג נגדה שום דבר ממשי, וגם לא הפגין מספיק תושייה וגמישות תוך כדי הדו-קרב כדי למצוא פתיחה אלטרנטיבית שתשמש אותו כנשק רציני. המשחק האחרון ששוחק בהגנה הזו במהלך הדו-קרב היה מס' 13, ומבחינה מסויימת ניתן לראות בו את נקודת השפל הנמוכה ביותר בקריירה של קספרוב, כיוון שהוא מעיד כי בשלב זה כבר נשבר מבחינה פסיכולוגית; במצב של פיגור בשני משחקים וכשהוא צריך באופן נואש ניצחון כדי שיהיה לו סיכוי להגן על תואר אלוף העולם, קספרוב הסכים – בלבן – לתיקו ב-14 מסעים בלבד.

קספרוב, אגב, הצליח בסופו של דבר לזכות במשחק נגד קרמניק בהגנה הזו – אבל זה היה שנה מאוחר מדי, בטורניר אסטאנה 2001.

למרבה העניין, קרמניק עצמו לא המשיך להשתמש בחומת ברלין כהגנה העיקרית שלו מול 1.ה4 באופן עקבי לאחר הדו-קרב. היו מספר שנים שבהם מילאה את התפקיד הזה הגנת פטרוב (1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ו6) – אבל החל מסוף 2010, בעקבות כמה משחקים בעייתיים שהיו לו בפטרוב, קרמניק חזר להגנת ברלין ושוב הפגין (בעזרת חידושים ושיפורים שונים) עד כמה היא יכולה להיות סולידית, מה שכנראה תרם מאוד לעלייה מחודשת בפופולריות שלה.

להגנה הזו יש אופי מסתורי למדי מכמה בחינות עבור הרבה חובבי שחמט. היא מובילה לעמדות שונות לגמרי מעמדות טיפוסיות לפתיחה הספרדית במרבית ההסתעפויות שלה. על פני השטח חומת ברלין נראית, כאמור, בלתי נוחה לשחור, אבל הניסיון הראה שבמשחק מדויק הוא מצליח לעתים קרובות להסתדר. חילופי המלכות המוקדמים נראים כמוציאים הרבה מהעוקץ הטקטי כבר בשלב מוקדם, מה שמוביל באופן טיפוסי ל"ייבוש" המשחק ולהרבה מאוד תימרונים של שני הצדדים שחלקם הגדול אינו מובן בקלות – במיוחד כיוון שהרבה הסתעפויות של ההגנה דומות מאוד זו לזו וההבדלים ביניהן דקים מאוד. מיג גרינגרד, בעל בלוג השחמט המצויין The Daily Dirt (שכבר אינו פעיל מספר שנים), תאר פעם באופן הבא את מה שהרבה חובבי שחמט מרגישים מן הסתם ביחס לפתיחה בהקשר זה:

All these positions look the same to me and they all make me want to kill myself. The minute shuffling of the minor pieces, the mincing steps of the queenside pawns, it's a horrific business

 **********

אחת הדרכים להתמודד עם חומת ברלין היא כמובן להימנע ממנה – בין אם על ידי הימנעות מ-1.ה4 מלכתחילה, הימנעות מכניסה לפתיחה הספרדית במסע השלישי עם 3.ר-ב5, או בחירת הסתעפות אחרת בהגנת ברלין עצמה (בעיקר 4.ד3 או 5.צ-ה1). אבל לא מעט שחקני צמרת משקיעים מאמצים רבים בהתמודדות ישירה עם האתגר, ודומה שבזמן האחרון אחוז ההצלחות נגד ההגנה עולה. המחשה ברורה לכך סיפקה אליפות אירופה לקבוצות שהסתימה בשבוע שעבר – היו בה מספר משחקים בהם נוצחו בשחור שחקנים חזקים מאוד, ולגבי חלקם גם ניתן לומר שהתוצאה הסופית שלהם קשורה באופן ישיר לעמדה שהתקבלה משלב הפתיחה.

ברצוני להתבונן בשניים מהמשחקים הללו; בכל אחד מהם מעורב, אגב, שחקן שנמנה על צוות העוזרים של קרלסן בדו-קרב האחרון על אליפות העולם, בו שוב מילאה הפתיחה הזו תפקיד מרכזי (אדמס מהצד המנצח במשחק הראשון; פרסינה מהצד המפסיד במשחק השני). אף אחד מהם אינו מהווה "סתירה" לפתיחה כולה, וכנראה גם לא לאיזו הסתעפות ראשית שלה – ניתן בהחלט למצוא נקודות בהן השחור היה יכול לשפר את משחקו. אבל שני המשחקים ממחישים היטב את הסכנות הטמונות בפתיחה עבור השחור אם אינו מדייק לגמרי – כך שהצטברות של משחקים כאלה עשויה בסופו של דבר להעמיד בסימן שאלה את הערך המעשי שלה.

לוח ניתוח מספר 12888 : אדמס-ארוניון

מייקל אדמס - לבון ארוניאן

אחת מההחלטות החשובות הניצבות בפני השחור היא מה לעשות עם הרגלי ח'. ניתן לקדם אותו ל-ח6, וכך למנוע הצבת כלי לבן ב-ז5; אבל מצד שני השחור מקל בכך על הלבן לקדם את הרגלים שלו באגף המלך (כדי לנסות ולנצל את היתרון המספרי שלו שם). לעומת זאת, ניתן לקדם את הרגלי ל-ח5, כפי שעשה ארוניאן במשחק הנוכחי (זהו רעיון חדש יותר, מאלה ששוכללו על ידי קרמניק מאז שהחל להשתמש בפתיחה שוב ב-2010). באופן כזה השחור מקשה על קידום הרגלי הלבן ל-ז4 וקידום רגלי אגף המלך בכלל – אבל מצד שני, מחליש את הערוגה ז5 ומאפשר ללבן להציב שם כלי שעשוי להטריד את השחור.

דבר זה אכן קרה במשחק הנוכחי, וארוניאן שיחק 17…צ-ח5?! כדי לסלק מהערוגה הזו את הרץ הלבן; אבל הדבר התגלה כהחלטה מפוקפקת, כיוון שהציב את הצריח השחור בעמדה לא נוחה. אדמס החליף תחילה רצים על ה7, מה שהוביל לעמדה שכבר התקבלה מוקדם יותר השנה במשחק רנה – מאלאחוב מאליפות אירופה למועדונים. שם הלבן שיחק באופן לא יעיל ונתן לשחור זמן להתארגן ולהשוות לאחר 19.ב4 צ-ד8 20.צ-א3 א6 21.צ-ד3 צ(ח)-ח8. אדמס שיפר את משחקו של הלבן עם המסע החזק (אם כי גם הטבעי מאוד) 19.צ(ה)-ד1!

הכפלת הצריחים על הטור ד' מכינה את המסע ג4 שנועד לערער את מערך הרגלים של השחור (וזאת לאחר שהשחור שיפר לכאורה את מבנה הרגלים שלו כש"יישר" את הרגלים הכפולים עם החילופים על ד5 במסע ה-14). כעת ניכר חסרונו של הצריח ב-ח5 על השורה האחורית – כיוון שלאחר 19…צ-ד8 20.ג4 הצריח השחור על ד8 מוגן רק פעם אחת ובעקבות זאת הרגלי על ד5 מרותק ולא ניתן להכות איתו על ג4. חשוב לציין שגם אם הצריח השחור לא היה ניצב ב-ד8 לא היה טוב להכות על ג4, בגלל פלישת הצריח הלבן ל-ד7.

ארוניאן נאלץ איפוא לקדם את הרגלי שלו ל-ד4 כדי לא להפסיד רגלי מייד (לכידת הרגלי על ד4 תוביל לנפילת זה הלבן על ה5), וגם "הצליח" לקדם את הרגלי הסמוך ל-ג5 כדי לתמוך בו; אבל לאחר ב4 מצד הלבן וחילופים על ג5 נוצרה עמדה בה לשחור שתי חולשות רגלים פוטנציאליות, על א7 ו-ג5, ואחד הצריחים שלו עדיין מחוץ למשחק:

אדמס המשיך כאן 25.פ-ה1! כדי להביא את הפרש ל-ד3 ולהפעיל לחץ על הרגלי השחור ב-ג5; ארוניאן מצידו החמיץ הזדמנות (אחרונה) להשיג משחק נגדי אקטיבי עם 25…ו6, כדי לעקור את הרגלי הלבן מ-ה5 וכך לאפשר לפרש השחור לשפר את עמדתו ולהתייצב על ד6. במקום זאת הוא שיחק 25…צ-ח6, כדי להביא את הצריח ל-ג6 ולסייע בהגנה על ג5, ונקלע לעמדה פסיבית לחלוטין.

המסע 27.צ-ב1 השתלט על הטור הפתוח ב' תוך שהוא מכין חדירה לעמדת השחור דרך ב8, וכאן ארוניאן ביצע את הטעות האחרונה (בעמדה שכבר היתה קשה מאוד) – 27…צ(ד)-ג7? (היה עדיף 27…א6). אדמס הגיב ב-28.פ-ו4! – הפרש הלבן משפר את עמדתו תוך רווח זמן ומאיים לזכות בטיב עם שח על ד5; בשילוב עם חדירת הצריח הלבן דרך הטור ב', הדבר הוביל לשיתוק מוחלט של עמדת השחור תוך מספר מסעים:

בעמדת הדיאגרמה, המסע 32.צ-ו3 עם האיום הישיר צ-ו6+ כבר זוכה בחומר ומספיק כנראה להכריע את המשחק; אבל אדמס הבחין כי השחור חסר אונים ואין לו למעשה שום מסע מועיל, ולכן לא מיהר אלא החל פשוט לשפר את עמדת המלך עם 32.מ-ה2. משחק החתול והעכבר נמשך כשארוניאן הגיב ב-32…צ-ב6 המציע טיב, ואדמס סירב לקחת אותו מייד אלא המשיך לשפר את עמדת מלכו. כמה מסעים לאחר מכן אדמס זכה בטיב על ב6 בנסיבות עוד יותר טובות, ולאחר מספר מסעים נוספים ארוניאן נכנע בעמדה חסרת תקווה, בה כבר איבד שני רגלים בנוסף לטיב.

http://livestream.com/accounts/5590555/events/4503945/videos/104751375

לוח ניתוח מספר 12887 : גרישצ'וק-פרסינה

אלכסנדר גרישצ'טק - לורן פרסינה

המשחק השני היה גם בעל חשיבות רבה בהקשר הרחב יותר של התחרות, כיוון שהכריע במפגש הצמרת בין רוסיה לצרפת. מעניין שפרסינה, שהפסיד במשחק הזה, היה בסיבוב שלפני כן אחד המנצחים מול חומת ברלין מהצד הלבן במשחק נגד אליאנוב – אם כי שם השחור השיג שוויון גמור מהפתיחה והפסיד בגלל עיוורון טקטי בשלב מאוחר.

המסע 15.ר-ב2 של גרישצ'וק הוביל לעמדה שכבר התקבלה לפני מספר חודשים במשחק בין קרואנה לקרלסן בטורניר העל בנורבגיה. קרלסן,שהפסיד באותו משחק, בחר בתוכנית שכללה תמרון ארוך של הפרש והיתה כנראה לא כל כך מוצלחת – 15…פ-ד5 16.ג4 פ-ב4 ולאחר מכן הפרש המשיך ל-א6 ו-ג5. פרסינה, לעומת זאת, שיחק 15…א6 המונע את ב5 מהפרש הלבן, כדי להכין קידום רגלי ל-ג5. לאחר עוד מספר תימרונים, הגיע רגע קריטי כאשר גרישצ'וק שיחק 20.ה6!?:

פריצת הרגלי הזו היא מסע תמאטי בעמדות של חומת ברלין, כיוון שהלבן פותח באופן כזה קוים לכליו ולעתים גם מפעיל באופן ישיר לחץ על עמדת השחור באמצעות הרגלי. ניתן למצוא אותה בלא מעט משחקים בהם הלבן זכה בפתיחה הזו – כגון קספרוב-קרמניק וקרואנה-קרלסן שכבר הוזכרו למעלה – וגם כאן היא התבררה כאפקטיבית, אם כי נראה שבמשחק מדויק לגמרי השחור היה יכול להתגונן בהצלחה.

פרסינה היה צריך לא לפחד להכות כאן את הרגלי ולהמשיך 20…פ:ה6!; הלבן אמנם מחזיר לעצמו את הרגלי שהקריב ואף זוכה ברגלי נוסף לאחר 21.צ-ה1 מ-ד7 22.פ-ה5+ מ-ה8 23.פ:ו7 מ:ו7 24.פ:ה6 ר-ד6 (מגן גם על ג7 וגם מפני שח על ד8) 25.פ:ז7, אבל לאחר 25…צ-ז8 26.פ-ח5 צ-ה8! כלי השחור אקטיביים וצמד הרצים מעניק לו פיצוי מספיק עבור הרגלי.

במקום זאת, הוא שיחק 20…ו6?!, מסע שמותיר את הרגלי הלבן בעמדה חזקה מאוד על ה6, ולאחר 21.צ-ג1 ר-ו5? (היה עדיף לסגת עם הרץ ל-ח7) כבר נקלע לעמדה קשה מאוד, כיוון שמיקומו של הרץ ב-ו5 איפשר ללבן להרויח זמן באמצעות תקיפת הרץ עם פ-ח4 – מסע שגם מפנה את הדרך לקידום הרגלי ו'. לאחר מסעו ה-24 של השחור התקבלה עמדה בה הרץ (שהאלכסון הארוך נפתח עבורו בעקבות קידום הרגלי ל-ה6) ושני הפרשים הלבנים מפעילים לחץ כבד על אגף המלך השחור:

כמו במשחק הקודם, ניתן לראות שלשחור יש בעיות עם הצריח של אגף המלך. כאן הוא נקלע לעמדה פסיבית ביותר כדי להגן על הרגלי ב-ז7, שהותקף במסע הקודם על ידי הפרש הלבן. (ניסיון להגן על הרגלי הזה עם 24…צ-ז8 היה מאפשר 25.ר:ו6!, בעוד שלאחר 24…צ-ח725.ר:ו6? אינו טוב בגלל 25…ז:ו6 26.פ:ו6+ מ-ו8 29.פ:ח7+ ר:ח7 והמלך השחור במקום כדי להגן מפני 30.ה7.)

הלבן קיבל איפוא הזדמנות טובה לנצל את יתרון הרגלים המספרי שלו באגף המלך ולבסס שרשרת רגלים חזקה המשתקת כמעט לחלוטין את עמדת השחור, עם 25.ו4! שלווה בקידום רגלים ל-ז4 ו-ו5 במסעים הבאים. (במשחק זה השחור בחר להציב את הרגלי ח' שלו ב-ח6 ולא ח5 כמו במשחק הקודם, מה שהקל על הלבן לקדם את הרגלים שלו באופן כזה.)

מספר מסעים לאחר מכן, היה נראה ברגע מסויים שהלבן טעה ואיפשר לשחור להשתחרר תוך זכייה ברגלי עם 34…פ:ה6 35.ו:ה6 ר:ז6, אבל לאחר 36.צ-א8+ מ-ב7 37.צ-ז8 הסתבר שהשחור עדיין חסר אונים:

37…ר:ח5 38.ז:ח5, למשל, מוביל לעמדה בה הצריח השחור משותק וחדירת המלך המלך הלבן דרך ו5 מכריעה את המשחק. פרסינה ניסה להחזיר רגלי עם 37…ו5 כדי להשתחרר קצת, אבל זה לא עזר ומספר מסעים לאחר מכן גרישצ'וק כפה את פישוט העמדה לסיום רצים זכוי עם42.צ-ז7!.