הסטוריית אלופי העולם- חלק ג'

מאת: itayor   עדכון אחרון: 23/02/2014 06:20   דירוג הצופים: טרם ניתן   דירוג הצופה שלך: טרם ניתן

כאן תוכלו לקרוא על כל אלופי העולם בשחמט,על שנותם כאלופים, על הדרך שעברו, על השחקנים שכמעט היו כמוהם ועוד. זהו חלק ג', הכולל את השנים 1973-1984

...גרם לו לא להופיע לדו קרב על אליפות העולם מול קרפוב!

ובכן, אם מישהו לא מבין את המשפט הזה, אכתוב אותו שוב מההתחלה: בעקבות הזכייה, פישר נחשב ע"י רבים כשחקן הטוב בכל הזמנים ורבים רצו אותו בפרסומות שלהם, וכמו כן הגביר מאד את הפופולאריות של משחק המלכים בארצו! עם זאת, פישר סירב לכל הצעות הפרסומות ,ורבים מייחסים את זה לשיגעון של הגאון האדיר הזה, אותו שיגעון שגרם לו לא להופיע לדו קרב שלו על אליפות העולם מול קרפוב!

אבל בואו נעשה קצת סדר: לאחר זכייתו של פישר, הוא החליט שברצונו לבצע מהפכה בתחום אליפות העולם: הוא רצה שדו קרב לאליפות העולם ישוחק עד 10 ניצחונות לצד מסויים, בלי הגבלת משחקים, ובמקרה של 9-9 הדו קרב יוכרז כתיקו (והאלוף הקודם ישמור על תוארו) - כמו שהיה בסוף המאה ה-19!

פיד"ה התחשב במידה מסויימת בדרישתו ודו קרב האליפות שונה: רבע הגמר היה עד 3 נצחונות או 12 משחקים, חצי הגמר היה 4 נצחונות או 16 משחקים, והגמר היה 5 נצחונות או 24 משחקים.

אך עדיין לא התמלאו כל דרישותיו של פישר לדו קרב על אליפות העולם, והסכמת פיד"ה היתה חלקית ביותר: אמנם הוסכם לשחק עד 10 נצחונות, אך שאר דרישותיו לא התקבלו (והוכרז גבול עליון של 36 משחקים). פישר הודיע שהוא לא מוכן לשחק, ופיד"ה הלכה עוד לקראתו: היא הסכימה לדו קרב בלתי מוגבל, אך דחה ברוב של שלושה קולות את דרישת השיוויון (במקרה של 9-9). בינתיים, קרפוב זכה להתמודד מול פישר, אך למעשה זכה באליפות העולם בלי דו קרב. פישר לא התייצב (ולדבריו, "ויתר על תואר אלוף העולם של פיד"ה)!

לא מעט נשאלה השאלה מדוע התעקש פישר כל כך על רעיונו: חלק סוברים שהוא פחד להפסיד ועל כן התחמק מהדו קרב. חלק נוטים לחשוב שהוא רצה לשחק כמה שיותר כדי להתיש את קרפוב. וחלק חושבים אחרת. דעתו של קספרוב היא שפישר רצה דו קרב ארוך על מנת שהוא יוכל להתחמם במשחקים הראשונים, משום שלא שיחק למעלה משנתיים.

בכל אופן, קרפוב נהיה באותה עת השחקן החזק בעולם ולא לשווא: הוא היה שחקן עמדתי נפלא, פרופילקטי, וכזה שממעט מאד לשגות. באותה עת נראה היה שאיש לא יוכל לעמוד בפניו ושצפויות לו שנים רבות על כס האליפות. למזלו של עולם השחמט - הגיע יריב ראוי: וויקטור קורצ'נוי. קורצ'נוי באותה עת היה שחקן של ברית המועצות, אך לא ממש נאהב שם: הוא היה היריב האחרון של קרפוב לפני פישר אך סירב לפתוח רגליים (כפי שרצתה מדינתו) ולחם בו בחוזקה (אך הפסיד).

בעקבות היחס המזעזע שספג קורצ'נוי בברית המועצות - הוא ערק לשוויץ. רבים החשיבו אותו אז לבוגד, אך זה לא מנע ממנו להתקדם ולנצח בדו קרבות המועמדים (מול פולוגייבסקי, פטרוסיאן וספאסקי) כדי להגיע לדו קרב מול קרפוב - כמה שפיכות דמים היו שם: היו פסיכולוגים, יוגורטים "מורעלים", קרפוב התנדנד על כסאו כדי להפריע ליריבו, נעשה שימוש במשקפי שמש נגד עיני הרנטגן של קרפוב, יוגים "חשודים ברצח" עזרו לקורצ'נוי והיו המון מאבטחים- אז בואו נתחיל:

הדו קרב נקבע להערך בבאגיו (בשנת 1978), בשיטה המזכירה את הדו קרב בין אליוכין לקאפאבלנקה: דו קרב בלתי מוגבל עד 6 נצחונות (מרגישים את ההשפעה של פישר!), כאשר לאלוף שמורה האופצייה לדו קרב גומלין באותם תנאים. עם זאת, בדו קרב זה לא הייתה תוצאת שיוויון וקרן הפרסים הייתה כמובן גבוהה יותר...

מעניין הקטע המדיני של הדו קרב: ברית המועצות דרשה שקורצ'נוי יופיע ללא דגל שוויץ ואכן הצליחה במשימתה. קורצ'נוי כמובן "לא אהב את זה", אך מה כבר היה לו לעשות? גם קטע לחיצת הידיים הועלה, והוחלט שאם אחד הצדדים אינו מעוניין ללחוץ יד ליריבו, עליו לעדכן את השופטים קודם לכן.

שני הצדדים שלפו קלפי מפתח פסיכולוגיים בתחילת הדו קרב: קורצ'נוי נעזר במשקפי שמש, על מנת להתחמק מהמבטים של קרפוב, ואילו קרפוב השתמש ביוגורט, שבעקבות המרץ שהעניק לו, קורצ'נוי טען מייד שהוא מלא בחומרים חשודים. המשחק המעניין הראשון היה החמישי בו קורצ'נוי פספס זכייה ולבסוף, על מנת להימנע מלהציע תיקו, תקע את יריבו בפט...

תוך זמן קצר היחסים בין השחקנים התחממו. מעבר למשקפיים, ליוגורט ול"אירוע הפט" (שקורצ'נוי הודה שהוא עשה אותו גם מסיבות פסיכולוגיות), קרפוב כעס על קורצ'נוי על שלא לחץ את ידו בסוף המשחק הראשון. בתגובה הפתיע קרפוב בכך שסירב ללחוץ את יד יריבו בתחילת המשחק השמיני. קורצ'נוי מחה (קרפוב היה צריך לעדכן קודם את השופטים) אך לא היה אף אחד לצידו. במהלך המשחק קורצ'נוי חש מזועזע והפסיד מהר. 1-0 לקרפוב.

עם זאת, הטוען לכתר מצא את כוחותיו על מנת להשוות את התוצאה במשחק ה-11 ל-1:1. ההפסד הזה השפיע בחזקה על האלוף, אך לאחר זמן קצר הוא הצליח להתאושש ולנצח במשחק 13 (שהעליתי כבעיה לאתר תחת הכותרת: "הפרשים מנצחים") ובמשחק 14 באותו ערב (שני המשחקים הושלמו באותו יום, לאחר שנדחו). 3:1 לקרפוב.

קורצ'נוי נראה רע מאד במשחקים הללו. בנוסף, ברית המועצות השתמשה בפסיכולוג בשם זוחאר אשר תמיד ישב כצופה ו"הפנט" את קורצ'נוי. לא לקח הרבה זמן וקרפוב השיג ניצחון נוסף. לאחר מכן הוא היה קרוב מאד להכרעה, אך באופן בל ייאמן הצליח קורצ'נוי לשרוד ואף לצמק את התוצאה עד המשחק ה-25. 4:2 לקרפוב.

בינתיים, קרפוב מצא פטנט חדש: הוא התנדנד בכסאו, על מנת להפריע ליריבו. כאשר השופט העיר לו, טען קרפוב שהמשקפיים של קורצ'נוי מפריעים לו באותה מידה. בעקבות כך סוכם, שזוחאר ייעלם ושקרפוב יפסיק להתנדנד ובתמורה יוסרו המשקפיים מעיניו של קורצ'נוי.

למרות כל החמצותיו, הצליח קרפוב לנצח במשחק 26 ועלה ל- 5:2. עם זאת, כאן הגיע החלק המעניין ביותר בדו קרב: קורצ'נוי ניצח במשחקים 28, 29 ו-31- לפתע אנחנו על 5:5! עם זאת, ברה"מ המשיכה "לעשות לקורצ'נוי את המוות": הם טענו שהיוגים שהזמין קורצ'נוי על מנת להירגע מעט הנם רוצחים ועליהם להסתלק לאלתר! גם זוחאר לפתע חזר למשחק ה- 32. בנוסף, ברית המועצות "דאגה לבריאות האלוף" ועל כן הציעה לקטוע את הדו קרב, דבר שיגרום לקרפוב להישאר אלוף עולם. כשגבו אל הקיר, קורצ'נוי קרס במשחק ה-32 וקרפוב זכה במשחק ובדו קרב.

עדיין, קורצ'נוי נבחר לשחקן הטוב ביותר של השנה, בשל תחרויות נוספות בהן השתתף (וזכה!). ההפסד הדרמטי הזה ביסס כמובן את מעמדו כסגן אלוף העולם ועדיין הוא לא וויתר על חלומו: לעלות עוד מקום אחד בדירוגו. בסבב המועמדים הבא הוא הפגין לחימה רבה והצליח לזכות שוב בתחרות המועמדים- עוד דו קרב עם קרפוב!

הדו קרב הזה (מראנו, 1981) התנהל די חלק לקרפוב, שהוביל 3-0 אחרי 4 משחקים וניצח 6-2 בדו קרב כולו, שנמשך 18 משחקים. לצער עולם השחמט, באותן שנים לא היה מי שייתן פייט לקרפוב. בתחרות המועמדים הבאה קורצ'נוי הצליח להגיע לחצי הגמר של דו קרבות המועמדים, שם הוא נפגש עם... קספרוב! קורצ'נוי ניצח את המשחק הראשון, אך לאחר 5 תוצאות תיקו רצופות הוא ספג הפסד כואב ולאחר מכן אף הפסיד את הדו קרב. בדו קרב גמר המועמדים פגש קספרוב את סמיסלוב (25 שנים אחרי שאיבד את תואר אלוף העולם!) והצליח לגבור גם עליו. כל הדו קרבות בין קרפוב לקספרוב- בחלק 4...