זה עדיין קודם כל קרלסן ואחר כך כל האחרים.
תחילה, בהתאם למסורת, כרוניקה קצרה של הטורנירים המרכזיים שהתקיימו בשנה שחלפה (כללתי כאלה עם מד-כושר משתתפים ממוצע של 2720 ומעלה) והזוכים בהם:
וייק אן זה (Tata Steel) – קרלסן (14 שחקנים, 13 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2746)
באדן באדן (גרנקה) – קרלסן (8 שחקנים, 7 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2750; קרלסן גובר על ניידיץ' בפלייאוף)
ציריך – נקמורה (6 שחקנים, 5 סיבובים קלאסיים + 5 מהירים; מד כושר ממוצע: 2784; אנאנד זוכה בחלק הקלאסי, הוא ונקמורה מסיימים עם מאזן שווה בסיכום שני החלקים, ונקמורה זוכה בפלייאוף)
גרנד פרי טביליסי – תומשבסקי (הטורניר השלישי בסידרת הגרנד פרי 2014-15; 12 שחקנים, 11 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2744)
הטורניר לזכר גשימוב – קרלסן (10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2773)
גרנד פרי חנטי מנסיסק – קרואנה, נקמורה ויאקובנקו (הטורניר הרביעי והאחרון בסידרת הגרנד פרי 2014-15; 12 שחקנים, 11 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2755)
סטוונגר (Norway Chess) – טופלוב (הטורניר הראשון בסידרת הגרנד טור 2015; 10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2782)
דורטמונד – קרואנה (8 שחקנים, 7 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2724)
ביל – ושייה לגרב (6 שחקנים, 10 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2720)
גביע סינקפילד – ארוניאן (הטורניר השני בסידרת הגרנד טור 2015; 10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2795)
בילבאו – סו (4 שחקנים, 6 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2786; סו גובר על גירי בפלייאוף)
לונדון – קרלסן (הטורניר השלישי והאחרון בסידרת הגרנד טור 2015; 10 שחקנים, 9 סיבובים; מד כושר ממוצע: 2785; ושייה לגרב גובר על גירי ב"חצי גמר" הפלייאוף, קרלסן גובר על ושייה לגרב ב"גמר", וזוכה כתוצאה מכך בטורניר ובסידרה כולה)
ראויים גם לציון גביע העולם, התחרות הדרמטית ביותר של השנה, שבה זכה קריאקין; אליפות העולם השנתית בשחמט מהיר – בה זכה קרלסן שנה שנייה ברצף (כסף – נפומניצ'י, ארד – רג'בוב), וזו בבליץ – בה זכה גרישצ'וק בפעם השלישית בקריירה (כסף – ושייה לגרב, ארד – קרמניק). לרשימת הישגיו של קרלסן ניתן לצרף את הזכייה בתחרות הפתוחה הסופר-חזקה בקטאר, לאחר שגבר בפלייאוף על יו יאנגיי, הזוכה ב-2014. התחרויות הקבוצתיות החשובות ביותר היו אליפות העולם – בה הפגינו הסינים שוב את כוחם (לאחר הזכייה באולימפיאדה ב-2014), ואליפות אירופה – בה זכו באופן כמעט מפתיע הרוסים (שעל הניר הם תמיד פיבוריטים, אבל כבר הרגילו אותנו לצפות מהם לכשלונות בתחרויות קבוצתיות).
לא היו תחרות מועמדים (כמו בשנתיים הקודמות) או דו קרב על אליפות העולם (כמו בשלוש השנים הקודמות) – הסיבה לכך היא שישנו ניסיון לייצב את הסבב על קצב של דו קרב אליפות עולם פעם בשנתיים. ההאצה של שני הסבבים האחרונים נבעה כנראה מניסיון לתקן את ההשלכות של העיכובים הרבים שהיו במהלך סבב אליפות העולם שנגרר מ-2008 עד 2012 (והסתיים בדו קרב בין אנאנד לגלפנד) – עיכובים שהוציאו מסינכרוניזציה את המרכיבים השונים של הסבב (בעיקר הגרנד פרי וגביע העולם).
**********
באשר לבחירת שחקן השנה – זה אולי כבר מתחיל לשעמם, אבל לאור רשימת ההישגים קשה לחשוב על מועמד רציני מלבד קרלסן. עם זאת, למרות שהוא עדיין מעל כל השאר, באופן כולל ניתן לומר ש-2015 היתה מבחינתו חלשה יותר משנים קודמות. כל שחקן אחר היה שמח לשנה "חלשה" כזו, אבל אנו מדברים כאן על הסטנדרטים שהציב קרלסן עצמו. הנה השוואה של השנה האחרונה עם שלוש השנים שלפניה על פי שני נתונים: ה-TPR השנתי (כלומר רמת מד הכושר של הביצועים השנתיים, שבניגוד למד הכושר הרשמי אינה מושפעת מנתוני שנים קודמות) ומספר ההפסדים ביחס לכמות המשחקים הכוללת:
2012: 2869; 2 הפסדים ב-50 משחקים קלאסיים (4%)
2013: 2880; 4 ב-61 (6.5%)
2014: 2855; 6 ב-55 (10.9%)
2015: 2831; 10 ב-72 (13.9%)
למעשה, ניתן לחלק את 2015 של קרלסן לשלושה חלקים. הוא התחיל את השנה בצורה טובה מאוד כשהוא זוכה בשלושה טורנירים רצופים (מביניהם, בזה לזכר גשימוב באופן משכנע במיוחד – בפער נקודה שלמה מהמקום השני). לאחר מכן באה תקופה פחות מוצלחת, שהחלה בהופעה איומה ביחס לסטנדרטים של קרלסן בטורניר ה"ביתי" בנורבגיה, כשהוא מסיים במחצית התחתונה של הטבלה עם מאזן שלילי (כלומר, יותר הפסדים מאשר נצחונות) ו-TPR נמוך מ-2700 – זאת לאחר שהרגיל אותנו תקופה ארוכה לכך שגם בטורניר לא מוצלח הוא מסיים שני. והיתה גם הופעה מאוד לא מוצלחת בנבחרת נורבגיה במסגרת אליפות אירופה לקבוצות – אם כי זו כבר מתחברת למסורת של הופעות לא טובות במסגרות קבוצתיות. עם זאת, במהלך אותה תקופה קרלסן גם זכה באליפות העולם בשחמט מהיר וסיים במקום שני בגביע סינקפילד (מקום שני-חמישי משותף בנקודות; שוברי השוויון היו כרגיל לטובתו).
החלק השלישי היה סיום טוב של השנה, עם זכייה בטורניר לונדון ובעקבות זאת בסידרת הגרנד טור היוקרתית כולה – סידרה שכאשר מתבוננים במהלכה הכולל ניתן לומר שקרלסן זכה בה ללא הפגנת דומיננטיות כוללת אלא בזכות התעלות ברגעים המכריעים וכן שוברי השוויון שעבדו עבורו שעות נוספות (על מה שקרה בלונדון בהקשר זה ארחיב עוד למטה, ב"פארסת השנה"). הדובדבן על הקצפת היה זכייה בתחרות הפתוחה בקטאר, תוך הפגנת משחק התקפי-טקטי מלא אדרנלין מסוג שלרוב אינו נחשב טיפוסי לסגנונו של קרלסן (במיוחד המשחקים בסיבובים 5-3 נגד יופה, דודה ולי צ'או) – דבר הקשור בפורמט השוויצרי של התחרות, שבמסגרתו התמודד עם יריבים בעלי מד כושר נמוך יותר מאלה שהוא רגיל לשחק מולם בטורניר העל ה"סגורים" והיה צריך לצבור מספר רב יותר של נצחונות כדי לזכות.
ואם קרלסן הוא מספר 1, ניתן גם לומר שלא התבסס מספר 2 ברור. לקרואנה, שלקראת סוף 2014 הצטייר כמי שיכול למלא את התפקיד הזה, היתה סידרה של תוצאות לא מרשימות במיוחד והוא חזר להיראות כשחקן טופ-10 "מהשורה". כמובן שגם זה אינו מבוטל ובהחלט היו לו הישגים ראויים לציון במהלך 2015 – בראש ובראשונה הבטחת ההשתתפות בתחרות המועמדים בזכות הזכייה בסידרת הגרנד פרי, וכן ניצחון מרשים בדורטמונד.
מישהו שהמניות שלו עלו בהקשר זה באופן משמעותי במהלך השנה שחלפה הוא אניש גירי בן ה-21. הוא לא הצליח אמנם לזכות באף טורניר חשוב, אבל היה מאוד קרוב לכך פעמיים (בבילבאו ולונדון), ובזכות סידרה עקבית של תוצאות טובות ביסס מד כושר גבוה שהעלה גם אותו לתחרות המועמדים. הוא התבלט בהפגנת סולידיות רבה מאוד – בתחרות בקטאר סגר 40 משחקים (קלאסיים) רצופים ללא הפסד, הוא הצליח לצלוח את כל סידרת הגרנד טור (27 משחקים, כמעט כולם מול יריבים מהצמרת הגבוהה ביותר) ללא הפסד, וכפי שהוא עצמו אוהב מאוד להזכיר, מעולם עוד לא הפסיד לקרלסן במשחק קלאסי (למרות שהשניים התמודדו כבר 12 פעמים). כדאי גם לציין כי למרות שבגלל שיטת הניקוד של הגרנד טור (בהתאם למקום בטבלת הטורניר) סיים בסידרה רק שני אחרי קרלסן, מבחינת מספר הנקודות המצטבר מהמשחקים בטורנירים השיג את התוצאה הטובה ביותר בסידרה – 16 מ-27 (לעומת 14 בלבד לקרלסן).
גם מבחינת נקמורה השנה האחרונה עמדה בסימן עלייה. הוא תמיד ידע להבריק מדי פעם, אבל ב-2015 הפגין בסך הכל יציבות גדולה בהרבה מאשר בשנים קודמות. ההישג החשוב ביותר מבחינתו היה הזכייה המשותפת בטורניר הגרנד פרי האחרון, שהוביל למקום שני בסידרה השלמה והעפלה לתחרות המועמדים; לצד זה וכן הזכייה בציריך שהוזכרה למעלה ניתן גם לציין זכיות במספר תחרויות נוספות, אמנם פחות חזקות – הטורניר הפתוח בגיברלטר, אליפות ארה"ב, ותחרות ה"מיליונר" בלאס ווגאס. עם זאת, ההופעה של נקמורה בלונדון בסוף השנה קלקלה קצת את הרושם הכולל – הוא חזר בה לסורו גם בהפסד לקרלסן (שהמאזן של נקמורה מולו במשחקים קלאסיים מכריעים כבר עומד על 12-0[!] לרעתו) וגם בקריסה שבאה בעקבותיו, כשהפסיד מייד לאחר מכן במשחק גרוע לגירי וכתוצאה מכך קלקל את סיכוייו לתוצאה טובה בסידרה השלמה.
עבור ארוניאן חלק גדול מהשנה לא היה מוצלח, וברשימת דירוג אחת אפילו יצא כבר מהעשירייה הראשונה; אבל הוא חזר ועלה לקראת הסוף, בראש ובראשונה בעקבות ההופעה המרשימה בגביע סינקפילד. מהגווארדיה הותיקה, אנאנד וטופלוב הפגינו יכולת מצוינת לפרקים, בעיקר בשלבים המוקדמים יותר של השנה, אבל גם חוסר יציבות בולט; בטורניר לונדון הם סיימו בשני המקומות האחרונים.
אגב, מאז שקרלסן טיפס לראש רשימת הדירוג – בסוף 2009 – כבר היו לו בזמן כזה או אחר לא פחות משמונה מספרי 2 מבחינת מד כושר, וכל ששת השחקנים האחרונים שהזכרתי שייכים לקבוצה הזו (השניים הנותרים הם קרמניק וגרישצ'וק). כל השישה גם עתידים להשתתף בתחרות המועמדים הקרובה במרץ (לצד קריאקין וסבידלר), והתחרות הזו נראית הפעם פתוחה כמעט לגמרי: קשה לסמן בה פיבוריטים מובהקים או אנדרדוגים מובהקים (להוציא אולי את סבידלר בקטגוריה האחרונה). בכל זאת, אני אסתכן בתחזית שהמתמודד הבא על אליפות העולם מול קרלסן יהיה צעיר באופן משמעותי מאנאנד.
כדאי להזכיר גם את Wei Yi, הכישרון הבולט ביותר בקטגורית ה"נוער" שביוני האחרון מלאו לו 16. בסיכום 2014 ציינתי שנכנס לטופ-100; ב-2015 – כצפוי – המשיך בהתקדמות מהירה וחצה את רף ה-2700 במד הכושר, כשהוא מבסס את עצמו בטופ 50-40 (בשלב מסויים אף התקרב אל סף ה-20, ואחר כך ירד קצת). במסגרת ההשוואות שמקובל לעשות בינו לבין קרלסן, היו לו הישגים המזכירים את אלה של אלוף העולם כשהיה בערך בגילו – זכייה מרשימה בטורניר המשנה של וייק אן זה, הגעה עד רבע הגמר בגביע העולם (קרלסן הגיע ב-2007 עד חצי הגמר); ובניגוד לקרלסן, ל- Wei Yi יש הזדמנות להיות חלק מנבחרת לאומית המתמודדת על תארים. אם במדלית הזהב האולימפית של סין ב-2014 היה לו תפקיד משני יחסית כשחקן מילואים, הרי שבמדלית הזהב באליפות העולם לקבוצות היה לו כבר חלק מרכזי כשחקן הלוח הרביעי בעל המאזן הטוב ביותר בתחרות (7/9, TPR של 2845). בהמשך החודש הנוכחי הוא יעמוד במבחן בגרות משמעותי כשישתתף בפעם ראשונה במה שממש ניתן לקרוא לו טורניר על – התחרות הראשית של וייק אן זה.
**********
פרס המשחק הטקטי של השנה מתחלק בין שני משחקי התקפה ספקטקולריים (וגם מדויקים מאוד): הניצחון של נקמורה על סו מגביע סינקפילד (אותו ניתחתי כאן) והניצחון של Wei Yi על ברוזון מטורניר האינאן דאנז'ו (שהקדשתי לו פוסט שלם). ציון לשבח בקטגוריה הזו מקבלים שלושה משחקים נוספים:
– הניצחון של ארוניאן על סו, גם הוא מגביע סינקפילד (אותו ניתחתי כאן), שהוא דוגמה נהדרת להתקפה על מלך התקוע במרכז הלוח.
– הקרבת הצריח של חיסמטולין מול אליאנוב מאליפות אירופה (אותה ניתחתי כאן).
– ותחבולה עם גאומטריה אלגנטית במיוחד מהתחרות בקטאר שהסתימה לפני מספר ימים, במשחק ויטיוגוב – ססיקיראן:
משחק קלאסי מספר 1740889
Vitiugov, N. - Sasikiran, K.
זו העמדה שהתקבלה לאחר מסעו ה-26 של השחור. ויטיוגוב מתחיל בחיסול הרגלי המרכזי החזק של השחור תוך הקרבת טיב: 27.צ:ד4! פ:ד4 28.מה:ד4+. כעת מסע במלך השחור ל-ו8 יוביל למט מיידי, ומסע ל-ז8 או ח7 ייענה ב-29.פ-ו6+; השחור יצטרך להחזיר את הטיב ויתקבל סיום צריחים בו ללבן רגלי עודף ויתרון גדול.
במקום זאת, ססיקיראן חסם את התראת השח עם 28…ו6, וכאן החל להתברר החלק היפה באמת של התחבולה: 29.פ-ג7!. המסע הזה מאיים על הצריח השחור ב-ה6 וחושף התקפה על כלי השחור לאורך הטור ד', ובגלל הגאומטריה של קפיצות הפרש אין לשחור תשובה טובה. 29…צ-ד6 יאפשר חילוף כפול על ד6 ולאחר מכן פ-ה8+ יותיר את הלבן ביתרון כלי; ובמקרה של חילוף מלכות על ד4 שני הצריחים השחורים יהיו תחת איום והטוב ביותר שהשחור יוכל להשיג יהיה – שוב – החזרת הטיב ומעבר לסיום צריחים עם רגלי פחות (לכידה שנייה על ד4 תותיר אותו עם כלי שלם פחות לאחר פ:ה6+).
ססיקיראן שיחק איפוא 29…צ-ה7, כדי להגן על הצריח וגם (פעם שנייה) על המלכה ב-ד7:
וכאן ויטיוגוב הגיב ב-30.פ-ה8+!! (למעשה גם פ-ה6+ זוכה, אבל השח על ה8 אסתטי יותר כיוון שעל ערוגה זו כל שלושת הכלים השחורים יכולים להכות את הפרש). כעת כל מסע של המלך מוביל לאיבוד המלכה, וכל לכידה של הפרש מובילה לאיבוד צריח. המשחק נמשך 30…מה:ה8 31.מה:ד8 מה-ו7, ובסיכומה של התחבולה הלבן זכה "רק" ברגלי אבל נותר גם עם יתרון עמדתי משמעותי. לאחר עוד כעשרה מסעים של תימרונים הכריעה לבסוף את המשחק הפריצה 41.ה5! הפותחת את עמדת המלך השחור.
בפרס המשחק העמדתי של השנה זוכה הניצחון של ושייה לגרב על קרואנה מוייק אן זה:
משחק קלאסי מספר 1740888
פביאנו קרואנה - מקסים ואשייר לאגראב
ושייה לגרב הוא מומחה בצד השחור של הסתעפות ניידורף בהגנה הסיציליאנית – אולי ההסתעפות המנפקת דרך קבע את מספר המשחקים המעניינים הרב ביותר, ולכן אין פלא שהיו לו הרבה משחקים יפים; אפשר לציין, למשל, שניים מול אנאנד – זה מהטורניר לזכר גשימוב, בו הצרפתי הפסיד, וזה מלונדון בו הוא ניצח. אבל בחרתי במשחק הנוכחי כי יש בו בעיני משהו מקורי במיוחד. רגע קריטי הגיע לאחר המסע 13.ב3 של הלבן:
הלבן מתכנן לזכות ביתרון מרחב משמעתי באמצעות דחיקה אחורה של הפרש השחור על ב6 עם קידום רגלי ל-א5 במסע הבא (המסע האחרון שלו נועד למנוע מהפרש את הערוגה ג4 במקרה כזה). אבל ושייה לגרב הכין בתגובה את הקרבת הרגלי 13…ד5!! – מסע יפה במיוחד כיוון שנראה כי כל משחקו של הלבן עד כה כוון בדיוק כנגד הפריצה הזו במרכז.
תמורת הרגלי המוקרב השחור קיבל פיצוי ארוך טווח המתבסס על שלושה גורמים: א. זוג הרצים; ב. שליטה חזקה בערוגות הכהות, כיוון שבמסע 14.ר:ב6 הלבן ויתר על רץ הערוגות הכהות שלו; ג. יתרון רגלים מספרי באגף המלך (של ארבעה מול שלושה) המאפשר יצירת לחץ משמעותי על עמדת המלך הלבן באמצעות קידום הרגלים ו' ה', ו-ח'. ללבן כמובן יתרון רגלים משלו באגף הנגדי (של ארבעה מול שניים), אבל קשה מאוד לנצל אותו – במידה רבה בזכות אותה שליטה של השחור בערוגות הכהות.
נראה שמבחינתו של קרואנה המצב הגיע לכלל משבר לאחר 22…ר-ד8! של השחור:
מסע המאיים ליצור סוללת רץ + מלכה לאורך האלכסון ב8-ח2 (הערוגות הכהות, כאמור) עם איומי מט כנגד המלך הלבן. קרואנה ניסה לפיכך להקריב כלי תמורת שני רגלים – או שלושה בסך הכל, אם לוקחים בחשבון את הרגלי המוקרב של השחור מקודם – עם 23.ר:ה4, מתוך תקווה שיוכל לשחק ו4 ולחסום את האלכסון הנ"ל. אלא שושייה לגרב מנע את המסע המשחרר הזה עם 24…מה-ו4. זה איפשר אמנם ללבן להחליף מלכות, אבל הדבר לא הקל באופן משמעותי את הלחץ על עמדתו. שני הרצים השחורים המשיכו להפגין את כוחם, המומחש באופן יפה בעמדה הסופית בה המלך הלבן נלכד ברשת מט:
קרואנה נכנע כאן, כיוון שבמסע הבא השחור ינחית מט עם 36…צ-ה5 (או ר:ה4, אם הלבן ינסה למנוע זאת על ידי 36.ו4).
ציון לשבח בקטגוריה הזו מקבלים שני משחקים נוספים:
– הניצחון של קרלסן על ארוניאן (שניתחתי כאן), גם הוא מוייק אן זה.
משחק קלאסי מספר 1740778
מגנוס קרלסן - לבון ארוניאן
– והניצחון של קרמניק על נפומניצ'י מאליפות אירופה למועדונים:
לוח ניתוח מספר 13210 : קרמניק - נפומניאצ'י
Vladimir Kramnik - Ian Nepomniachtchi
במסע ה-16 קרמניק פותח בתימרון המיועד להחלשת מבנה הרגלים של יריבו באגף המלכה, וכל חילופי הכלים הבאים בהמשך רק מסייעים להדגשת החולשה הזו, עד שעם צריח ורץ (ומלך ורגלים) בלבד לכל צד הלבן חונק את יריבו באופן סופי – דוגמה לטכניקה מושלמת במימוש יתרון קטן כביכול. (ניתן למצוא ניתוח קצר של המשחק בכתבה הזו – השלישי מלמעלה.)
בפרס מיוחד על המשחק היצירתי של השנה זוכה נאבארה – וויטאשק מטורניר ביל, שגם לו הקדשתי פוסט מיוחד.
פרס החידוש התיאורטי של השנה מוענק ליאניק פלטייה, עבור המשחק נגד נקמורה מאליפות אירופה למועדונים:
בעמדת מפתח בהסתעפות חשובה בהגנה ההודית של המלך, השחקן השוויצרי הקריב כלי תמורת שלושה רגלים ולחץ כבד: 13.א:ב6!! צ:א3 14.פ-ב5 ו-15.ב:ג7 – רעיון שכפי שסיפר אחרי המשחק היה מוכן אצלו קרוב לעשור עד שיצא לו להשתמש בו, ואיפשר לו להשיג ניצחון על יריב בעל מד כושר גבוה משלו בכ-250 נקודות. במשחק הזה יש, אגב, היפוך ממש מדויק של מה שקרה במשחק בהודית של המלך בין סו לנקמורה שהוזכר למעלה (דבר המודגש על ידי כך שאותו שחקן היה בשחור בשני המקרים…) – אם שם, במרוץ בין ההתקפות באגפים מנוגדים, יוזמת השחור באגף המלך ניצחה באופן מוחץ, הרי שכאן הדומיננטיות של יוזמת הלבן באגף המלכה היתה מוחלטת בעוד שהתקפת השחור בקושי הספיקה להתפתח.
עיוורון השנה – סבידלר פשוט מפקיר צריח נגד קריאקין:
42…מ-ז8??? 43.מה:ב8+. אמנם משחק בליץ, אבל במעמד של גמר גביע העולם…
="http://livestream.com/accounts/7928738/events/4298205/videos/101165865/player?autoPlay=false&height=360&mute=false&width=640&ap=0&autoplay=0&autoStart=false&player_autoStart=false" class="arve-inner" allowfullscreen frameborder="0">
